מלבנון לסוריה: "שגר ושכח" בשירות חיל האוויר

מטוסי חיל האוויר שתקפו בסוריה - כך לפי מקורות זרים - שהו מעל שטח לבנון כאשר ירו לעבר המטרה. בסוכנות "רויטרס" העריכו כי הטייסים עשו שימוש בטילים מטכנולוגיית "סטנד-אוף". טילים אלו מיועדים לפגוע במטרה באופן מדויק ממרחק של עשרות ק"מ מנקודת השיגור.

חיל האוויר מצויד במספר דגמים של טילים שכאלו - מהפופאי הוותיק ועד לספייס 2000 החדיש יותר - שניהם מתוצרת רפא"ל. הספייס 2000 נכנס לשימוש בעשור האחרון ונחשף לפני שש שנים. זהו טיל בשיטת "שגר ושכח", שיכול לפגוע במטרה ממרחק של כ-60 ק"מ. בטיל הזה, הנחשב ל"אוטונומי", מטעינים מראש את תמונת המטרה והוא יודע להתביית עליה. הוא בעל יכולת הרס גדולה מאוד, יכול לפעול בכל תנאי מזג אוויר ואינו מושפע מאמצעי שיבוש והטעייה של האויב.

טיל הספייס מותקן על מטוס של חיל האוויר (צילום: באדיבות רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ)

מומחה לטילים ששוחח עם ynet, העריך כי חיל האוויר עשה שימוש בספייס 2000, המספק "דיוק גבוה בסיכון נמוך. הוא חסין שיבוש, משום שאתה מזין מידע ויזואלי מוקדם, ובכך מייתר את השימוש ב-GPS, שהוא בר שיבוש". לדבריו, לטיל זה יש יתרון נוסף בדמות חתימת מכ"ם נמוכה: בעוד שלפופאי הוותיק יש מנוע רקטי ששורף דלק ובכך ניתן לזיהוי, הספייס משייט לעבר המטרה באמצעות כנפיו. "הוא נחשב ליקר יותר ממקביליו האמריקניים אבל לטוב יותר. זהו טיל שחוסך טיסה מוקדמת מעל למטרה ויצירת קשר עין איתה, וגם מונע מגע עם מערכות הנ"מ".

"חמודון" מעביר תמונת וידאו למפעיל

הפופאי מתוצרת רפא"ל נחשב לאחת מהצלחות פיתוח אמצעי הלחימה הגדולות של ישראל, ומאז תחילת פיתוחו בשנות ה-70 וקליטתו בחיל האוויר ב-1985 הספיק להימכר לצבאות זרים בהם ארצות הברית, הודו, טורקיה, דרום קוריאה ואוסטרליה. השימוש הראשון בו שפורסם בתקשורת נרשם בעיצומה של מלחמת המפרץ, כאשר מפציץ "בי 52" אמריקני צולם איתו.

טיל פופאי. טכנולוגיה בשירות חיל האוויר (צילום: באדיבות רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ)

הטיל, שאחד מכינוייו הוא "חמודון", מאפשר פגיעה במטרות קרקעיות, ובהן מתקני שיגור טילים, מבלי להיחשף למערכות הנ"מ של האויב. בחלוף השנים שודרגה המערכת. אחת מגרסאותיו, לפי פרסומים שונים בחו"ל, ניתנת להפעלה מצוללות. על ראש הקרב של הטיל מופעלת מצלמת טלוויזיה, המאפשרת לכוון את הטיל באופן מדויק עד למגע, ולא רק מהמטוס עצמו.

מערכת הניווט המובנית שלו מובילה אותו למטרה. מצלמת הטלוויזיה סורקת תוך כדי מעופו את הקרקע, ומשדרת תמונה עדכנית למפעיל. כאשר הטייס או המפעיל מבחין במטרה, הוא משדר לטיל פקודת נעילה. גם ברגעים האחרונים לפני הפגיעה, יכול המפעיל להסיט את הטיל, המכיל כ-350 ק"ג חומר נפץ. משקלו הכללי הוא 1,360 ק"ג ואורכו 4.5 מטרים. ניתן להפעילו גם נגד מטרות ימיות, גם במזג אוויר קשה ובלילה.