ארוכה הדרך לאיחוד

"קטמון עשתה דבר גדול. עצם העובדה שהתקיים המשחק, זה הישג גדול כמעט כמו העלייה. על 11 הילדים מלוד שהתייצבו, צריך לכתוב שהם גיבורים. ניצחנו את כוחות האופל‭."‬

עוד ב-ynet ספורט:

• ברגע האחרון: מכבי חיפה שנייה. צפו בתקציר
• הניקס שוב פישלו ברגע האמת
• וגם: לברון הוא המלך
  

כמו כל אירוע גדול בחייה הקצרים של הפועל קטמון, גם משחק ההעפלה ללאומית והניצחון ‭1:9‬ על אורתודוכסים לוד, חייב להיות מלווה עם מסר. עם מילים גדולות שמנציחות רגע אקוטי. עם תחושת שליחות שהיא הרבה מעבר לקבוצת כדורגל, גם אם זה בסופו של דבר רק כדורגל. כך זה לפחות אצל אורי שרצקי, האיש שהגה, יזם, מנהל והפך את הקבוצה לפרויקט החיים שלו. כך זה גם היה אצלו לפני כשש שנים.

חגיגות העלייה בטדי ביום שישי האחרון(צילום: חיים צח)

טור של 400 מילים, כחצי מסכום המילים שתקראו כאן, במקומון ירושלמי, היה זה שהעביר את המסר שלימים יהפוך ל"קבוצת האוהדים הראשונה בישראל‭."‬ בחוגים מסוימים קוראים לזה המניפסט הקטמוני הראשון, בחוגים אחרים "האלטנוילנד של ירושלים‭."‬

• גם דוגמנית, גם סייפת, וגם שרת הספורט של ונצואלה. היכנסו ל"בועטת" וצפו באלחנדרה
  

"זהו, נמאס‭,"‬ הוא כתב אז, "לקחו לנו את הקבוצה. הגיע הזמן שניקח את גורלנו בידינו, הגיע הזמן לעשות מעשה‭."‬ ומעשה אכן נעשה. וזו לא מעשייה.

חצי מגרש לבוגרים, חצי לנערות

את שרצקי אנחנו פוגשים במגרש האימונים של המועדון. דשא סינתטי צר השוכן בסמוך לבניינים המוזנחים של שכונת הקטמונים הנחשלת. במגרש מתחלקת קבוצת הבוגרים עם שלוש מחלקות הנוער וקבוצת הנערות הנוספת, ופעמיים בשבוע היא נאלצת להתאמן על חצי מגרש. חצי הבוגרים, חצי הנערות. פשוט כי אין מקום. הסיור במתחם מתחיל במשרד יו"ר הוועד המנהל שמזכיר חדר שרת בבית ספר, נמשך במלתחות הדומות למקלחות במתנ"ס עירוני, ומסתיים בחדר האפסנאות - חדרון מקלט מאולתר של ‭2.5‬ על 3 מטר.

"יש כאן ילדים מאפרת וגם מהקטמונים". ילדי המועדון באימון(צילום: אלכס קולומויסקי)

שרצקי נערך לקראת יום חגיגי עבורו - יום גיוס הכספים. תורם חשוב עומד להגיע, ועל הדשא מוצג אובייקט המכירה המוצלח ביותר - הילדים.

 אלה שמתמודדים כעת בטורניר מול בית־שמש. קטמון זקוקה נואשות לכסף, אבל יש לה גם קו אדום. "אם יגיע גולדהאר שכזה, אני מעריך שהאוהדים יסכימו שהוא ייכנס כשותף בלבד, לא בעלים‭,"‬ אומר שרצקי, שמיישם במילותיו את הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי המועדון - עצם קיומה של הקבוצה, גדול יותר מההצלחה הספורטיבית שלה.

"הילדים משלמים פחות מ־100 שקל בחודש כדי להיות כאן‭,"‬ מספר מרקוס יורשקוביץ‬' מי שנבחר על ידי האוהדים לוועד המנהל. "זה הניצחון הגדול שלנו. להקים מועדון, שלילדים יהיה לאן ללכת. יש כאן ילדים מאפרת, ממבשרת ציון וגם פה סמוך, מהקטמונים‭."‬ גם ביציעים של טדי בימי שישי בצהריים, אפשר למצוא את אותו ערב־רב של תרבויות. ירושלמים ויורדים, צעי־ רים ומבוגרים על כל גווני העדות ובעיקר מכנה אחד משותף - המון־המון משפחות. "אנשים מחפשים כאן את תחושת השייכות, זה מה שמחבר אותם, מין אותנטיות שחסרה במקומות אחרים‭."‬

אחד מהם אולי יגדל להיות פרננדו טורס(צילום: אלכס קולומויסקי)

לא צריך להיות בריון כדי לנהל קבוצה

הסיפור של קטמון ידוע, אך דורש תזכורת. לפני שש שנים החליטו האוהדים שהם מאסו בניהול של ויקטור יונה ועמוס סאסי. "הקבוצה הזו

 הקדימה את המחאה החברתית‭,"‬ נזכר אסף כהן, אוהד ותיק, "הגיע שלב שבו אנשים אמרו שהם לא מוכנים שידפקו אותם יותר. ירקו לנו בפרצוף, ולא רק במובן המטאפורי‭."‬

המטרה הראשונה הייתה לרכוש את הפועל ירו־ שלים. כשהבינו שהדבר לא באמת אפשרי, התחברו למבשרת ציון וצנחו מטה אל ליגה ‭.'ג‬ השיטה הפכה לפשוטה למדי - שלם ‭1,000‬ שקל, קבל את הזכות להיבחר לוועד המנהל ובנוסף גם להשפיע בהחלטות הגדולות. כמו למשל שאלת האיחוד (בו עוד ניגע בהמשך‭.(‬ כעבור שנתיים לא מוצלחות, הפכה קבוצת האוהדים לאוטונומיה ונוסדה הפועל קטמון. "זו קבוצה עם מטרות ספורטיביות, כמובן, זה לא מתנ"ס‭,"‬ מוסיף כהן, "אבל הדרך כאן הרבה יותר חשובה מאשר במקומות אחרים. היה צורך עז להעניק אלטרנטיבה למצב הקיים, אם זה לבית"ר או לכל קבוצה אחרת. אנחנו רוצים שאצלנו ישחקו יהודי, מוסלמי ונוצרי ביחד כערך, גם אם זה אומר שהשחקנים הללו פחות טובים‭."‬

1,000 שקל וקבל את הזכות להיבחר לוועד המנהל. אוהדי קטמון(צילום: חיים צח)

"הניצחון הזה והעלייה לליגת הלאומית, זו ההוכחה שלא צריך להיות בריון בכדי לנהל קבוצת כדורגל‭,"‬ מספר יבוקשקוץ'‬ שגם נזכר בפחד הראשוני שהיה עם צירי הלידה הראשונים. "חשבנו שאנחנו נאיביים מדי, שאוהדים ושחקנים יעשו לנו קרקס. אבל מהר מאוד הבנו שאפשר גם אחרת. כשהיינו בליגה ב' למשל, אחד האוהדים זרק רימון עשן. שרצקי ביקש בפורום האוהדים לדעת מי זה, אותו חייל הת־ וודה והקנס בסך ‭1,000‬ שקלים שספגנו, שולם על־ידי אותו חייל‭."‬

לקנות וילה עם משכורת עיתונאי

וכעת עומד המועדון בפני צומת חשוב. אולי החשוב ביותר מאז הוקם. זה שעבור מרבית אוהדים אקוטי יותר מהעניין הספורטיבי. "המטרה הראשונה שלנו הושגה, עכשיו מסתכלים קדימה למטרה השנייה - האיחוד‭,"‬ מבהיר האוהד כהן. גם האוהדים וגם ראש העיר לוחצים לקראת איחוד, אבל המציאות הרבה יותר סבוכה. "גם שלום עם הפלסטינים הכרחי אבל זה לא קורה‭,"‬ מסביר שרצקי, "יש להפועל ירושלים נכון לעכשיו חובות ובלגן אדמיניסטרטיבי שמאוד מפחיד אותנו לקחת אותו. ממש ברמה של חוסר אחריות. יש שם כ־5־6 מיליון שקל חובות. זה כמו שאתה עם מש־ כורת עיתונאי, תלך ותקנה וילה בארסוף‭."‬

חדר האפסנאות. סליחה, חדרון(צילום: אלכס קולומויסקי)

"המודל הזה של קבוצת אוהדים נתקע אחרי ליגה לאומית‭,"‬ אומר ירון דואק, חבר הוועד המנהל, "בליגה א' היינו הקבוצה עם הניהול הכי בריא

. בליגה הלאומית אני מאמין שגם נצליח, אבל במצב הזה להיות בליגת העל זה בלתי אפשרי‭."‬

אז בינתיים, עד שמשהו גדול יקרה, או לא, תישאר קטמון עם הרעיון. אותו רעיון מקורי שסביבו הכל הוקם. אותו רעיון שהחל בטור של 400 מילים בעיתון, והיום מנסה להבשיל לכדי בשורה של ממש. ‭:'ורשקוביץ‬ "אם יהיו 10 קבוצות כמו קטמון, יגיעו 15 אלף איש לכל משחק. הכדורגל הישראלי היום מרחיק אנשים, קבוצות כמו קטמון מקרבות אותו".