ניסאן ליף - על חשמל ונוחות, וגם קצת ספקות

השקת הגרסה האירופאית של ניסן ליף, המכונית הכל-חשמלית של הקונצרן היפני-אירופי, הייתה פחות או יותר דומה לעשרות השקות רכב בהן ביקרתי בעבר. אספו אותי משדה התעופה, ארוחת הערב הייתה מכובדת וחצי-מעונבת, מהנדסים ומעצבים שעמלו שנים על המוצר עמדו קשובים לשאלות טורדניות ובתפריט היו שלושה מסלולי נהיגה אפשריים, עם "כאן כדאי לצלם את המכונית". ובכל זאת.

כלורופיל

ה"יורו-ליף" כפי שניסן מכנה את הגרסה האירופאית של המכונית החשמלית, אינה חדשה. למעשה היא אבולוציה של הליף המשווקת בארה"ב ובמזרח מאז 2010. בשנים אלה הספיקה להיות המכונית החשמלית הנמכרת בהיסטוריה, עם כמעט 60 אלף יחידות על הכביש. בזמן זה הספיקה גם לזכות בחמישה כוכבי בטיחות של ה-NCAP לקראת כניסה לשוק האירופאי, מה שהופך אותה לחשמלית ראשונה עם ציון מרשים כל כך.

בליף הרלוונטית לאירופה (ולנו, אוטוטו) יש כ-100 שינויים וחידושים - כך ניסאן. החשובים שבהם: טווח נסיעה מוגדל מ-175 ל-199 ק"מ, טעינה מהירה של 80% תוך 30 דקות בלבד, ריכוז מערכת ההנעה בחזית ופינוי תא המטען לנפח ראוי של 370 ליטר, הפחתת משקל (32 ק"ג), כיול מתלים אירופאי (נוקשה יותר) והיצע מורחב של גווני צבע, חישוקי גלגלים, ריפודים ומולטימדיה.

על ההנעה מופקדת יחידה משודרגת המציגה אותם נתוני תפוקה: 80 קילו-וואט או 109 כ"ס ו-25 קג"מ. אבל הוא קל וחסכוני יותר. את האנרגיה הוא מקבל מסוללת ליתיום-אין בת 49 תאים וקיבולת של 24 קוו"ש. דף הנתונים מראה על מהירות מרבית של 144 קמ"ש ומאוץ ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות. אין תיבת הילוכים, וידית קטנה תעביר בין מצבי הנהיגה ומצב "B" חדש, המגביר מאד את "בלימת המנוע" ואת המרת האנרגיה הקינטית חזרה לחשמל במצבר.

הליף שייכת לקטגוריה הקומפקטית, וככזו היא מסוגלת להסיע חמישה נוסעים בוגרים (בלחץ), או ארבעה (בנוחות). עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ יש מספיק מקום להכל. תא הנהג וסביבתו אינם שונים מהותית מכל מכונית בה ביקרתם לאחרונה. האיכות הכוללת טובה למדי, עם מדרג הרכות הרגיל של "רך בהישג יד וקשה איפה שלא רואים".

נהיגה, חשמלית

מסלול המבחן לקח אותנו לסיבוב מעגלי של כמה עשרות ק"מ סביב אוסלו, נורבגיה. זו אחת הערים הכי ידידותיות בעולם לרכב חשמלי, ובירת מדינה עם מודעות סביבתית בולטת. רכישת ליף למשל זוכה כאן בפטור מלא ממע"מ, מאפשרת שימוש בכל נתיב ציבורי, חניה בחינם בלב העיר, ומאות עמדות טעינה הפזורות ברחבי העיר וסביבתה.

הנהיגה עצמה? עקב עמס תנועה וערפל כבד, כמעט ולא הייתה לנו אפשרות להאיץ אל מעבר מהירות עירונית מקובלת, וגם אז רק לפרקי זמן מאד קצרים. מלבד זאת, הליף עושה כל מה שצריך באופן נעים ובטוח. אז נכון, צריך להסתגל לבלמים רגישים מדי, וגם לשקט הבולט, ואולי גם למבטים פה ושם, אבל אחרי כמה דקות שוכחים מזה.

איכות הנסיעה טובה למדי, והחרשת מקורות רעש כמו צמיגים, כביש, רוח וסביבה, טובה למדי. עבודת המתלים טובה ובידוד שברי אספלט ופסי האטה (יש כאלו גם באוסלו) נעשה היטב אפילו עם חישוקי "17 שלא יגיעו אלינו ("16 עבורנו). תגובות השלדה טבעיות לגמרי, ההיגוי החשמלי בהחלט סביר ואם ממש תתעקשו, תוכלו אפילו ליהנות במקצת.

בין היתר תודות למנוע חשמלי המפיק את שיא המומנט כבר מסל"ד 0, ומומנט מרבי של 25 קג"מ אותו ניתן למצוא במנועי 1.6 ליטר מוגדשים - וזה הרבה. היציאה מהמקום מעט מהוססת, אך תאוצות הביניים עד 100 קמ"ש טובות מאד, ובין 30 ל-70 קמ"ש אפילו מעולות. מצב "B" מוסיף ממד אסרטיבי משהו לנהיגה.

בסיום ההקפה האיטית למדי (מהירות ממוצעת של כ-40 קמ"ש) ועם צרכני חשמל "כבדים" דולקים במלוא העוצמה, הראה מד הטעינה על 50%. טווח קצר יותר מההצהרות, אך כמובן שלא בפרופיל נהיגה מיטבי ביחס לחסכון באנרגיה.

עלה ממש ירוק

עם טווח מוגדל, טעינה מהירה יותר ואיכות חיים עדיפה, הניסן ליף מתקרבת במהירות להעניק אופציה אמיתית לתחבורה עירונית ופרברית. היא מצוידת במערך בטיחות מלא וממשק מולטימדיה חכם (לצערנו, לא עבור ישראל), ונוסעת היטב.

(צילום: רוני נאק)

אבל, כדי שהליף תצליח היא זקוקה להרבה יותר מ"הכנה לרדיו ומחיר תחרותי". כמו כל רכב חשמלי, גם המכונית של ניסאן זקוקה לתשתית, ואם יותר לנו, גם תמיכה מהמדינה. אחרת, אין סיכוי שתצליח. עובדה, מכוניות חשמליות מתקשות לפרוץ את מעגל האנרגיה המקובלת לא רק אצלנו, אלא בכל העולם.

בניסן ישראל מאמינים שאחרי שיחצו כל המכשולים, ניתן יהיה למכור בתחילה כ-100 מכוניות בשנה. התמחור צפוי להיות דומה לזה של מכונית משפחתית רגילה, ולפי מקור בכיר בחברה, יכלול גם מטען לרשת ביתית (בפועל מתאם). צפויות להגיע אלינו שתי רמות גימור: visia הבסיסית, ו-acenta עם חישוקי סגסוגת, שמשות כהות, מצלמת חניה, מולטימדיה ועוד.

כעת נותר רק להמתין, ולראות כיצד תגיב המדינה. 

הכותב היה אורח חברת ניסאן