מקצצים גם לנפגעי הגזזת: "בושה, צריך כל שקל"

"נפגעי גזזת צריכים את הפיצויים האלה כמו לחם". ישראלים שנפגעו בשנות ה-50 מהטיפולים למיגור המחלה הזיהומית וקרובי משפחותיהם נדהמו היום (ג') לגלות שהגזירות הכלכליות שמתכנן משרד האוצר להשית כוללות פגיעה באפשרויות קבלת הפיצויים.

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

לפי התיקון לחוק שמציע האוצר, נפגעי גזזת שיגישו תביעה החל מ-1 בפברואר 2014 לא יהיו זכאים לקבל פיצוי רטרואקטיבי על השנים שבהן סבלו מהנכות בעקבות הטיפול הלקוי שקיבלו בילדותם כשהגיעו לארץ. בהתאם לתוכנית ייחסכו לקופת המדינה 47 מיליון שקל בשנה.

נועם פרץ, מומחה לתביעות לפי "חוק לפיצוי נפגעי גזזת" שחוקק ב-1994, הסביר כי "בשנות ה-50 היה חשש שמחלת הגזזת, שהיא מחלת עור שהיום נחשבת פשוטה, תתפשט. החשש נקשר בעיקר לילדי עולים ממדינות צפון אפריקה ואסיה. בזמנו לא ידעו כיצד לטפל בה וחשבו שהדרך הנכונה היא בהקרנות רנטגן. במילים אחרות, פשוט לטגן להם את המוח, וכך טיפלו בהם".

הגזירה לפי הצעת התקציב

עו"ד פרץ מציין כי החוק לפיצוי הנפגעים "הגיע מתוך הבנה שנעשתה טעות, ושאנשים שטופלו בהקרנות סובלים במהלך כל החיים שלהם ממחלות, ליקויים ונכויות שנגרמו בגלל הטיפול הלקוי".

א', שטופלה בילדותה בהקרנות נגד גזזת, נלחמה בשנים האחרונות בסרטן הדם. "התעללו בי כשהייתי ילדה ואף אחד לא ידע מה הוא עושה או חשב להסביר להורים שלי את ההשלכות של כל זה. והנה, אני מתמודדת עם הנזקים האלה כל החיים. היום נשארתי כמעט בלי שיניים, הוצאתי המון כסף כל השנים על טיפולים. אני לא יכולה אפילו לשבת לראות סרט מהתחלה ועד הסוף. שנים לקח לנו להבין שכל המחלות קשורות בהתעללות הזו".

מלבד הקשיים הפיזיים, א' מדגישה כי הטיפול הלקוי שעברה בילדותה גרם להשלכות נוספות. לדבריה, "אנשים יכולים לא להאמין לי, אבל זה פגע בנפש שלי. הם פגעו בסיכוי שלי ללמוד ולשמוח. רק מאז שהבנתי שזה קשור לתקופה ההיא אני מבינה למה אני מתנהגת ככה".

א' תבעה בשנת 2007 את המוסד לביטוח לאומי, ביקשה הכרה בנכותה ופיצויים על השנים שבהן סבלה ולא הבינה את הקשר לגזזת. בסופו של דבר הוחלט לפצותה בחישוב רטרואקטיבי ב-82 אלף שקל ולהעניק לה קצבה חודשית בסך 1,000 שקל. "הגרושים האלה כל-כך משמעותיים, צריך כל שקל", היא אומרת, "זו בושה וחרפה. לבוא ולפגוע בסיכוי היחיד של האנשים לרגעים נורמליים זה פשוט מביך".

גם חיים נפגע מטיפולי גזזת בילדותו. הוא איבד את יכולת הדיבור, הקריאה, הכתיבה והבנה לאחר ניתוח להסרת גידול בראשו בשנת 2008. חיים הוכר כסובל מאחוזי נכות וקיבל פיצוי רטרואקטיבי בסך 100 אלף שקל. "הפיצויים שקיבלנו מממנים את קלינאי התקשורת ואת הטיפולים הקוגניטיביים, אנחנו חייבים את זה בשביל להתקיים", אמרה בתו של חיים, מירב. "אין אפשרות לקחת מהם את המעט הזה, פשוט אין".

השר פרץ: "אין בהחלטה מוסר"

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שיזם את החוק לפיצוי נפגעי

 הגזזת, תקף את הפגיעה בחוק במסגרת התקציב. לדבריו, "חוק הגזזת הוא אחד החוקים המוסריים והחשובים. המדינה פיצתה ציבור גדול שנפגע על לא עוול בכפו בשל טיפול רשלני. גם כך המטופלים מרגישים שאינם מקבלים את המגיע להם. זו החלטה שאין בה מוסר ולא רגישות".

פרץ אמר מוקדם יותר כי הוא אינו מסכים עם חלק מהסעיפים שלדבריו מהווים פגיעה קשה בשכבות החלשות. בין הסעיפים: סבסוד הצהרונים, הטלת מס שיפגע באימהות חד-הוריות וקיצוץ בקצבאות הילדים. "אם התקציב יוגש במתכונתו הנוכחית, אצביע נגד".