קרב על ארכיון אנה פרנק: 'משתלטים כמו הנאצים'
מאבק בין שני הגופים הנושאים את שמה של הנערה היהודייה שנספתה בשואה הידרדר להשוואות לגרמניה הנאצית. במרכז הפרשה - רצון להקים מוזיאון לזכר המשפחה כולה
שני ארגונים הנושאים את שמה של אנה פרנק מנהלים מאבק מר על החזקת הארכיון של משפחת פרנק. הקרב בין קרן אנה פרנק השווייצרית לבין מוסד אנה פרנק ההולנדי, שמפעיל גם את בית אנה פרנק, הוא מאבק על השליטה במורשת של הנערה היהודייה שנספתה בשואה. אך בינתיים הוא מאיים על המוניטין של שני הארגונים, שאחד מהם אף השווה את יריבו לגרמניה הנאצית.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
הסכסוך מתנהל בשקט מאז 2011. אך אמש (יום ד') העניין נודע לציבור בעקבות הערה מעוררת מחלוקת של חבר הנהלה של הקרן השווייצרית שצוטט בעיתון ההולנדי De Volkskrant. "בשנות ה-40, הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם החרימו את רכושה של משפחת פרנק. כעת מוסד הולנדי מנסה שוב להשתלט על הרכוש", אמר איב קוגלמן.
קוגלמן אישר את הדברים בפני סוכנות AP ואמר: "זה פשוט עניין עובדתי".
"עצוב מאוד שזה קורה", אמרה מאתיה מוסטרט, דוברת המוסד שפועל באמסטרדם.
אנה פרנק הפכה לאחד הסמלים הטרגיים ובעלי העוצמה לקורבנות השואה בגלל היומן שכתבה בעת שהסתתרה עם משפחתה באמסטרדם, בין 1942 ל-1944. מלשין מסר מידע על המחבוא והמשפחה נתפסה וגורשה. אנה מתה במחנה הריכוז ברגן בלזן בגיל 15. אביה, אוטו פרנק, שרד ופרסם את היומן שהפך לרב מכר עולמי ותורגם לעשרות שפות.
הארכיון המשפחתי מכיל 25 אלף מכתבים, מסמכים ותמונות מדורות שונים והוא נמצא בידי המוסד באמסטרדם מאז 2007. הקרן, שמשכנה בבאזל, השאילה אותו למוסד, הפועל באמסטרדם. אנשי המוסד ציפו שההשאלה תהפוך לקבועה.
בראש המוסד עומד שאר הבשר החי הקרוב ביותר לפרנק, בן דודה ברנהרד "באדי" אליאס. הוא מבקש להעביר את החומרים למרכז חדש שיוקדש למשפחת פרנק כולה וימוקם במוזיאון היהודי שבפרנקפורט, שם נולדה אנה ב-1929.
פרט לאי-הסכמה על תנאי ההשאלה, המוסד מתעקש שלא כל הארכיון שייך לקרן מלכתחילה. מוסטרט אמרה שהמוסד יחזיר לקרן את חלקי הארכיון השייכים לה. בסופו של דבר.
ההחלטות של אבא אוטו
חוסר ההסכמה בין הנצים נובע בחלקו מהחלטות שקיבל אוטו פרנק, שהלך לעולמו בשווייץ ב-1980. הוא השתתף בייסוד בית אנה פרנק והעניק את העותק המקורי של כתביה של בתו להולנד. אבל הוא הוריש את נכסי המשפחה לקרן השווייצרית. בין הנכסים גם זכויות הפרסום של היומן.
במשך שנים השתמשה הקרן בהכנסות ממכירות היומן למימון פעולות הצדקה שלה, שכוללות מאבק באנטישמיות וקידום הכרת השואה, והותירה למוסד להתמקד בסיפורה של אנה עצמה.
שני הארגונים ניצבו זה מול זה בבית המשפט בשנות ה-90. המוסד גייס אז כספים לשיפוץ נרחב בבית אנה פרנק, שזוכה ליותר ממיליון מבקרים מדי שנה והוא מקור ההכנסה המרכזי של המוסד. הקרן התנגדה למה שראתה כמסחור של מורשת אנה פרנק וניסתה לזכות בזכויות בלעדיות להשתמש בשמה. אבל בית המשפט השווייצרי קבע ב-1997 שהמוסד יכול להמשיך ולהשתמש בשם בגיוס כספים.
דייויד ברנאו, חוקר במכון ההולנדי למלחמה, שואה ורצח עם, אמר כי הוא מבין ללבם של אנשי הקרן המבקשים לבנות מוזיאון שיתמקד במשפחת פרנק כולה. לדבריו, לפעמים כמות תשומת הלב המוקדשת לאנה נראית חסרת פרופורציות, בהינתן העובדה שהייתה אחת ממיליוני קורבנות. "אבל", הוסיף, "בלי אנה פרנק, אין מוזיאון משפחתי".