"הר הזבל ליד הבית" ייצג את ישראל בחו"ל

לפני שנתיים אחרי לבטים אם להישאר קרוב לבית ברעננה או לעבור ליאס"א, התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בי-ם, פנימייה למצוינות ובית הספר מהטובים בארץ. מאז כל שנה בבית הספר, אנו מפסיקים את הלימודים למשך עשרה ימים בשביל מה שהוא מכונה בפי כולם "שבוע פרויקטים".

אני אכן מודעת לעניין שעשרה ימים הם לא שבוע אבל גם "שבוע הספר העברי" הוא לא באמת שבוע. במהלך שבוע הפרויקטים כל תלמיד בוחר נושא שמעניין אותו ושהוא רוצה להתעמק בו.

הסרטון על הר הזבל שייצג את ישראל בתחרות YRE העולמית:

במהלך השבוע התלמיד חוקר את הנושא לעומק ולבסוף מגיש עבודה בנושא. בנוסף לחקר האישי ב"שבוע פרויקטים" יש גם סיורי מגמות. כל מגמה, במקרה שלי ביולוגיה, שולחת את התלמידים לסיור בו לומדים התלמידים על נושא שקשור למגמה. השנה, נשלחנו לשדות ים שם חקרנו את החוף והאורגניזמים החיים בו.

כשחזרנו מהסיור, חיפשתי מידע על עמותת Ecoocean שהעבירה לנו את הסיור. באתר העמותה, מצאתי מידע על תחרות בנושא איכות הסביבה YRE - Young Reporters for the Environment, בה מבקשים מבני נוער למצוא מפגע סביבתי קרוב לביתם ולדווח עליו בכתבה, סרטון או צילומים בנוסף להצגת פתרונות יצירתיים.

ניסיתי לחשוב על איזה מפגע סביבתי אני יכולה לדווח הרי יש כל כך הרבה, ואז נזכרתי בהר הזבל שקרוב לבית שלי. רגשותי בקשר להר הזבל מעורבים, הוא אחד המקומות האהובים עלי באזור בו אני גרה והנוף ממנו מדהים אך בו זמנית הוא מסמל בשבילי את הזלזול שלנו בטבע.

מישהו יודע מה ההשלכות של ההר על הסביבה?

אנשים רבים שואלים אותי איך זה ייתכן שאותו מקום שאני מגנה בסרטון שלי הוא גם אחד האהובים עלי והתשובה לכך פשוטה. הר הזבל כבר קיים ואין הרבה מה לעשות איתו, אך אפשר למנוע את הייצור של הר נוסף או מטמנה. ואם כבר ההר קיים, למה לא לנצל אותו ולהפוך אותו לפארק כמו פארק אריאל שרון?

להר הזבל יש השלכות נוראיות על הסביבה, החומרים בו אינם מתכלים והוא משחרר גז מתאן ומה שהכי מדאיג אותי הוא שכל פעם שאני מעלה את הנושא בפני אנשים, הם היו מופתעים לגלות על ההשלכות הסביבתיות שלו. ובאמת, על פי סקר שעשיתי 72% מתושבי העיר שלי לא יודעים על ההשלכות הסביבתיות שלו.

את הסרטון שהכנתי לא הכנתי רק בשביל להשתתף בתחרות, רציתי שתושבי הסביבה שלי יכירו בהר הזבל ובהשלכות הסביבתיות שלו וינסו למנוע ייצור של הרי זבל נוספים או מטמנות. כך שאפילו אם עוד אדם

 אחד ראה את הסרטון שלי ועכשיו הוא יותר מודע למצב, השגתי את משימתי.

• קורן שייב, תלמידת כיתה י"א ביאס"א, התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בי-ם.