אני גרוש טרי והלכתי לזונה כדי להרגיש טוב יותר

אני רוצה לגעת בנושא כואב ומורכב, שהוא תמונת מראה למצבנו האמיתי כתרבות וכחברה – אני מדברת על התופעה של ניצול מחפיר ואלים של נשים וגברים לטובת סיפוק צורכיהם של אחרים בתעשיית הזנות. בישראל יש כיום כחמש עשרה אלף נשים העוסקות בזנות, בעולם ישנם כיום בין 40 ל-42 מיליון העוסקים בזנות, מתוכם 75% בגילאים 13-25 ו-80% מהן נשים. 90% מהעוסקות בזנות סבלו מהתעללות מינית או חוו אונס בילדותן על ידי אדם קרוב.

עוד בנושא:

זנות אינה המקצוע העתיק בעולם. זנות היא פשע

זונה פוליטית

הכול על יחסים בפייסבוק שלנו

כל החדשות בפייסבוק של ynet  

איך הגענו למצב שגופו של אדם אחד הוא כלי לסיפוק צרכים מיניים עבור אדם אחר? מה מניע את האנשים ששולטים בתעשיית הזנות להמשיך ולהזין אותה בדרכים אלימות וכוחניות, והשאלה שמעניינת אותי יותר מכל, היא מה מניע אדם לגשת לאישה או לגבר העוסקים בזנות, לשלם להם ולספק באמצעותם את צרכיו.

אני מאמינה שהעיסוק בשאלות כבדות משקל אלה הוא משמעותי לכולנו, בעיקר משום שהוא מבוסס על תפישות ורעיונות שמשפיעים על כל אחד מאיתנו.

העובדה שמקובל על רבים מאיתנו שאדם יכול לשמש אמצעי לסיפוק מיני של אדם אחר היא ביטוי לתפישות עולם מעוותות של נשים וגברים כאחד. במאמר זה בחרתי לדבר על הלקוח בלשון זכר ועל העוסקת בזנות בלשון נקבה מטעמי נוחות וגם בגלל הסטטיסטיקה המובהקת, ועדיין ברור שהדברים מתייחסים לבני שני המינים כאחד.

מוסר של אהבה

לפני מספר חודשים נפגשתי עם יורם (שם בדוי), בן 55. הוא היה בתהליכי גירושים וביקש ייעוץ וליווי בגילוי גבריותו מחדש ויציאתו המחודשת אל עולם ההיכרויות עם נשים.

הוא סיפר לי שימים ספורים קודם לפגישתנו הוא הלך לזונה כדי להחזיר לעצמו את התחושה הגברית שהוחלשה בקשר הזוגי. הקול שלו היה כל כך שקול וטבעי, בזמן שהמסר הלא מדובר היה "השתמשתי בגופה של אישה בתמורה לכסף, כדי שאני אוכל להרגיש יותר טוב עם עצמי".

כאב חד פילח את לבי כשהקשבתי לו, כאבתי את מצבו ואת מצבה, הרגשתי את המצוקה הרגשית הנוגעת לערבוב שבין מיניות לכוח, חשתי את המחשבה הלא מודעת שמקשרת בין הגבריות שלי למיניות שאני מבטא, וכאבתי עמוקות את הניצול של אדם אחד לטובת סיפוקו העצמי של האחר. ברור לי שיורם, כמו גברים רבים אחרים, לא חשב על הדברים לעומק, ולא העלה על דעתו שלמרות שזנות נחשבת למקצוע העתיק בעולם – אין בכך משום מתן לגיטימציה להמשיך ולהשתמש בנשים העוסקות בו לטובתו האישית.

הדרך הכי קלה לפגוש את העובדות שעולות כאן היא לומר "זה לא נוגע לי, זה הסיפור שלהן" או לגנות את הגברים שמעורבים בתעשייה הזו כצרכנים או כסרסורים. דרך אחרת שאף היא נמנעת מלקיחת אחריות, היא לכעוס על הגברים, ולהביע טרוניה כלפי המוסדות המדיניים על הפקרת העוסקות בזנות ועל טיפול רווחתי קלוקל בנשים שחוו טראומות ונסיבות חיים קשות.

האמת היא שכל עוד אנחנו מגנים את תעשיית הזנות אולם חושבים שהיא לא קשורה אלינו – אנחנו נמנעים מהתבוננות אמיתית בעצמנו. אם נעצור לכמה רגעים מול המציאות הזו ונביט בה בעיניים מפוכחות ואמיצות, נוכל לראות שהיא גם באחריותנו. מבנים חברתיים נוצרים כתוצאה מהערכים שבהם מחזיקה החברה כולה. ערכים הם כל מערכת האמונות, התפישות והרעיונות שעל גבם נבנה סדר חברתי שכולל בתוכו גם את החוקים הכתובים וגם את אלה שלא. אנסה להציג כמה רעיונות חברתיים ותרבותיים שמאפשרים לתופעת הזנות להמשיך להתקיים.

הראשון הוא הרעיון הפופוליסטי שצורך מיני הוא חוויה חסרת שליטה וכאשר גבר חש את הצורך עולה בתוכו - הוא חייב לספק אותו. האם מדובר באמת? לא! צורך מיני הוא אכן צורך טבעי של הגוף, עם זאת, כל גבר יכול וצריך להיות אחראי על מעשיו ובחירותיו. להיות אדם משמעו להיות אנושי, ורק כאשר גברים יפסיקו להתייחס לאיבר המין שלהם בתור מה שמנהל להם את החיים, נוכל לפגוש יותר גברים אנושיים ופחות גברים שמשתמשים באחרים לסיפוק צורכיהם.

הרעיון השני הוא שנשים בוחרות לעסוק בזנות בשביל הכסף, ולכן אם אני הולך לזונה אני בסך הכל מקבל שירות בתמורה למה שאני משלם. ברור לי שמדובר במיתוס שמטרתו הלא מודעת היא להמשיך ולקבע את הלגיטימציה של שימוש בנשים כאובייקט מיני. אם נסכים לבחון את העניין לעומק – נגלה שאין סיכוי שאף אישה בריאה בנפשה תבחר למכור את גופה בתמורה לתשלום כלשהו.

המציאות היא שבמרבית המקרים, מי שעוסקת בזנות חיה בתוך מעגל קסמים שלילי והרסני שמעורבים בו אלימות, סמים ומצבים נפשיים קשים ביותר. העובדה היא שכאשר גבר משתמש בזונה לסיפוק צרכיו האישיים – הוא תורם באופן ישיר להנצחת הכאב והסבל שלה.

התפישה השלישית היא זו שמתמקדת במצוקה הנפשית והרגשית של העוסקות בזנות, אך מתעלמת מהאטימות, הפחד והאלימות שבלבם של מי שמשתמשים בהן. יותר קל לראות אישה העוסקת בזנות, לחוש חמלה כלפיה ולהבין שנסיבות החיים יצרו עבורה את התחושה שאין לה מוצא ושזנות היא הדרך היחידה עבורה להתפרנס. אולם, כדי להבין לעומק את התופעה המכאיבה הזו חשוב לבחון את התמונה כולה, ולהביט גם על עולמו הפנימי של הלקוח.

תפישות מעוותות שקושרות בין מיניות לכוחנות עומדות בבסיס מערכת היחסים הזו – העוסקת בזנות מרגישה נטולת כח, אין לה ברירה לתחושתה, אלא לעשות את מה שהיא עושה. הלקוח, לעומתה, מרגיש בעל כוח ועוצמה – אולם אם הוא היה מסכים להביט פנימה למעמקי לבו, היה מגלה בור ללא תחתית של ריקנות וכאב, חוסר יכולת לאהוב וקושי אמיתי לכבד נשים באשר הן.

ברור לי שעמוק בתוכו, ברבדים שייתכן שהוא עצמו לא מכיר בקיומם, מצויה גם כמיהה לאהוב, אולם הכמיהה הזו לא יכולה להתפתח ולהתבטא כאשר הוא משתמש באדם אחר לסיפוק צרכיו ומצדיק את התנהגותו בדרכים שונות. התפישה הרביעית והאחרונה שאתייחס אליה היא הטאבו המיני. עד שלא נלמד כחברה וכיחידים לדבר על המיניות שלנו בצורה פתוחה וזורמת – אנחנו בעצמנו יוצרים את הכיסים הנסתרים האלה של התנהגות מינית מעוותת.

לתחושתי, יש חשיבות נעלה לשיח פתוח על כל הרבדים של המיניות בכל מעגל חינוכי אפשרי, כדי לתת מקום לכל הקולות להופיע, ולאפשר למחנך (ההורה, המורה, המדריך או הבוגר האחראי) לנווט את הנפשות הצעירות יותר לקשר ההכרחי שבין מיניות לאהבה.

כל עוד עצם הדיבור על מין הוא מביש ומעורר צחקוקים ילדותיים גם בקרב מבוגרים – אנחנו דנים את עצמנו להמשיך להחזיק באמונות שווא, להצדיק התנהגויות אלימות כלפי נשים או בכלל כלפי אנשים חלשים יותר, ולא מאפשרים דיאלוגים התפתחותיים שמעוררים לחשיבה עצמאית ובוגרת.

חינוך לאהבה

אני מאמינה שהפתרון הכולל והרחב ביותר שיאפשר שינוי חברתי ותרבותי ארוך טווח, מצוי בחינוך מיני אמיתי – חינוך לאהבה. בחזון שאותו אני רואה לנגד עיניי, כל הורה ומחנך מבין לעומק את החשיבות של שיח ישיר ובוגר על מגע מיני, אינטימיות, אהבה, כבוד וחמלה.

עלינו להבין שכל עוד אנחנו, המבוגרים, לא פתרנו את כל הסוגיות הפנימיות שנוגעות לקשר שבין מיניות, כבוד לאחר ולעצמנו ואינטימיות אמיתית, אנחנו מעבירים הלאה לדורות הבאים את אותם רעיונות מעוותים שקיבלנו אנחנו, ובכך מנציחים תרבות פוגענית, אלימה וכוחנית, שמנצלת אנשים ולא מלמדת אותם לקחת אחריות מלאה על פעולותיהם.

עידית הראל שמש, מנהלת מכון תודעה לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים בעולם, מקדמת בימים אלה הצעת חוק למניעת צריכה של שירותי זנות ופרסומם. מטרת החוק היא להפוך את הלקוח לעבריין, עבריין שצפוי למאסר עד שישה חודשים על שימוש בשירותי זנות. אין ספק שהגדרה חוקית חדשה היא חשובה – ועם זאת, לטעמי, היא לא מספקת.

התעללות מינית, אונס, זנות והטרדות מיניות – כל הצורות המעוותות שבהן הרצון בכוח משתמש באנרגיה המינית כדי להתחזק – הן באחריות כולנו. אני מזמינה כל אחד ואחת מאיתנו לבחון את הדיאלוג שהוא מקיים בינו לבין עצמו ובינו לבין קרוביו על הקשר בין מיניות, כבוד ואהבה.

אני קוראת לכל מי שחש את הכמיהה לפתוח את לבו, לבחון בצורה כנה ובוגרת, נטולת גינוי או הצדקה עצמית, כיצד נראים חיי המין והאהבה שלו והאם הוא השכיל להבין שאהבה היא השיעור המשמעותי ביותר שבאנו ללמוד כאן, אהבה אוניברסלית, שזורמת לא רק כלפי בני זוגנו וילדינו אלא גם כלפי העולם כולו.

דורית בר – יוצרת בית הספר למיניות מודעת, הכשרת מנחים ומטפלים