הרופא פספס את הסוכרת, כללית תשלם מעל ל-3 מ' ש'

הרופא נמנע מבדיקות מקיפות, למרות סימנים מקדימים למחלה, והחולה איבד את רגלו: אחד החששות הגדולים ביותר של חולי סוכרת הוא הופעה של פצעים מזוהמים באזור הרגליים. פצעים שהופעתם מחייבת התייחסות מהירה וטיפול ברקמות המזוהמות. לא אחת, התעלמות מפצעים אלו או היעדר התייחסות רפואית למצב עשויה להסתיים בכריתת כף הרגל, ובמקרים חמורים יותר אפילו כריתה של הרגל כולה.

במקרה תביעה שהגיע לבית המשפט העליון, קיבל זה את טענותיהם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און לרשלנות רפואית במלואן, לרבות התעלמות ממצבו הבריאותי של התובע, ופסק פיצוי של למעלה מ-3 מיליון שקלים. 

• לעדכונים נוספים היכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

כיום, ההתקדמות הרפואית ומגוון הטיפולים הם שמאפשרים לצמצם את נזקי הסכרת, ובמצבים רבים אף למנוע כריתה של הגפה. עם זאת, ולדעת מומחים מתחום הסכרת, גורם משמעותי להצלחת הטיפולים הוא אבחון מהיר של הבעיה.

עוד כתבות בערוץ הבריאות:

• ביה"ח "שכח" לפענח הצילום - החולה מת מסרטן
• "בבילינסון דחו פעמיים את הניתוח - ואשתי מתה"
• כלה עברה ניתוח לקיצור קיבה - והפכה למשותקת
  

כאמור, להבדיל מחולי סכרת אשר מודעים לסכנות שטמונות בהופעת פצעים בגפיים ידועה, יכול שהסיכון גבוה יותר בקרב מי שטרם אובחן כסובל מרמות גבוהות של סוכר בדם. מכאן צומחת חובתו של הרופא להפנות את המטופל לבצע בדיקות דם פשוטות וזולות שבכוחן לזהות את מקור הבעיה ולחסוך למטופל נזקים רבים וסבל רב. התרשלות חמורה שבשלה נכרתה רגלו של מ'.

איבחון מוקדם וטיפול היו יכולים להציל את הרגל של מ' (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

בדיקות בזמן יכלו להציל את הרגל

בשל פצעים מזוהמים שהחלו להופיע על רגליו, פנה מ' בשנת 2002 אל רופא המשפחה מטעם קופת חולים כללית. עם זאת, ולמרות תלונותיו החוזרות ונשנות של מ', נמנע רופא המשפחה מלבצע בדיקות מקיפות. בדיקות אשר עשויות היו להעיד על הסיבה להופעת הפצעים.

רק בתחילת 2005, כשבמקום הרופא הקבוע נכחה במרפאה רופאה מחליפה נשלח מ' לבדיקות דם שהעידו על ערכי סוכר גבוהים מאוד. לאור ערכי הסוכר הגבוהים ומצב הפצעים ברגליים אושפז מ' בבית החולים בלינסון, שם ניסו הרופאים להביא לשיפור המצב. אולם חרף כל המאמצים נאלצו הרופאים בבית החולים לכרות את רגלו השמאלית של מ'. הרגל נכרתה עד אזור הברך. כמו כן, לאור האבחון המאוחר של ערכי הסוכר החל מ' לסבול מסיבוכים נוספים של מחלת הסוכנת, ובהם נוירופטיה ורטינופטיה.

מ', שנותר נכה, הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד רופא המשפחה וקופת חולים כללית בטענה שאלו התרשלו כשלא אבחנו במועד את מחלת הסכרת ממנה סבל. שהרי די היה בבדיקת דם פשוטה וזולה כדי למנוע את התדרדרות המחלה וכריתת הרגל. לאחר שבבית המשפט נשמעו את טענות הצדדים קבעו השופטים כי "המערערים התרשלו בצורה קשה וחמורה ביותר והתרשלותם החמירה והחישה את נכויותיו הקשות של המשיב, לרבות קטיעת רגלו".

עוד הוסיף בית המשפט המחוזי "שאילו הייתה מחלת הסוכרת מאובחנת בין השנים 2002-2003 ניתן היה לאזן את

רמות הסוכר בדמו והייתה נמנעת קטיעת רגלו וכן כי הנוירופטיה ממנה הוא סובל הייתה חמורה פחות מזו שבפועל". על כן החליט בית המשפט של קופת החולים לפצות את מ' בסך של 2,888,910 שקלים, ובניכוי התשלומים להם זכאי מ' מהביטוח הלאומי בהם 368,041 שקלים בגין קצבת ניידות וכן 159,052 שקלים בגין קצבת שירותים מיוחדים.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און הינם שותפים במשרד בר-און, כהן עורכי-דין, העוסק גם בתחום הרשלנות הרפואית.

כותב המאמר הוא עו"ד עדי ניב-יגודה, מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובמכללות למשפטים, בעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואית