פעוט מעזה ננטש בשיבא: "אין לו לאן לחזור"
מוחמד בן השלוש וחצי מעזה מכיר רק בית אחד: בית החולים ספרא לילדים בשיבא. הוא ננטש שם על-ידי הוריו בגיל חצי שנה משום שהוא סובל מתסמונת גנטית נדירה שהתפתחה בגלל נישואים במשפחה. בעוד חצי שנה ייאזל המימון, ולאן יועבר?
בחייו הקצרים הספיק מוחמד, פעוט בן שלוש וחצי מעזה, להכיר בית אחד בלבד - בית החולים בישראל. מוחמד, הסובל מתסמונת גנטית נדירה הנובעת מנישואים בתוך המשפחה, ננטש על-ידי הוריו כשהיה בן חצי שנה. גם הרשות הפלסטינית אינה מוכנה לשאת עוד בעלויות הטיפול בו. רק סבו, אבו נעים, שוהה לצדו, "אין טיפול לילד הזה בעזה ואין גם בית בעזה שבו יוכל לחיות. הוא לא יכול לאכול דבר בעצמו או להוריד את מכנסיו. חייו לא שווים דבר בלי עזרה".
ד"ר רז סומך, מנהל מחלקת ילדים והשירות לאימונולוגיה בבית החולים ספרא לילדים בתל השומר, מספר שהפעוט הוחזר לעזה פעם או פעמיים כדי שיראה את ההורים, המשפחה, "והוא חזר משם חולה יותר וחבול תרתי משמע. הסבא אמר שהוא לא רוצה להחזיר אותו לבית החולים, אך אין לו יכולת לטפל בו".
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
מוחמד הקטן הובהל לטיפול נמרץ בישראל כשהיה תינוק. המערכת החיסונית שלו נחלשה וזיהום התפשט בגפיו באופן שדרש מהרופאים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי תל השומר לכרות אותן. בעיצומו של הטיפול נטשה אותו אמו, משום שבעלה - שהתבייש בבנו - איים לקחת אישה שנייה אם לא תעזוב אותו ותחזור לביתם בחאן יונס.
בימים אלו עובר מוחמד טיפולים בבית החולים ולומד להשתמש בפרוטזות. סבו בן ה-55 מלווה אותו בדרך הארוכה שעוד צפויה לו וישן לצדו. עדיין לא ברור לאן יפונה הילד כאשר יסתיים הטיפול משום שמוחמד אינו אזרח ישראל ומשום שהוריו מסרבים לקבל אותו חזרה אל חיקם. הפעוט מכנה את סבו בשם "באבא" (אבא) ומדבר בתערובת של ערבית ועברית "אנא עייף". הוא זוחל על הרצפה ונעזר גם בכיסא גלגלים קטן. הרשות הפלסטינית מימנה את הטיפול בראשיתו וכבר הרבה זמן מסרבת להמשיך. כל הוצאות האשפוז מכוסות על ידי בית החולים שנעזר בתרומות של יהודים מחו"ל. בין היתר מימנו את הפרוטזות בעלות של 28 אלף דולר. כעת נותר מימון לעוד חצי שנת אשפוז ואחריה לא ברור לאן יילך.
ד"ר רז סומך מספר שמוחמד הגיע אליהם בגיל חצי שנה עם מחלת מעי קשה ביותר, "בגיל הזה מאוד נדיר שיש מחלות מעי היה לנו ברור שמדובר במשהו גנטי. הגענו לאבחנה של מחלה גנטית שקשורה למערכת החיסון פוגעת בעיקר במערכת העיכול. הוא היה הילד הראשון שתואר כך בארץ, יש כמה מאות בודדות של חולים בעולם".
הרופאים בשיבא התחילו לייצב את מצבו עם הרבה תרופות, "שקלנו לעשות לו השתלת מח עצם, נמצא שדרך הטיפול הזו יכולה להציל חיים - לרוע מזלו, לא היה מישהו מתאים אז המשכנו עם טיפול תרופתי, שבאופן פרדוקסלי מדכא את מערכת החיסון עוד יותר. הוא היה הרבה מאוד זמן בבית חולים, בפעם אחת נוצר זיהום קשה של חיידק שלצערנו הביא לנמק של ארבע הגפיים שהצריך את קטיעתן".
הילד עבר ניתוח גדול שבו טופלה מחלת המעי, "נשארה בעיית השיקום שלו, זה ילד חמוד ופיקח וחי, נבון מאוד, היה לנו רושם שתהליך שיקום יכול לשאת פרי למרות גילו הצעיר. הוא מדבר חצי עברית וחצי ערבית. את רוב חייו הוא חי כאן בארץ, בסביבה של ישראלים, הסבא מדבר איתו את שתי השפות והוא גר יחד איתו, באותו החדר יותר משלוש שנים", מספר ד"ר סומך.
כ-183,600 עזתים - אחד מכל עשרה בערך - סובל מנכות מסוימת. משפחות עזתיות מחביאות לא אחת את הילדים הנכים מחשש שהדבר יפגע בסיכוי לחתן את ילדיהם שאינם סובלים מנכות.
Read this article in English