מורי מתמטיקה חסרים: "פוגע בעוצמת ישראל"

נזק עתידי לתלמידים, השלמת פערים פרטית שמנציחה פער בין אוכלוסיות ונטישת מצטיינים לתחום העסקים, אלו השלכות ממצאי דו"ח מבקר המדינה, שהצביע היום (ד') על אחוז נמוך של מורי מתמטיקה שהוכשרו לתפקידם. לצד הבעת דאגה על מצבה הנוכחי של מערכת החינוך בצל הנתונים, הדגישו אנשי מקצוע ששוחחו עם ynet כי תופעות הלוואי העתידיות יהיו חמורות בהרבה.

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

"מצב הוראת המתמטיקה פוגע משמעותית בעוצמה הכלכלית והביטחונית של ישראל, לאור היותה הבסיס לכל המדעים האחרים", הזהיר פרופסור צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה, תוך שהוא קורא לקיום תוכנית מקיפה שעיקרה הכשרה אינטנסיבית למורים.

פרופסור זמירה מברך, דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר מדענית ראשית במשרד החינוך, הצביעה על הנזק שנגרם לתלמידים והדגישה כי אלו עלולים להירתע מהמקצוע בשל הוראה לא ראויה. "גם אם המורה מלמד בצורה הטובה ביותר, אם אין לו הכשרה במתמטיקה - ההשלכות יהיו בהתאם", הבהירה.

בגרות במתמטיקה בגן יבנה. "קשה למשוך את המורים הטובים"(צילום: רועי עידן)

על פי דו"ח המבקר, כ-40% מעובדי ההוראה שלימדו אזרחות, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות עברית, לשון והבעה בחינוך העל-יסודי בשנת הלימודים הקודמת לא הוכשרו ללמד את המקצועות האלו. בשנת 2010 היו רק כשליש מהמורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-יהודי וכחצי ממורים אלה שבפיקוח הממלכתי-ערבי בעלי תואר אקדמי במקצועות הנוגעים לתחום, כנדרש.

בנוסף, נכתב בדו"ח כי שיעור עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי שלא הוכשרו ללמד בתשע"ב את המקצוע שהם מלמדים גבוה במידה ניכרת משיעורם של עובדי ההוראה בחינוך הממלכתי היהודי והערבי.

המצב בכיתות, על פי ד"ר טלי נחליאלי, ראש החוג למתמטיקה במכללת לוינסקי לחינוך, מבליט את שורש הבעיה. "מדובר במקצוע לא אטרקטיבי. למה שמישהו שמצטיין במתמטיקה יהיה מורה למתמטיקה? הוא הרי ירוויח הרבה יותר כסף בכל תחום אחר". לדבריה, "התפישה הרווחת היא שמי שיודע מתמטיקה ומלמד שיעורים פרטיים יכול ללמד את המקצוע בבית הספר וזה פשוט לא נכון". השיעורים הפרטיים, הוסיפה, מסייעים לתלמידים מחד ומגבירים את הפער מאידך.

"תלמיד צריך שמישהו יסחף אותו, וברגע שאת המקצוע מלמד מורה שלא הוכשר לכך, הוא לא יודע לאתר את הבעיות הנפוצות ולא יודע כיצד לאתגר את התלמידים החזקים. התלמיד מפסיד את חוויית הלמידה, יושב בכיתה, מעתיק תרגילים חסרי משמעות מהלוח ומסיים את השיעור בתחושת תסכול", תיארה נחליאלי.

המחסור במורי המתמטיקה מורגש, לדברי פרופסור תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, כבר בבתי הספר היסודיים, והוא הולך וגובר בחטיבות הביניים ובתיכונים. עם זאת, לטענתה, "אין להסתכל על נתוני המבקר באופן פשטני". לדבריה, "המחסור הביא את המערכת להיעזר באקדמאים בעלי תואר ראשון במקצועות כמו מדעי המחשב, סטטיסטיקה והנדסה, שלימודיהם כוללים כ-80% מתמטיקה, ובאמצעות חטיבת השלמה הם בהחלט יכולים להתאים להיות מורים בתיכונים".