מומחים: האי שוויון יגדל, משפחות יקנו פחות
הם מסכימים שהעלאת מסים נחוצה אולם חושבים שהדרך שבה הוטלו הגזירות לא הייתה נכונה. מומחים לכלכלה מנסים להסביר את ההשלכות של הגזירות הכלכליות החדשות וחוששים מהרחבת מעגל העוני
סיכון מבנה החברה או קיצוצים שנדרשו נוכח המצב הכלכלי בישראל? הגזירות שמציע משרד האוצר במסגרת תקציב המדינה לשנת 2013 חוללו סערה כמעט בכל בית בישראל, ומומחים לכלכלה מעריכים כי השפעתן תבוא לידי ביטוי בטווח הרחוק ולא באופן מיידי.
- עוד סיפורים ועדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet
"הפגיעה בתוצר השנה (2013) לא תהיה משמעותית, אלא שלגבי 2014 העלאת המסים היא משמעותית יותר ולכן צפויה פגיעה מסוימת בצמיחה", מעריך פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים וראש תוכנית כלכלה וחברה בון ליר. "המסים מהווים פגיעה בהכנסה ולכן משפחות יצרכו פחות בגדים, ארוחות במסעדות וצעצועים. גם המע"מ יפגע בסל הצריכה".
עוד בחדשות ynet:
לדברי פרופ' סטרבצ'ינסקי, קיצוץ בהוצאות המדינה הוא חלק מהמשחק הדמוקרטי אולם יש חלק באוכלוסייה שעבורה הוא בעייתי. "הקיצוץ בקצבאות הילדים יגרום לעלייה בעוני בטווח הקצר", הוא אומר. "בטווח הארוך יותר חשוב יהיה ללוות את המהלך עם שיפור בנגישות של החרדים והערבים להשכלה, ולתמרץ את השתלבותם בענפים מובילי צמיחה כמו טכנולוגיה. זה קשה משום שהתאמת ההוצאות תימשך גם אחרי 2015, כדי לצמצם את הפער המתמשך בין ההוצאות להכנסות בתקציב".
סטרבצ'ינסקי מאמין כי העלאת המסים היא בלתי נמנעת, אך הכסף צריך ואמור להגיע גם ממקומות אחרים. "במצב אליו המשק נקלע לא הייתה ברירה אלא להעלות מסים. ביטול פטורים כמו הפטור ממע"מ על תיירים והקטנת ההטבות לחברות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מהווים צעד בכיוון הנכון. הקיצוץ בשכר הוא זמני וישפיע רק על שנת 2014 ויביא לכך שבשנת 2015 שוב תהיה עליית שכר בסקטור הציבורי".
המהלכים של לפיד זכו לביקורת בין השאר משום שלא נגע בתחום הביטחון. לדברי מומחה הכלכלה יש יכולת וצורך לקצץ בו. "לפי המתווה של ועדת ברודט, ניתן לקצץ בתקציב הביטחון בסדר גודל של 4 מיליארד שקל", הוא אומר. "בכל אחד מהסעיפים שבהם הוחלט לקצץ (ביטחון, קצבאות ילדים, שכר הסקטור הציבורי, פרויקטים לתחבורה) לא ניתן ורצוי להחיל את הקיצוץ לתקופה קצרה אלא לתקופה יותר ארוכה, שמגיעה עד שנת 2014".
פרופסור מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, אומר כי צמצום הגירעון הוא הכרחי – אך הדרך לשם אינה נכונה. "הפתרון לא תורם לביטול האי שוויון בחברה הישראלית", אומר דהן. "אנחנו חיים במדינה שבה שיעור העוני והאי שוויון הם מהגדולים בעולם, ובכל זאת התקציב הזה לא רק שהוא לא מתמודד עם הבעיה, אלא שבמידה מסוימת מחריף אותה".
כדי להמחיש את טענתו, מדגים דהן את המתרחש בשכבות שונות באוכלוסייה כאשר מוטל עליה מס עקיף כמו העלאת מע"מ. "אם אדם משתכר שכר מינימום הוא מוציא את כל הכנסתו - כלומר הוא משלם 18% מע"מ מכל ההכנסה", הוא מסביר. "אדם עשיר מוציא חצי מההכנסה על הוצאות צריכה ולפיכך הוא משלם רק 9 אחוז מתוך הכנסתו. לכן, השכבות החלשות נפגעות יותר באופן יחסי מהצעד הזה".
להשקפתו של דהן, הצעת התקציב נעדרת קול מוסרי. "כבר לפני הצעד הזה של לפיד בישראל מוטלים מסים עקיפים גבוהים יותר מבשאר המדינות המפותחות בעולם. ניתן היה לנקוט צעדים אחרים כמו להטיל מס ביטוח לאומי על מעסיקים, שנהנים משיעור מס נמוכים יחסית למדינות מפותחות. הקיצוץ בקצבאות יגדיל את העוני ויחריף את הבעיות, הפערים והאי שוויון. צריך להשמיע קול מוסרי צלול שאומר שאסור להגדיל כאן את האי שוויון".
לפנייה לכתב/ת 
