המלצות דוקאביב: תעודה מזויפת

עדכונם חמים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet. עשו לייק

הטריילר של "המתחזה"

"המתחזה", שמותיר אותך רוב הזמן פעור פה, הוא רק אחד מעשרות רבות של סרטים דוקומנטריים מהארץ והעולם שיוקרנו בפסטיבל דוקאביב שייפתח מחר בפעם ה-15 בסינמטק תל אביב. לצד בכורות של סרטים תיעודיים ישראליים מסקרנים (בין היתר על חלוצות ציוניות, תעשיות הביטחון, קופאיות בסופר והזמרת ריטה), יוקרנו יצירות מרחבי העולם שיותר מאי פעם שמות את הדגש על אקטיביזם חברתי, אמנות, החיים ברשת וזכויות אדם, אם לציין רק כמה מהנושאים בהם עוסקים סרטי הפסטיבל.

"המתחזה" משתייך לחטיבה גדולה של סרטים בפסטיבל שעניינם העירוב שבין הפיקציה והקולנוע הדוקומנטרי. גנב הזהות שבמרכזו מזכיר את דמותו של הזייפן והנוכל טום ריפלי, גיבור ספרי המתח של פטרישה הייסמית', והשילוב בו בין ראיונות ושיחזור מבוים של סיפור בלשי עוצר נשימה מושפע מעבודותיו של הדוקומנטריסט ארול מוריס ("קו כחול דק").

סרט דוקומנטרי עוצר נשימה. "המתחזה"

קשה להרחיב על הסרט, שביים הבריטי בארט לייטון, מבלי לספק פרטים משמעותיים מהעלילה (בשנת 2010 נוצר, לפי אותו סיפור ממש, הסרט "הזיקית" שלא זכה לתשומת לב ביקורתית ומסחרית). נציין רק, שהבחירה להביא את הסיפור דווקא מנקודת מבטו של האיש המתועב שבכותרת מעניקה לסרט פרספקטיבה אתית בעייתית, שהופכת את המשפחה שבנה נעלם לחידה הגדולה באמת. על כן, הדמות הנוגעת ביותר ללב בו היא זו של בלש פרטי בדימוס המרחרח אף הוא בפרשה ועונה לשם צ'ארלי פרקר. "המתחזה" ישודר בהמשך החודש גם בערוץ "יס דוקו".

סימן שאלה אתי מרחף לכאורה גם מעל "בן דוד רחוק", סרטו של הדוקומנטריסט הנפלא אלן ברלינר ("לא עסק של אף אחד"), שהוא גם אחד מאורחי הפסטיבל השנה. לכאורה, שכן הסרט בו מתעד ברלינר את קרוב משפחתו שמתמודד עם מחלת האלצהיימר נמנע ממלכודת הנצלנות, וחוסר הרגישות שתיעוד מסוג זה עלול להפיל בה. 

הטריילר של "בן דוד רחוק"

בן הדוד הוא ארווין הוניג, משורר ומתרגם מהולל של ספרות ושירה ספרדית ופורטוגזית (הוא תרגם לאנגלית את כתבי סרוונטס ופרננדו פסואה), וסרטו של ברלינר עוקב אחר שקיעתו ההדרגתית. ואולם, לא מדובר בעוד סרט המתבונן בהידרדרות הפיזית והמנטלית של קשישים נוסח "אהבה" המופתי. לא, זהו סרט שעניינו זיכרון, מטאפורות, מילים המאבדות ממשמעותן, ויכולת ביטוי ההולכת וכלה.

הטון המדויק הנמנע מסנטימנטליות, האהבה העצומה שרוחש ברלינר לבן דודו הרחוק שדמותו המרשימה בעבר שבה ומופיעה לעיתים מבעד לדעיכה העצובה, והמודעות שמגלה הסרט לבעייתיות שבמעשה התיעוד עצמו - הופכים את "בן דוד רחוק", שקטף את הפרס הראשון בפסטיבל היוקרתי לקולנוע דוקומנטרי באמסטרדם (אידפ"א), ליצירה אנושית מופלאה ומעוררת מחשבה. "זיכרו איך לשכוח, לא עוד", מסכם הוניג את חייו ואת הסרט באמירה שצלילותה חודרת עמוק לנשמה.

"ליהוק נכון הוא יותר מ-90 אחוזים מבימוי סרט", מכריז מרטין סקורסזה בתחילת "המלהקת", העוקב אחר ההיסטוריה של המקצוע שאינו זוכה להערכה לה הוא ראוי. עובדה - מבין כל בעלי התפקידים שמופיעים ברשימת הקרדיטים הראשית של סרט, הליהוק הוא היחיד שעליו לא מקבלים אוסקר.

הטריילר של "המלהקת"

סרטו המהנה של טום דונהיו כולל מצעד מרשים של במאים ושחקנים. על אלה נמנים, מלבד סקורסזה, גם וודי אלן, רוברט רדפורד, קלינט איסטווד, אל פצ'ינו, רוברט דה נירו, גלן קלוז, אוליבר סטון ומל גיבסון. כולם שרים את תהילת הגיבורים האלמונים של הוליווד. כולם, למעט אחד - הבמאי טיילור הקפורד ("קצין וג'נטלמן"), הרואה במלהק לא יותר מאשר מישהו שעוזר ליוצר הסרט להגיע להחלטות לפני תחילת הצילומים.  

הסרט מתמקד באותו רגע בשנות ה-60 שבו קרסה שיטת האולפנים, ושחקנים כבר לא היו קשורים בחוזים לאולפן כזה או אחר. כך נוצר צורך באנשי מקצוע חריפים, חדי עין ויצירתיים, שידעו לזהות כישרונות ולהתאים את האנשים הנכונים לדמויות השונות. אנשים כמריון דוהרטי, לין סטולמסטר, וג'ולייט טיילור ששמותיהם אינם אומרים דבר לרוב הצופים, אך הם אלה האחראים במידה רבה להצלחתו של סרט.

מריון דוהרטי, אגדה בהוליווד. "המלהקת"

דוהרטי, כפי שעולה מהסרט המוקדש לה, היא האגדה ההוליוודית שלה חבים ג'יימס דין, ג'ין הקמן, אל פצ'ינו ורוברט דובאל - רשימה חלקית בלבד - את הקריירה שלהם.

סיפוריה (היא הלכה לעולמה בשנת 2011) תופסים חלק ניכר מהסרט, כמו גם קטעים נדירים בהם משתתפים, בין היתר, וורן בייטי, דסטין הופמן וג'ון טרבולטה הצעירים. התוצאה היא סרט מעניין למדי, שבוחן את מעשה היצירה הקולנועי מפרספקטיבה לגמרי לא מוכרת ובה בעת מבקש לעשות צדק עם אותם אנשים כישרוניים שנותרו עד כה מאחורי הקלעים.

שלושה סרטים מומלצים אלה ועוד רבים אחרים ממתינים, כאמור, לבאי פסטיבל דוקאביב שנפתח היום (ה') ויימשך עד 11 במאי. השנה ייגלוש מאולמות הסינמטק גם אל נמל תל אביב ורחבת תיאטרון הבימה.