בצרפת יש וקאנס, ולנו? השוואת זכויות עובדים
14 חודשי חופשת לידה בשבדיה, 35 ימי חופש בשנה באוסטרליה ו-6 שבועות מחלה בגרמניה: השוואת זכויות העובדים בישראל אל מול מדינות אחרות בעולם, מגלה היכן אנחנו מדשדשים, אך גם שמבחינת פיצויי פיטורים - מצבנו טוב יותר
בזמן שהישראלי מקבל 10 ימי חופשה לשנה ב-4 השנים הראשונות במקום העבודה - מקביליו במקומות אחרים בעולם כמו בצרפת, פינלנד, אוסטריה והולנד, מקבלים כחודש חופשה בשנה לכל הפחות. כך עולה מסקירה השוואתית בינלאומית בנושא מעמדו וזכויותיו של העובד בישראל לרגל חג הפועלים שצוין השבוע.
עוד על זכויות עובדים - בערוץ הקריירה :
- חצי מתלונות בני נוער בעבודה: על ניצול במלצרות
- לפעמים זה חוקי: כשהבוס מציץ לכם בפייסבוק
לכל עובד יש זכות: בדקו מה מגיע לכם
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הסקירה, שנערכה על ידי עו"ד שושנה גביש, ראש תחום דיני עבודה במשרד עוה"ד ש. הורוביץ, כוללת השוואה של זכויות העובדים ב-26 מדינות ברחבי העולם, ב-4 תחומים: ימי מחלה, ימי חופשה, חופשת לידה ופיצויי פיטורין. לצפייה בהשוואה המלאה בין המדינות .
אוסטרליה: 35 ימי חופש בשנה
מהנתונים עולה כי מבחינת ימי חופשה בשנה - העובד בישראל ממוקם במקום פחות טוב: אל מול 10 ימי חופשה לשנה ב-4 השנים הראשונות עד ל-28 יום עם העלייה בוותק (בתוספת 9 ימי חג) - בבריטניה נהנים העובדים מ-20 ימים + 8 ימי חג בשנה, באיטליה מ-20 ימים מינימום, בשוויץ מ-20 ימים ומ-16-12 ימי חג ובגרמניה מ-20 ימים + 13-9 ימי חג.
בגרמניה מקבלים עובדי המגזר הציבורי 30 ימי חופש בשנה, ואילו עובדים אחרים מקבלים 24 ימי חופש בשנה אם עובדים 6 ימים בשבוע, ו-20 אם עובדים 5 ימים בשבוע (בתוספת 13-9 ימי חג).
באוסטרליה ניתנים 28 ימים בשנה + 10 ימי חג, בדנמרק 25 ימי חופשה + 10 ימי חג, בהולנד 28 ימים + 9 ימי חג, ובפינלנד 30 ימים + 14 ימי חג ולעתים אף יותר.
בצרפת יש 30 ימי חופש בשנה (הידועים כווקאנס המפורסם) + 14 ימי חג, ובאוסטרליה 35 ימי חופשה שנתיים. בארה"ב אין חובה חוקית להעניק לעובדים ימי חופשה, אך מעסיקים רבים מאמצים מדיניות של מתן ימי חופש, מ-14 ימים בשנה הראשונה ועד 27 מ-15 שנות וותק ומעלה.
חופשת לידה בשבדיה: 14 חודשים בתשלום
גם מבחינת חופשת לידה, לישראל יש מה ללמוד ממקומות אחרים. כך למשל, בעוד שבארץ ניתנים 26 שבועות (6.5 חודשים) חופשת לידה, מהן 14 בתשלום - בשבדיה מקבלים 68 שבועות (17 חודשים) מתוכם 60 שבועות בתשלום (14 חודשים), באיטליה מקבלים 5 חודשים בתשלום ובפינלנד 43 שבועות, עם החזר כספי של 80%.
בגרמניה מקבלים 14 שבועות בתשלום מלאה, עם הארכה ל-12 חודשים ב-65% תשלום, בשוויץ יש 16 שבועות בתשלום ובנורבגיה ניתן לבחור בין 54 שבועות ב-80% תשלום, ל-44 שבועות ב-100% תשלום. מצד שני, באוסטריה עומדת חופשת לידה המגיעה לנשים בתשלום על 8 שבועות בלבד, באנגליה היא עומדת על 39 שבועות ואינה בתשלום, ובאוסטרליה על 52 שבועות ללא תשלום.
גרמניה: עד 6 שבועות מחלה בשנה
באשר לימי מחלה, בישראל מקבל עובד 1.5 ימי מחלה לחודש (עד תקרה של 90 ימים לאחר 5 שנים), כאשר יום ראשון ללא תשלום, בימים השני והשלישי - 50% מהשכר, ומהיום הרביעי - 100% שכר. לעומת מדינות אחרות, ישראל נמצאת באמצע, שכן יש מדינות בה אין חובה לפי חוק לשלם, כמו ארה"ב ודנמרק (למעט הסכמים קיבוציים).מאידך, יש מדינות בהן מקבלים הרבה יותר ימי מחלה. בשבדיה למשל ניתן לקבל זכאות ל-14 ימי מחלה בשנה לאחר ותק של חודש, בתשלום של 80% החל מהיום השני. באוסטריה זכאים ב-5 השנים הראשונות בעבודה ל-6 שבועות ברוטו בתשלום מלא, בשנים 15-6 זכאים ל-8 שבועות, בשנים 25-16 - 10 שבועות, ומהשנה ה-25 והלאה - 12 שבועות. הנדיבה ביותר בכל הנוגע לימי מחלה היא גרמניה, שם לעובדים יש זכות לעד 6 שבועות מחלה בשנה בתשלום מלא.
פיצויי פיטורים? ישראל במקום טוב
באשר לפיצויי פיטורים - המקום של ישראל דווקא טוב לעומת מדינות מתקדמות אחרות. "כאן ישראל נמצאת במקום טוב יחסית", קובעת גביש. "בישראל מקבלים פיצויי פיטורים אחרי שנת עבודה, כאשר הפיצוי מחושב לפי המשכורת האחרונה כפול מספר שנות עבודה".
בחלק מהמדינות לא משלמים כלל פיצויי פיטורים, למשל בארה"ב, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ומדינות סקנדינביה – הידועות במדיניות הרווחה שלהן. במדינות אחרות משלמים פחות מישראל: בבריטניה מקבלים מחצי משכורת בוותק של 4 שנים ועד ל-2.4 משכורות עם ותק של 20 שנה. בשווייץ ותק של 4 שנים לא מאפשר פיצויי פיטורים ואחרי 20 שנה מקבלים 2.5 משכורות.
ישראל: עולים בוותק והמצב משתפר
את המצב בישראל מסכמת גביש כך, שמעמד העובד משתפר ככל שהוא צובר יותר ותק, ושיש פער ניכר בין זכויות עובדים ותיקים בשוק העבודה לעובדים צעירים. "במספר תחומים, החקיקה הסוציאלית של ישראל מתקדמת לעומת חלק גדול ממדינות מתקדמות אחרות", היא אומרת. "רמות ההגנה מצד המחוקק הן במצב טוב, גם מבחינת סוג הזכויות וגם מבחינת כמותן".
עם זאת היא מדגישה, כי יישום החוקים בשטח רחוק מלהשביע רצון. "ברמה היישומית יש בעיה", היא מודה. "יש פער בין הרמה הגבוהה של הגנה סוציאלית שניתנת בחקיקה לבין היישום בשטח במקומות מסוימים, אבל המחוקק ובתי הדין לעבודה עושים מאמץ להדביק ולצמצם אותו באמצעות חקיקה, כמו החוק להגברת האכיפה האפשרות להטיל קנסות. גם בתי הדין לעבודה משתפים פעולה ודואגים לאכיפה בצורה די מחמירה".
"האתגר הגדול הוא כיצד שומרים גם על זכויות העובדים וגם על זכות הקיום של העסקים בעולם תחרותי", היא מוסיפה. "מדינת ישראל מתחרה עם מדינות עולם שלישי, שם אין זכויות ועלויות הייצור נמוכות, מה שיוצר תמריץ למעסיקים להוציא החוצה מפעליהם. זה מלכוד שקובעי המדיניות צריכים לתת לו את דעתם ולספק כלים שיתמרצו מעסיקים להשאיר את העסקים שלהם בארץ".
לפנייה לכתב/ת 
