כ-50% מהמנהלות יעדיפו גבר על אישה הרה
אם חשבתם שמעסיקות מגלות הבנה גדולה יותר לנשים בהריון המחפשות עבודה, חישבו שוב: סקר של עוקץ מערכות מגלה כי 47.67% מהבכירות יעדיפו באופן ברור להעסיק עובד על פני עובדת הרה בעלת כישורים זהים
לרגע נדמה היה כי מינויה של יעל אנדורן למנכ"לית משרד האוצר כשהיא בחודש השמיני להריונה מבשר על מהפך בשוק העבודה, אבל סקר של עוקץ מערכות מגלה כי מצבן של נשים בהריון בשוק העבודה עדין בכי רע: כ-50% מכלל המעסיקים במשק יעדיפו במובהק להעסיק גבר על פני אישה בהריון בעלי נתונים זהים עבור אותה המשרה.
עוד בערוץ קריירה:
- מותר לפטר אישה בהריון? המומחים ענו "הסיכוי של אישה הרה להתקבל לעבודה אפסי"
- ראיון בהיריון: לגלות או לא לגלות?
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הסקר כלל מנכ"לים, סמנכ"לי חשבים, אנשי משאבי אנוש, חשבים וחשבי שכר משני המינים, שהשתתפו בכנסים של החברה. בסך הכל הוא כלל 288 עסקים, המעסיקים 11,097 עובדים, שחולקו ל-3 קטגוריות – עסקים קטנים (עד 30 עובדים), בינוניים (עד 80) ועסקים גדולים.
מהתשובות, שנותחו על פי מינם של המשיבים, עולה תמונה לא מעודדת בכלל, בעיקר מכיוונן של הנשים - 47.67% מהמעסיקות יעדיפו באופן ברור להעסיק עובד ולא עובדת בהריון בעלי נתונים דומים מאוד או זהים, עבור אותה המשרה.
בחלוקה לפי גודל בתי עסק, 49.6% מהנשים בבתי עסק קטנים יעידפו באופן ברור להעסיק גבר על פני אישה בהריון, ו-70.4% השיבו כי יש להם העדפה מסויימת. מבין בתי העסק הבינוניים - 35.8% יעידפו באופן ברור ואילו 50.9% מחזיקים בהעדפה מסוימת, ובבתי העסק הגדולים – 30.1% יעדיפו בבירור ול-53.8% יש העדפה מסוימת.
בקרב הגברים התמונה אף גרועה יותר: 53.1% מהמעסיקים הגברים בבתי עסק קטנים השיבו שיעדיפו בבירור גבר עבור אותה המשרה, ואילו 76.5% מחזיקים בהעדפה מסוימת. מבין בתי העסק הבינוניים - 38.9% ו-57.8% בהתאמה, ובבתי העסק הגדולים מדובר על שיעור של 32.7% מהמעסיקים שיעדיפו גבר בבירור, ו-53.8% שמחזיקים בהעדפה מסוימת.
שאלות מכובסות בקבלה לעבודה
עוד עולה מהנתונים, כי על אף האיסור בחוק - לא מעט מעסיקים מבררים מול מועמדות במהלך ראיון העבודה, אם בכוונתן להיכנס להיריון בתקופה הקרובה. "על פי לשון החוק והפסיקה, אין לחייב מועמדת לעבודה לגלות את עובדת הריונה", מסבירים בעוקץ. "לאור זאת, מעסיקים רבים מנסים למצוא חלופות בדמות שאלות שמנוסחות באופן שונה".
בחברה מדגימים כי אחת מהשאלות "המכובסות" שאסור להציג בפני מועמדת, היא "כיצד את מתכוונת לשלב בין הרצון הטבעי שלך להורות לבין צורכי הארגון". במסגרת זו, הנשאלים התבקשו להשיב האם שאלו מועמדות שאלה ברוח זו בראיון עבודה במהלך השנתיים האחרונות.
מקרב הנשים, 20.4% בבתי עסק קטנים השיבו בחיוב, בבינוניים – 17.2% ובגדולים – 15.6%. מקרב הגברים, בבתי עסק קטנים השיבו בחיוב 22.7%, בבינוניים – 19.5% ובגדולי – 16.9%.
ההגנה בחוק דווקא פוגעת?
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, מסרה בעקבות הנתונים הללו כי "כל שאלה המתייחסת למצב המשפחתי של המועמד או לאחת מעילות האפליה הקיימות בחוק, עלולה להעביר את נטל ההוכחה למעסיק, לבוא ולהראות שלא הפלה אם מועמד לא התקבל".
"למרבה הצער, נשים עדיין מופלות פעמים רבות בעבודה בשל היותן אמהות", הוסיפה. הדבר נובע גם מתפיסה שנשים נושאות יותר באחריות ההורית ומתפיסה נוספת לפיה עובד נמדד על פי שעות העבודה שהוא מבצע. התמקדות בכישורים ובניסיונם המקצועי של המועמדים תעזור למעסיקים לגייס את כח האדם הטוב ביותר ללא קשר למצבם המשפחתי ותסייע לשלב באופן שוויוני את למעלה ממחצית האוכלוסיה בעבודה".
מצד שני, עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך ושות', סבור כי נתוני הסקר מלמדים שההגנה המוקנית בחוק לנשים בהיריון, אינה משיגה את מטרתה, להיפך. "האיסור הגורף על פיטורי נשים עובדות, המצויות בהריון או בטיפולי פוריות ובחופשת לידה, פוגע באופן משמעותי במעסיקים והמציאות מלמדת כי קיים קושי לקבל אישור מהממונה לפיטורי עובדת בהריון", הוא טוען.
"לפיכך, אין מנוס אלא לקבוע כי דווקא ההגנה הקיימת בחוק כלפי נשים בהריון גורמת לפגיעה במעמדן ובכלל זה גם להימנעות מעסיקים מלקלוט לעבודה עובדות, שהם סבורים כי הן עתידות להרות מיד לאחר קבלתן לעבודה או במהלך התקופה הקרובה" הוא מוסיף. המעסיקים מנסים לנמק את הסירוב לקליטה בעילות שונות אשר מאחוריהם אין ולו דבר זולת החשש להעסיק עובדת שעשויה להרות".
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, אמר כי "לא ניתן לעבור לסדר היום על הנתונים העולים מהסקר אולם גם לא ניתן להשלים עם המציאות בה רק המעסיקים נושאים בנטל הכלכלי שנובע ממדיניות ההגנה על נשים עובדות. בסופו של דבר, המעסיק הוא זה שנושא על גבו הרעוע את נטל העלויות הסוציאליות הנגזרות מהעסקת נשים בהריון. המדינה אינה יכולה לעצום את עיניה: יש כאן הכרח להביא לתיקון המצב באמצעות סיוע לבעלי העסקים והגברת האכיפה בהקשר זה, לא תביא לשינוי המיוחל".
