משפט הרוצחת הניאו נאצית מציב מראה לגרמניה
ביטה צ'אפה הייתה נערה חביבה ממזרח גרמניה. יחד עם חברים היא הקימה תא ניאו נאצי שרצח עשרה בני אדם, רובם טורקים. היא היחידה שנותרה בחיים, ומשפטה, שייפתח בשבוע הבא, מעלה קריאות לבדק בית. "כאן מפנים מבט, אבל הימין עדיין מאיים"
לפני 20 שנה, בבנייני המגורים המוזנחים ליד העיר ינה שבגרמניה המזרחית, הצדיעו צעירים במועל יד, מפגינים בבוטות את עמדותיהם הימניות, בזמן שהמדינה שמסביבם קרסה. ביניהם היו גם ביטה צ'אפה, אוּוה מונדלוס ואוּוה בנהרדט, ששנאתם הגזענית עתידה להתפרץ באלימות שטרם נראתה כמותה בסצנה הניאו נאצית. בשבוע הבא ייפתח בגרמניה משפטה של צ'אפה, היחידה מחברי התא שעדיין בחיים, בגין רצח עשרה בני אדם על רקע גזעני, ופשעים נוספים.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
סדרת מעשי הרצח המיוחסים להם זעזעו אומה שהייתה סבורה שהפיקה לקחים מעברה, ופתחה מחדש את הדיון הלא נוח בטיפולה של גרמניה בשוליים הימניים שהיא חשבה לבלתי מסוכנים.
השלושה היו מוכרים למשטרה מפשעי שנאה כמו תליית דמות שעליה נכתב "יהודי" מגשר. אך הם הצליחו לרדת למחתרת ב-1998 ולהקים תא שנודע כ"מחתרת הנאציונל סוציאליסטית" (NSU). במשך שבע שנים, התא הזה יהיה עסוק במסע הרג ברחבי גרמניה, מבלי שייתפס.
"במקור ביטה הייתה נערה צעירה וחברותית", סיפר תומאס גרונד, שעדיין עובד במועדון הנוער ביינה, שבו נהגו לבלות, "אז היא התחברה עם מונדלוס, שהיה טיפוס אחר, שנעל מגפי צבא וסירק את שערו הצידה (כמו היטלר). אז היא השתנתה".
קיומו של התא התגלה רק במקרה בנובמבר 2011, כשמונדלוס ובנהרדט התאבדו לאחר שוד בנק שהסתבך והעלו באש את הקרוואן שלהם בעיר אייזנך. צ'אפה הבינה שהמשחק נגמר וכנראה הציתה את הדירה שחלקה עם השניים בצוויקאו ונמלטה לאחר שביקשה משכן לטפל בחתוליה, היידי ולילי. כעבור ארבעה ימים הסגירה עצמה למשטרה ביינה.
בהריסות המפויחות של הקרוואן מצאו השוטרים את האקדח ששימש לרצח עשרת הקורבנות. הם מצאו גם DVD שבו מציגים את עצמם חברי התא ומקבלים אחריות על הרציחות. בסרטון הגרוטסקי נראים תצלומי הגופות ודמות מצוירת של הפנתר הוורוד מונה אותן.
תמונותיהם של חברי התא בחופשה בים הבלטי, או כנערים מרדניים, ריתקו וזעזעו את הציבור. הם נראים כה נורמליים.
עבור משפחות הקורבנות, שבמשך שנים נחשדו על ידי המשטרה במעורבות ברציחות, האמת הביאה נחמה פורתא. מאז חשיפת ה-NSU התגלו בזה אחר זה שורה של מחדלים של הרשויות שהחמיצו כל הזדמנות ללכוד את הכנופיה, שיבשו את החקירות, לא חלקו מידע אלה עם אלה והתייחסו בזלזול ניכר לאיום הימין הקיצוני.
"המשטרה והמודיעין הפנימי אינם גופים גזעניים, אבל עובדים אצלם גזענים", אמר סבסטיאן אדתי, מחוקק סוציאל-דמוקרטי שעומד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הטיפול הכושל ב-NSU.
הוא אמר כי הרשויות ריכזו את מאמציהן בניסיון למצוא איסלאמיסטים ולעתים נראה שהן עוסקות יותר בהגנה על סוכניהן מאשר על הציבור. מאז הגילוי, סוכנויות המודיעין הפנימי עוברות שינויים מבניים.
העובדה שהצעירים פיתחו כזו שנאה תהומית והרסנית והצליחו לחמוק במשך זמן כה רב עוררה הטחת האשמות ורגשי אשמה, במיוחד בעיר ינה.
יש הרואים את השלישייה כתוצר של נסיבות ייחודיות שנוצרו כשנפילת מזרח גרמניה מחקה תעשיות שלמות והותירה דור שלם ללא הכוונה, עם הורים שבעצמם היו מבולבלים ואבודים מכדי לגדל אותם.
"הם חיפשו משהו להאמין בו. היו כאן אנשים במגפי צבא ובמעילים צבאיים, ראשים מגולחים, מצדיעים. האחרים היו עוברים לצד השני של הרחוב כדי להימנע מהם, והצעירים טעו וראו בכך סימן לכוחם".
השלישייה הרצחנית הייתה אנומליה לדבריו. הוא סיפר על המאמצים שנעשו כדי לקחת בני נוער לאושוויץ וללמד אותם על זוועות העבר הנאצי.
אבל במרכז ינה, המורה הרלד צייל, דובר ארגון שפועל נגד הימין הקיצוני, אמר כי האיום עודו ממשי – כמו הנטייה להתעלם ממנו.
"גילוי ה-NSU היה מימוש הפחד הגדול ביותר שלנו לגבי פוטנציאל האלימות", אמר צייל, "בנוגע לסיבות – אמנם הייתה קריסה חברתית בשנות ה-90, אבל עדיין יש תחומים שבהם הימין הקיצוני חזק מאוד. יש כאן תרבות של התעלמות, מפנים את המבט הצידה".
הוא חש בעוינות כלפי זרים, שהימין הקיצוני ניזון ממנה. ממחקר ידוע שנערך ב-2012 עולה ששנאת זרים עודנה נטועה עמוק בחברה הגרמנית. באזורי המזרח, 15.8% מפגינים צורת חשיבה ימנית קיצונית, עלייה משמעותית משנתיים קודם לכן. במערב גרמניה השיעור הוא 7%.
ב-2011 העריכו הרשויות בגרמניה כי במדינה 23,400 פעילים ימנים קיצוניים, מעט פחות מבשנה הקודמת, אך מספרם של אלה ששוקלים לפעול באלימות עלה מעט. "התנועה הניאו נאצית צעירה יותר, אלימה יותר ומיליטנטית יותר", הזהיר הדו"ח.
הימין הקיצוני כולל גורמים שונים, מחברים במפלגה הדמוקרטית הלאומית (NPD), שמחזיקה נציגים בשני בתי מחוקקים אזוריים, ועד לפעילי מיליציות.
בתחנת הרכבת ביינה עומד צעיר צנום בבגדים שחורים ומחכה לרכבת. דבר בו לא מושך את העין. רק עין מיומנת תבחין במספר "28" על בגדיו. זהו רמז לאות השנייה ולאות השמינית באלפבית, "B" ו-"H", ראשי תיבות של Blood and Honor (דם וכבוד) – המוטו של נוער היטלר.
לפנייה לכתב/ת 
