הצעה: לפתור את בעיית הדיור כמו שעשו בסלולר

מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, זרק היום (ד') בכנסת "פצצה" שעשויה, לדבריו, להוזיל את מחירי הדיור למגורים. זאת באמצעות ביטול המונופול של רשות מקרקעי ישראל על שיווק הקרקעות לבנייה. בן אליהו הציע להפריד בין אדמות המדינה לבין האדמות שבבעלות קק"ל, כך שגם שיווק הקרקעות יופרד ויתנהל בידי שני גופים מתחרים. לשיטתו, התחרות תביא להוזלת המחירים - בדיוק כפי שקרה בשוק הסלולר.

שוק הדיור - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

• קונים או מוכרים דירה? כך תושפעו מהגזירות
• גזירות הנדל"ן: פגיעה במשפרי הדיור
• "קרקע ל-2,500 דירות בירושלים מעוכבת"
• ויכוח בין משרדי הממשלה מעכב עסקאות נדל"ן
• הסיפורים החמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

ניהול אדמות קק"ל נמסר למדינה אחרי הקמתה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (לפני שנהפך לרשות), באמנה שנחתמה בין שני הגופים. בן אליהו העלה את הצעתו המהפכנית בדיון של ועדת הכלכלה על השפעת המונופול של הרשות על מחירי הדיור. מנהל הרשות, בנצי ליברמן, אמנם טען בראשית הדיון כי מעמדה של הרשות אינו בחזקת מונופול, אולם בן אליהו הפך את הקערה על פיה לקראת סוף הדיון.

"המונופול של רשות מקרקעי ישראל גורם לעליית מחירי הדיור, עקב יכולת ההשפעה האדירה שלו בתחום שיווק הקרקעות", פסק בן-אליהו. "קק"ל מחזיקה כיום 35% מהקרקעות באזורי הביקוש שבמרכז הארץ, ואם היא תתחיל לשווק בנפרד את אדמותיה - תתפתח תחרות טבעית שתוזיל את המחירים, כמו בין חברות הסלולר".

ליברמן הגיב מיד כי ההפרדה היא בלתי אפשרית ורק תסרבל את שוק הנדל"ן. אבל מקוצר הזמן הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), שהופתע מעצם הרעיון, כי הצעתו של בן אליהו ראויה לדיון נפרד - שיתקיים בהקדם האפשרי.

מקרקעי ישראל: הבעיה - השוק הפרטי

לעצם העניין טען ליברמן כי לא הגדרת המונופול היא הבעיה שגורמת להתייקרות מחירי הדיור, אלא העובדה ש-50% מהשוק נמצא בידיים פרטיות. "השוק הזה מכתיב את המחירים, אני רק שחקן מגיב ולא מייצר מחירים", אמר. לדבריו, "המדינה לא מספסרת בקרקעות שלה. אין לה עניין כי אנחנו לא נמדדים בהכנסות, והשוק הפרטי הוא השחקן המרכזי".

ח"כ ברוורמן לחץ על ליברמן להשיב לציבור בנושא, וציין כי הציבור אינו מתעניין בבעיות של רשות מקרקעי ישראל - אלא רוצה לראות בנייה מהירה וירידת מחירים. ליברמן הסיר מעליו את האחריות לקצב הבנייה ולמחירי הדיור, וטען כי תכלית השיווק מוגבלת רק לגיבוש תוכניות למתחמי בנייה מאושרות בוועדות התכנון. זאת משום שלאחר שיווק הקרקע הוא יוצא מהתמונה.

עוד טען מנהל רשות מקרקעי ישראל כי אין לו השפעה על החסמים הביורוקרטיים בהמשך הדרך, אשר מעכבים למשך שנים את הבנייה. מדובר בחסמים כגון היתרים שנסחבים ופיגורים בפיתוח השטחים ובהקמת תשתיות תחבורה ושירותים. כל זאת, טען, משום שהכל תלוי אחד בשני - כך שפיזור הסמכויות גורם לסחבת הזאת שמייקרת את מחיר המוצר הסופי.

ליברמן דיבר על הצורך ביצירת "שיווק אפקטיבי" לאחר הסרת החסמים, ובישר כי הרשות בדרך ל"הסכמי גג" שייעשו בתיאום עם המשרדים והגופים האחראים לכל חסם. הוא גם הבטיח כי עד סוף השנה הם יצאו לשוק עם תוכניות השיווק האפקטיביות המקוצרות בגיבוי ההסכמים.

הקבלנים: הבעיה - מצוקת האשראי

שר השיכון הקודם, ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס), הוסיף לשורת החסמים שמגדילים את פער הזמנים בין שיווק הקרקע לשיווק הדירה המוגמרת, גם את מצוקת האשראי של הקבלנים. "הבנקים מעבירים אשראי של מיליארדים לתשתיות, ולא נותר הרבה לבניית הדירות", אמר, "ביקשנו להפריד בין האשראי לתשתיות לאשראי למגורים, יחד עם קביעת ריבית מיוחדת לדיור - אבל לא נענינו".

בן שמעון הוסיף כי בגלל החסמים, הבנייה נמשכת 30 חודשים ויותר במקום 18 לכל היותר, מבלי להביא בחשבון בעיות אחרות שיש להם בתהליך הבנייה בגלל מחסור בכוח אדם מקצועי. אברהם להב מההתאחדות קרא להפשיר את האדמות שמוחזקות בידי קיבוצים ומושבים, ואם יוציאו אותם לשוק החופשי הן יספיקו לבניית 100 אלף יחידות דיור.

ח"כ חנאסוויד (חד"ש) לא קנה את התירוצים. "כל שוק הנדל'ן הוא ספקולציות. מחירי הדיור עולים גם כשמחירי הקרקע יורדים. אתם לא רוצים להוזיל את המחירים, כי אם אתה מוזיל אתה פוגע ברוכשים של הדירות להשקעה שיש להם קשרים בחלונות הגבוהים של הממשלה", אמר.

הכנסת: הבעיה - הממשלה

ח"כ ברוורמן התייחס לדברים ואמר כי "ישראל היא חלם. 4 בולדוזרים מושכים כל אחד לכיוון אחר ומגיעים בסוף לבור ריק, יש פה תיאטרון שחוזר על עצמו ונמשיך לשבת על העסק הזה שנים". הוא הוסיף כי "אם ראש הממשלה לא יקים ארגון אחד בעל סמכויות ותקציבים להוביל את נושא הדיור, כל המרץ של הבולדוזרים יהיה לריק - והמחאה החברתית הבאה שתהיה על מצוקת הדיור, כבר בדרך".

אמיר רשף, נציג אגף התקציבים במשרד אוצר, ציין כי הסמכות הזאת יכולה להימצא בקבינט הדיור החדש, שיגבש תוכניות ממשלתיות לקיצור הליכי הבנייה ויוסמך גם לזרז את הסרת החסמים.

ברוורמן סיכם בקריאה ליו"ר הקבינט, שר האוצר יאיר לפיד, להופיע בהקדם בוועדה ולהציג את הפתרונות הנרקמים בין השרים. "הוועדה לא השתכנעה שבלעדי גוף כזה נצליח להגביר במהירות את קצב הבנייה ואת הוזלת מחירי הדיור".

הוא גם הזכיר לממשלה כי היא מתחמקת מחובתה, לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, ולא ממהרת להתקין תקנות למניעת הריכוזיות בשיווק הקרקעות. התקנות נועדו למנוע ממי שמחזיק בקרקע פרטית ריקה מלגשת למכרזי המנהל כדי למנוע ניגודי עניינים. המועד האחרון להפעלת התקנות היה לפני שנתיים. ברוורמן קרא לשר השיכון להביא את התקנות לאישור הוועדה בהקדם, "למען כבוד הכנסת".