המבקר: "חוקרים במשטרה מטפלים ב-600 תיקים"
על פי המבקר, ישנו עומס תיקים על חוקרים בתחנות מסוימות והמשטרה אינה דואגת לווסת את העבודה ולייעל אותה. עוד הוא מציין כי לא נעשה די לאיתור נעדרים וקיימים פערים בכוחות הסיור בין הפריפריה למרכז. על מערך הכיבוי: אינו מחזיק במידע על מחצית מהעסקים הפועלים במדינה
כמה אפשר לחקור? חלק מחוקרי משטרת ישראל מטפלים ביותר מ-600 תיקים כל אחד. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בפרק העוסק במשטרה המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'). מהנתונים עולה עוד כי הממוצע הארצי לחוקר עומד על 383 תיקים, וכי קיימים הבדלים גדולים בין תחנות המשטרה במרכז הארץ לפריפריה בכל הקשור למספר התיקים הממוצע לחוקר. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, מציין כי המשטרה לא פעלה לוויסות התיקים בין התחנות, מהלך שאמור היה לייעל את העבודה.
- עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
מהנתונים עולה כי בעשר תחנות משטרה נרשם עומס של פחות מ-300 תיקים לחוקר, ב-27 תחנות בין 300 ל-400 תיקים, ב-14 תחנות בין 400 ל-500 ואילו בשבע תחנות בין 500 ל-600 תיקים. ב-8 תחנות משטרה ברחבי הארץ נאלץ כל חוקר להתמודד עם יותר מ-600 תיקי חקירה. התחנות שבהן העומס הוא מעל 500 תיקים לחוקר הן צפת, בית-שאן, נצרת-עילית, דימונה, קריית-שמונה, טירת-הכרמל, אום אל-פחם, ירדן, טבריה, מגדל העמק, זכרון יעקב, תחנת שלם בירושלים, חדרה וגם איילון ופתח תקווה.
פרויקט שח"ם - יותר נזק מתועלת
אבל זה לא חוסר השוויון היחיד בתחנות המשטרה. המבקר מצא כי קיימים פערים גדולים בין התחנות במספר הסיירים. בכרבע מהן יש מחסור של יותר מ-25 אחוז בשוטרי סיור, בעוד שב-10% מתחנות המשטרה יש עודף. עוד עולה כי בכ-78% מתחנות המשטרה יש מחסור בחוקרים, בעוד שב-18% יש עודף. משרד המבקר העיר כי הפערים הללו מעידים על הצורך בגיבוש מדיניות מתאימה לוויסותם של תקני הסיור והחקירות בין התחנות.
המבקר בדק גם את משרתי החובה במשטרה ומצא כי ביולי 2012 פעלו במערך הסיור בתחנות 533 שוטרי שח"ם, שהיוו כ-20% משוטרי הסיור. המבקר העיר כי התחלופה של אותם שוטרים גבוהה ועקב תקופת שירותם הקצרה, הגיל הצעיר וחוסר הבשלות שלהם – הם מהווים בעיות מהותיות, בעיקר בתחנות בהן מספרם גדול יחסית. המבקר כתב כי הדבר עלול להשפיע על איכות התפקוד של תחנת המשטרה.
עוד בחדשות ynet:
ומה עם השירות לאזרח? במהלך שנת 2009 החל פרויקט תחנה אפקטיבית, שאמור היה להביא ל"קפיצת מדרגה" ביעילות של התחנה. במהלך השנה בוצע פיילוט באופן מוצלח ותחנות שהשתתפו בניסוי העלו את רמת התפוקה בתחום האיתורים, אולם מסוף אותה שנה הלך ודעך הפרויקט היוקרתי שאמור היה להביא לשיפור תפקודה של התחנה.
בהמשך, כך מציין המבקר, ירד הפרויקט מסדר היום של מקבלי ההחלטות, מבלי שהתקבלה כל החלטה רשמית להפסיקו. שפירא הוסיף כי ראוי שהמשטרה תראה בתוכניות לחיזוק התחנה יעד אסטרטגי ותקבע לוחות זמנים ליישומן, תטמיע אותן באופן מבוקר, תקפיד על ביצוע תהליך הפקת לקחים ותימנע מהפסקתן ללא כל תהליך קבלת החלטות הולם.
חלק נוסף עוסק בטיפול המשטרתי בנעדרים. על פי נתוני המשטרה, בין 2006 ל-2012 לא אותרו בכל שנה בין 6 לבין 46 מהנעדרים שפרטיהם דווחו למשטרה, ובנוסף לא זוהו 13 עד 20 אלמונים שנמצאו. באוגוסט 2012 היו רשומים במשטרה 508 נעדרים שלא אותרו ו-482 אלמונים שלא זוהו.
המבקר מצא ליקויים בטיפולה של המשטרה בנושאים הקשורים לפרויקט איתור נעדרים וזיהוי אלמונים. בין היתר, נמצא שהמשטרה והמכון לרפואה משפטית לא נקטו את כל הפעולות כדי להבטיח שהנתונים במאגר נעדרים ואלמונים שהוקם במשטרה יהיו שלמים. כמו כן, המשטרה טרם תיקנה חלק מהליקויים שנמצאו בעבר בנושא ולא מיצתה את הטיפול בנושאים נוספים.
מערך הכיבוי: הסולמות קצרים מדי
המבקר בדק גם את נציבות כבאות והצלה ורשות הכבאות. בביקורת נמצא כי המנופים הנמצאים בשימוש שירותי הכיבוי בארץ יכולים להגיע לגובה מרבי של 44 מטרים, כלומר כ-14 קומות, דבר המקשה על חילוץ הדיירים מהקומות הגבוהות יותר ודורש חילוץ דרך חדרי המדרגות. הוא כתב כי מאפיינים ייחודיים אלה מחייבים תקנות מחמירות יותר, שימוש באמצעי בטיחות אש מיוחדים, התקנת אמצעי בקרה על התפשטות העשן, שימוש במערכות מתקדמות לגילוי וכיבוי שריפות, תחזוקה קפדנית שוטפת, פיקוח מתמיד וגם הספרה ותרגול. הוא ציין כי התרשלות במילוי דרישות אלה בבניין גבוה עלולה להיות הרת אסון.
ומה קורה בפועל? התקנות קובעות כי יש להתקין מערכות לכיבוי אש בביניים רבי קומות, אולם בביקורת שערכו רשויות הכבאות נמצאו בנייני מגורים רבים שמערכות בטיחות האש שלהן אינן מתוחזקות, וחלקן אף אינן מתפקדות. הדבר עלול לסכן באופן ממשי את השוהים בבניין בעת שריפה. המבקר העיר כי על אף הצורך החיוני בתחזוקה של מערכות מצילות חיים כדוגמת מערכות לגילוי וכיבוי אש, טרם הוסדר הנושא ושאלת האחריות לפרסום הנחיות בנושא מצויה במחלוקת בין המשרד הפנים לנציבות הכבאות כבר ארבע שנים.
בביקורת נמצאו גם ליקויים מהותיים בפעילותיהם של מדורי מניעת דלקות הפזורים ברחבי הארץ.
מהנתונים שאסף המבקר עולה שאין בידי שירותי הכבאות מידע על אודות יותר ממחצית העסקים והמוסדות המצויים בתחום אחריותם. בהיעדר מידע זה, כתב המבקר, לא מתקיימות בהם ביקורות של מדור מניעת דליקות.
בנוסף הוא מצא כי בפועל לא אכפו חלק ניכר משירותי הכבאות את דיני הכבאות על מפירי החוק, למרות קיומן של סמכויות סטטוטוריות על-פי חוק שירותי הכבאות, בין השאר בשל אי הסמכת תובעים במשך שנים רבות.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "במהלך השנה האחרונה עברה תחנת המשטרה מהפכה של ממש בכל הנוגע לקשב הארגוני ולתעדוף תקציבי בסוגיות כוח אדם, ציוד ובינוי. העדפת התחנה על פני שאר המערכים בא לידי ביטוי מובהק בסקרי השירות האחרונים שהראו עלייה ניכרת בשביעות הרצון של האזרחים מהשירות הניתן בתחנות, במוקדי 100 ובדרגי השטח.
בחינת מרכיבי החיזוק (כח אדם ואמצעים, סיור, חקירות ובילוש, מרכזי השירות לאזרח, המגזר הערבי) מצביעה על ההעדפה הברורה של דרג הליבה במשטרת ישראל - תחנת המשטרה. כלל מערכי התחנה עברו שדרוג מרחיק לכת, אשר התווסף לחיזוק מערכים שאף הם הובילו לחיזוק התחנה והשבחת השירות הניתן בה - תעדוף המגזר הערבי. תהליך חיזוק התחנה יימשך גם בשנים הבאות מתוך ראיית השירות הניתן לאזרח כיעד ארגוני אסטרטגי".
בנציבות הכבאות פירטו כמה פעולות שננקטו בחודשים האחרונים, ובהם פרסום תקנות בטיחות אש בניינים, פורסמו הוראות שמפרטות אילו מערכות גילוי וכיבוי אש נדרש להתקין בהתאם לסוג המבנה, גודלו ונתונים נוספים ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
