התקציב: מס הכנסה יעלה ב-1.5%, המע"מ באחוז
הצעת התקציב לשנים 2014-2013 הושלמה והיא כוללת העלאת מס הכנסה לכל העובדים, מס חברות, מע"מ ומסי קנייה. עקרות בית ישלמו ביטוח לאומי ומס בריאות. בנוסף, יקוצצו שני מיליארד שקל מקצבאות הילדים, 1.5 מיליארד שקל מתקציב החינוך ומתקציב התשתיות. הממשלה תצטרך לקצץ 2% מתקני כוח האדם והוצאות השכר במגזר הציבורי
המסים יעלו, וכולנו נשלם יותר: במשרד האוצר הסתיימה הבוקר (ג') העבודה על הצעת התוכנית הכלכלית לשנים 2014-2013 , ובמרכזה פגיעה קשה בכיסי הציבור ובהכנסותיו. ההצעה שנשלחה לשרי הממשלה תעלה לדיון בממשלה ביום שני הקרוב, והיא כוללת קיצוץ בפעילותה של הממשלה, בשווי של 6.5 מיליארד שקל ב-2013 ו-18 מיליארד שקל ב-2014.
- קראו את הצעת התקציב המלאה
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בתחום העלאות המסים, כוללת הצעת התקציב שורה של צעדים לכל אורכה ורוחבה של מערכת המיסוי בישראל. כבר בתחילת החודש הבא יעלה המע"מ ב-1% ויעמוד על 18%. בתחילת השנה הבאה תיכנס לתוקפה העלאה של שיעור מס הכנסה ב-1.5% בכל מדרגות השכר.
הפרשנות של סבר פלוצקר באולפן ynet
בנוסף, יועלו המכסים על שורה של מוצרי יוקרה וגם על מוצרים פחות יוקרתיים, כמו טבק לגלגול שעליו יחול מס קניה בשיעור של 800 שקלים לק"ג. מס החברות יעלה באחוז לרמה של 26%. עוד הוחלט על ביטולם של מגוון הטבות ופטורים ממס שנהוגים כיום. הפטור ממע"מ על שירותי תיירות יבוטל, הפטור ממס על הפרשה לפנסיה יבוטל ובמקומו תינתן הטבה חלקית של 35% משיעור המס, נקודת הזיכוי לבעלי תואר אקדמי תבוטל ועקרות בית יחויבו בתשלום ביטוח לאומי ודמי בריאות.
גל הרשקוביץ', ראש אגף התקציבים באוצר, מסביר מה עומד מאחורי התקציב:
צעד משמעותי הוא ההחלטה לבטל את הפטור ממס שבח על מכירת דירה נוספת, מעבר לדירת המגורים וקביעתו על רמה של 25%. כמו כן הוחלט לתקן את חוק עידוד השקעות הון ולקבוע מס חברות של 10%-20% למפעל מועדף ומס דיבידנדים של 20%.
תוספת של 18 מיליארד שקל למדינה בשנתיים
העלאות המסים צפויות להגדיל את הכנסות המדינה בסכום של 4 מיליארד שקל ב-2013 ו-14 מיליארד שקל ב-2014. בנוסף, כוללת התכנית את שורת הצעדים שיקדם משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים.
| המס שיעלה | ההכנסה למדינה בשנה |
| העלאת המע"מ ל-18% | 4.62 מיליארד שקל |
| העלאת מס הכנסה ב-1.5% | 4 מיליארד שקל |
| שינוי הטבות המס על חיסכון לפנסיה | 1.16 מיליארד שקל |
| מס רכישה על דירה יחידה – 3.5% (למעט על דירה ראשונה) | 1.05 מיליארד שקל |
| העלאת מס חברות ל-26% | 630 מיליון שקל |
| ביטול הפטור ממע"מ על תיירות | 530 מיליון שקל |
| עצירת מתווה הפחתת המכסים | 265 מיליון שקל |
| ביטול נקודת הזיכוי לבעלי תואר אקדמי | 190 מיליון שקל |
| העלאת מכסים ומסים על מוצרי צריכה שונים | 320 מיליון שקל |
| שינויים בחוק לעידוד השקעות הון | 120 מיליון שקל |
הקיצוץ בתקציב יתרכז בעיקר בהוצאות הממשלה על שכר עובדים, חינוך קצבאות ותשתיות. כמו כן, האוצר גיבש שורה של קיצוצים "קטנים" (פחות מ-300 מיליון שקל) במגוון הוצאות ממשלתיות.
הקיצוץ בשכר עובדי המדינה יעמוד על שיעור של 2-3 מיליארד שקל והוא יושג על ידי הפחתה מיידית של 1% מכלל תקני כוח האדם בשירות המדינה, והפחתה של 1% נוסף בתחילת 2014.עוד הוחלט כי החל משנת 2015 יקוצצו 10% מהוצאות הממשלה על שעות נוספות.
התוכנית כוללת גם הפחתה של תקציב משרד התחבורה ב-1.2 מיליארד שקל על ידי דחייה של פרוייקטים לסלילת כבישים ברחבי הארץ. עוד היא כוללת גם הפחתה של תקציב החינוך במיליארד וחצי שקל בשנה, הפחתה של קצבאות הילדים בקרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה.
הקיצוץ בחינוך מורכב מקיצוץ של 400 מיליון שקל בשנה בתמיכה במוסדות תורניים ועוד 345 מיליון שקל בסבסוד הוצאות הורים על לימודים וספרי לימוד. כמו כן, הוחלט לקצץ בתכנית להוספת שעות לימוד לתלמידי כיתות א' וב', ולדחות ב-5 שנים את יישומה של תכנית להארכת יום הלימודים.
בתחום הקצבאות, הוחלט להפחית את הקצבה לכל הילדים ולהעמידה על רמה אחידה של 140 שקל לילד. ההפחתה תחול על כל ילדי המדינה ולא רק על מי שנולד אחרי שנת 2003 (כלומר, לא רק על מי שחלו עליו הקיצוצים של 2003 שלא היו רטרואקטיביים). עוד הוחלט כי מי שמרוויח מעל 50 אלף שקל בחודש לא יהיה זכאי לקצבאות ילדים כלל.
באשר לקיצוצים הקטנים יותר בתקציב המדינה, אלה כוללים מגוון צעדים שונים כגון, הפחתה של השתתפות המדינה בטיפולי שיניים, העלאת דמי ההשתתפות בביטוח רפואי, קיצוץ בהלוואת לזכאי משרד השיכון, סגירת שלושה בתי משפט בפריפריה (בבית שאן, נהריה ועפולה), קיצוץ בתקציב הפרסום הממשלתי, בתקציב אבטחת השרים, הגבלה של נסיעות שרים לחו"ל, ביטול של תכניות להעצמת המגזר הדרוזי ולפיתוח הכפר בישראל, ועוד צעדים רבים שצפויים להפחית את הוצאות המדינה במיליארדי שקל מדי שנה.
הנעלם הגדול בהצעה - תקציב הביטחון
הנעלם הגדול נותר, כמו תמיד, תקציב הביטחון. על פי ההצעה, בסיס תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2013 על 51.8 מיליארד שקל ובשנת 2014 על 54.6 מיליארד שקל. מדובר בהגדלה של בסיס התקציב ב-2 מיליארד שקל ב-2013 ובעוד כ-3 מיליארד ב-2014. עם זאת, גודלו האמיתי של תקציב הביטחון (על כל תוספותיו) נרחב בהרבה, ועמד בשנת 2012 על למעלה מ-60 מיליארד שקל.
עוד כוללת ההצעה תקנה שלפיה חקיקה המצריכה הוצאה תקציבית של 50 מיליון שקל או יותר לא תוכל לקבל מעמד של חוק ללא תמיכת הממשלה או אישור ברוב מוחלט בכנסת.
מנסים להגיע לגירעון של 4.65%
השילוב של הפחתת הוצאות והגדלת הכנסות נועד לאפשר לממשלה לקרב, ככל שניתן, את הגירעון של שנת 2013 לרמה של 4.65% ולהחזיר את הממשלה לרמת גירעון סבירה (3%) ב-2014.
בנוסף, הקיצוץ בתקציב נועד לאפשר לממשלה לשמור על מגבלת ההוצאה שמכתיב חוק התקציב. חוק התקציב קובע כי הוצאות הממשלה לא יכולות לגדול מעבר לרמה מסוימת, ללא קשר להיקף ההכנסות ממסים. על פי ההצעה שאישרה הממשלה ביום ראשון האחרון, תעמוד הממשלה במגבלת ההוצאה ב-2014 אך תחרוג ממנה ב-2013, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל.
יש לציין, כי גם הצעת התקציב הזו עוד נתונה לשינויים. היא תידון בממשלה ביום שני הקרוב, בישיבה מיוחדת וארוכה שבמהלכה צפויים השרים להציג את הסתייגויותיהם מהמלכים המוצעים. ייתכן שסעיפים שונים יוסרו או ישונו בהתאם לדרישות השרים, בטרם תוגש ההצעה הסופית לכנסת, עד תחילת חודש יוני. לאחר מכן, יעבור החוק תהליך של עבודה במסגרת ועדת הכספים, שתכניס בו בוודאי שינויים נוספים לפני הבאתו לאישור במליאה, לא יאוחר מ-1 באוגוסט.
לפנייה לכתב/ת 
