משחקי מלחמה: עולם הגיימינג עולה על מדים
האם מלחמות העתיד ינוהלו בידי גיימרים במקום לוחמים מסוקסים? בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב הציגו את הקשר הדו צדדי הנרקם בין שני העולמות . זה לא ייגמר רק בסימולטור
בספר המדע הבדיוני המצליח של אורסון סקוט קארד, "המשחק של אנדר", מתחרים ילדים מחוננים ב"חדר הקרב", שם נערכים קרבות לייזר מתוחכמים כאימון לקראת לחימה בגזע עוין של חייזרים (בקרוב הסרט) . בעולם עתידני זה, המנטליות, האינטליגנציה והכישרון הטבוע בילדים הופך אותם למועמדים מושלמים כדי לתרגם את יכולות המשחק שלהם לכישורים קרביים של ממש, אשר יסייעו לצי האנושי.
תרחיש זה, אשר דומים לו הוצגו בסדרה "מסע בין כוכבים" ובקומיקס "אקס-מן" אולי דמיוני ומוגזם, אולם אינו מנותק לחלוטין מהמציאות: כיום צבאות ומערכות ביטחוניות רבות בעולם מאמצים טכנולוגיות אשר נולדו בעולם המשחקים, ואף נעזרים בכישוריהם של ילדי דור הפלייסטיישן והאקס-בוקס, לטובת עיצוב כלי משחית מדויקים, קטלניים וחדשניים.
ביום שלישי השבוע, נערך במסגרת סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת ת"א, כנס גיימינג ומשחקי סימולציה צבאיים. בכנס לקחו חלק אנשי אקדמיה, דמויות מפתח מעולם הגיימינג והסימולציות הישראלי וכן אנשי מערכת הביטחון, על מנת להציג ולבדוק את הקשר המתהדק בין התעשיות הצבאיות השונות לעולם הגיימינג והסימולטורים.
ההולודק לובש חאקי
את הכנס פתח אל"מ ניר חלמיש, רמ"ח אמל"ח בזרוע היבשה, אשר הציג את "מעבדת הקרב", מעין גרסת חאקי צה"לית לחדר ההולוגרמות הקלאסי שעל סיפון האנטרפרייז. באמצעות סימולציות מדויקות, החדר מדמה לחימה מרמת החייל ועד הגדוד, ומאפשר בדיקה של אמצעי לחימה עתידיים ל-5 עד 20 השנים הקרובות. באמצעות ההדמיה ניתן לבדוק האם אמצעי לחימה שנמצאים בשלבי פיתוח התחלתיים אכן נותנים מענה ראוי לתרחישי מלחמה עתידיים.
למרות ההבדל הברור בין תנאי הקרב הקשים למזגן הנעים של מעבדת הקרב, מדגיש חלמיש כי שדה הקרב הוירטואלי אינה עושה הנחות ללוחמים, ובדומה לכוחותינו, גם האויב הוירטואלי מצויד באמצעי לחימה אשר עומדים להופיע במלחמות הדור הבא. כך למשל, הסימולציה מאפשרת לדמות לחימה של גדוד טנקים, כאשר כל מסוף מחשב מהווה טנק שנמצא בלחימה יחד עם הגדוד, ולבחון אמצעי הגנה שונים אל מול נשקי נ"ט חדשניים שיתכן ויגיעו לידי האויב. המעבדה לקחה חלק בפיתוח של אמצעים שכבר נכנסו לשימוש מבצעי בשטח כגון אמצעי תצפית מתקדמים ומזל"טים טקטיים.
גולני Out, גיקים IN
בהמשך, הציג יורם אבידן, איש פיתוח אשר עבד בנינטנדו ואף היה חלק מהצוות שיצר את "כוכב כחול", סימולטור הטיסה העברי הראשון והיחיד, כיצד עולם המשחקים והביטחון משפיעים אחד על רעהו. ראשית, מפתחי המשחקים, בדגש על משחקי הפעולה הצבאיים כגון Call Of Duty או Battlefield, מבלים זמן רב עם לוחמי הצבא, המארינס והצי האמריקני, כדי להפוך את יצירותיהם לריאליסטיות ככל הניתן.
למרות שבחלק גדול מהמקרים, בשלב מסוים הריאליזם מתפוגג לטובת זומבים ונחתי חלל, לא ניתן להתעלם ממשחקי הפעולה של השנים האחרונות אשר הציגו עולם משחק מפורט עד כאב. לעיתים הריאליזם נהיה קרוב מדי למציאות, ובסרטון (הפארודי) של אתר האוניון, ניתן לראות כיצד שחקנים נכנסים לנעליו של טוראי בצבא ארה"ב, אשר עוסק בתרחישים מלהיבים כגון שמירה על חניוני משאיות, נסיעה ממקום למקום, ומילוי של פקודות חסרות תכלית.
ההשפעה עובדת גם בכיוון ההפוך, ואנשי צבא מאמצים פעמים רבות, באופן גלוי או נסתר, טכנולוגיות ואמצעים שמפותחים לעולם המשחקים. כך למשל ממשקים של כלי נשק קיימים, כגון טילים מתקדמים של לוקהיד-מרטין, כבר מזכירים בקרים של קונסולות ביתיות.דוגמא מרשימה יותר הינו הקוואדרו-קופטר, כלי הטיס בעל ארבעת הרוטורים שמככב במשחק Call Of Duty: Black Ops 2, אשר אומץ באופן רשמי על ידי הצבא האמריקני, ומפותח ככלי לאיסוף מודיעין טקטי. בעתיד, כפי שמדגים הסרטון המפוברק הבא, יתכן והציפור המכנית הזו תשמש למטרות קטלניות הרבה יותר מאיסוף מודיעין:
אויב וירטואלי מחופר
מרצה נוסף בכנס, ארז נור, הציג מספר רעיונות כיצד ניתן יהיה ליישם בעתיד טכנולוגיות מעולם המשחקים לטובת מערכות ביטחוניות. כך למשל ניתן לשלב מידול תלת מימדי של שטח, אשר מופיע במשחקי סימולטורים, פעולה ואסטרטגיה רבים, על מנת לסייע לטייסים להתמצא ולנווט בתנאי שטח קשים כמו סופות אבק או חוסר ראות.
דוגמא נוספת הינה טכנולוגיית המציאות הרבודה, אחד התחומים הטכנולוגיים החמים ביותר של התקופה האחרונה.באמצעות ה-Aug Reality, ניתן להטמיע אלמנטים שונים באימונים וסימולציות צבאיות, כגון טנקי אויב וירטואליים אשר יופיעו בתצוגת הקסדה של מפקד הטנק, או משגרי טילים באימון של מסוקי תקיפה. בעבר אף דווח שהפנטגון הזמין מערכות מציאות רבודה מתוחכמות שיסייעו לעין האנושית להתמקד בעצמים אמיתיים ווירטואליים במקביל. הטכנולוגיה הזו כנראה רחוקה מלהיות ישימה בקרב של ממש, ובינתיים יאלצו בצבא האמריקני להסתפק בסימולטור המרשים הבא, אשר מבוסס על מנוע ה- Cryengine.
לא לקרב בלבד
הקולמוס חזק יותר מהחרב, ופעמים רבות קרבות מוכרעים לא בעזרת מכונות יריה וטילי שיוט, אלא באמצעות מילים ומשא ומתן. גם למקרים אלו ניתן לבנות מערכות סימולציה, שלוות בהרבה ממשחקי הפעולה, כפי שהדגימה פרופ' שרית קראוס מאוניברסיטת בר- אילן. המערכות מאפשרות התמודדות עם סיטואציות דיפלומטיות שונות, ואף הדמיה שלמאפיינים תרבותיים של ברי- הפלוגתא למו"מ, על מנת לדמות תרחישים שונים במלחמת המילים.
אסף אגוזי, מחברת הייעוץ מקינזי, הציג את ה- Cyber War Gaming, סימולציה שנועדה לסייע לתאגידים עסקיים להתמודד עם מתקפות סייבר אפשריות. כך למשל ניתן להציג בפני בנק תרחיש בו פרטי חשבונות הלקוחות נפרצים, או לחילופין מוחזקים "ככופר". תרחישים אלו מקלים החלטות חלוקת המשאבים של התאגיד במקרה של מתקפת סייבר אמיתית.
תחילתה של ידידות מופלאה?
למרות שממצאי הכנס יכולים להיות מעט מבהילים, והפסימים אף יכולים לדמיין תרחיש של מתקפה גרעינית במסגרת משחק מחשב כפי שהוצג בסרט "משחקי מלחמה", אל לגיימרים שביננו לחשוש. למרות שיתוף הפעולה המתהדק בין תעשיות הביטחון והגיימינג, עולם המשחקים היה ויישאר תעשייה בידורית ואמנותית בעיקרו. סיפור האהבה החדש-נושן הזה יכול דווקא להוליד תופעות חיוביות: הגיימרים יוכלו להתנער מהתדמית הילדותית והלא-בוגרת שדבקה בהם, ועולם הביטחון יוכלו ללמוד דבר או שניים אודות יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.
