מכל הבחינות: איך נכתבת בגרות? ואיך בודקים?

עוד כשתלמידי התיכונים ניסו להתאושש מהחזרה מהחופש הגדול וחשבו בעיקר על חופשות החגים, בחינות הבגרות שלהם כבר הוכנסו לתנור. אחרי יותר מחצי שנה, הטיימר צלצל. בימים אלה החלה תקופת בגרויות הקיץ, וכ-300 אלף תלמידים מגיעים לקו הסיום. הלמידה הממושכת מתמצית בחוברת דקה אחת. אז איך בדיוק מחליטים מה יופיע בה ומהם גלגוליו של הטופס המלחיץ?

בשנה הבאה מתכנן שר החינוך החדש רפורמה בבחינות, שתכלול בין היתר צמצום משמעותי במספר בחינות החובה. עד אז, על הדרך מהישיבה הראשונה של ועדת המקצוע ועד לשולחנות בבתי הספר - וגם למה שקורה אחר כך - קיבצנו שורת שאלות ותשובות בעזרתה של דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

מי אחראי על כתיבת הבחינה?

למשרד החינוך שני זכיינים חיצוניים - מכון סאלד שאחראי על הבחינות במקצועות ההומניים והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) שאחראי על פיתוח המקצועות הטכנולוגיים והבחינות המתוקשבות. בשיתוף הגופים הללו, אגף הבחינות במשרד מקים עוד בספטמבר ועדה בת חמישה עד שישה חברים שאמונה על כתיבת הבחינה עבור כל מקצוע.

חברי הוועדה נבחרים בהתייעצות עם המפמ"ר (מפקח-מרכז מקצוע), שאינו חלק ממנה - אך אחראי להעביר להם הנחיות ועקרונות לכתיבת השאלות. החברים הם מורים בכירים וותיקים, בעלי ניסיון בהגשת תלמידים לבחינות בגרות. באותה שנה הם אינם מגישים תלמידים לבגרויות בשום מסגרת - לא לימודית, לא פרטית ולא אקסטרנית. חברי הוועדה חותמים על הסכם סודיות ומתחייבים שאין להם מעורבות אישית בבחינה.

איך נקבע המבנה?

בדרך כלל לכל שאלון מבנה קבוע מראש שכולל את מספר השאלות (מתוכן מספר שאלות הבחירה), מה יהיה אחוז שאלות החשיבה ומה אחוז שאלת הידע והיישום. ישנם כללים שעוסקים באחוז שאלות ה"חשיבה מסדר גבוה" - שאלות בלתי צפויות שמצריכות מחשבה מעמיקה ויצירתית יותר - שיכול להשתנות בהתאם למדיניות משרד החינוך. בהכללה, כשליש מהשאלות הן כאלו.

כיצד בוחרים את השאלות שיופיעו בבחינה?

ייתכן שבשנה מסוימת יושם דגש על נושא יותר אקטואלי, ובשנה לאחר מכן יודגש נושא אחר. באזרחות למשל, שנת בחירות יכולה להיות שיקול לבחירת שאלה שתופיע בבחינה, או ציון שנת המאה לעיר תל אביב. יחד עם זאת, הוועדה פועלת לפי הרעיון שהבחינה לא תהיה צפויה, ונועדה לבדוק שהתלמיד אכן יודע ומבין את שלמד במהלך השנה.

בפני חברי הוועדה עומדת רשימת נושאים משאלות בשנים קודמות, והם משתדלים שלא לחזור מדי שנה על אותם הנושאים. בנושאי החובה, למשל השואה בהיסטוריה, ישנם תתי-נושאים רבים. ייתכן שבשנה אחת תופיע שאלה על המרד בגטאות ובשנה לאחר מכן - או מועד לאחר מכן - יישאלו הנבחנים על הפיתרון הסופי.

כשליש מהשאלות - שאלות חשיבה(צילום: מוטי קמחי)

בסופו של תהליך מסכימים חברי הוועדה על אופי הבחינה ושאלותיה, וזו עוברת לבקרת המפמ"ר. במידת הצורך הוא מבקש להחליף סעיפים או לשנותם.

איך מתנהלת עבודת הוועדה?

"ההתנהלות בוועדות האלה מאוד קפדנית, הדברים מאוד רגישים ונקודת ההנחה היא שצריך לחבר מבחן שישרת את כלל האוכלוסייה", אומר מורה שהיה חבר בוועדה שחיברה את הבחינה בהיסטוריה לפני כמה שנים. "יש כמה מפגשים וכל מורה מציע שאלה בנושא מסוים, בדרך כלל מביא כמה נוסחים לשאלה ומתפתח דיון.

"יש הרבה ביקורת בוועדות, ויכוחים קשים. מפגשים כאלה יכולים לעתים להימשך 5-6 שעות ולפעמים זה לא תענוג כזה גדול, אבל לא מדובר בצעקות וריבים, אלא בשיח בין המורים. אחד יכול לחשוב שחייבת להיות שאלה על נושא מסוים, ואחר יגיד שהוא מיותר".

אותו מורה מזכיר כי חשוב לשים לב שבטעות לא מחברים שאלה בנושא שירד במיקוד. "זה יכול לקרות בכל מקצוע", הוא אומר, "אצלי קרה שבמפגש הראשון חיברנו שאלה, ובמפגש השני גילינו שהנושא ירד במיקוד. למזלנו גילינו זאת בזמן והחלפנו שאלה, אבל צריך להבין שברגע שהבחינה מאושרת אין דרך חזרה. קשה מאוד לשנות שאלות דקה לפני שהבחינה מתחילה, ולכן חשוב מאוד לשים לב לכל דבר קטן".

החוויה, הוא אומר, שווה כל רגע. "אני מאוד נהניתי ולמדתי המון. המורים בוועדות האלה עושים המון שיעורי בית ולוקחים את התפקיד ברצינות רבה. בסופו של דבר קבוצת המורים הזו מכריעה גורלות. יש רגישות רבה ורצון לקלוע לראשו של התלמיד".

ומה אחרי בקרת המפמ"ר?

בשלב זה עוברת הבחינה עריכה לשונית והגהה. לאחר מכן עובר על הבחינה מורה-בודק שלא היה חבר בצוות המחברים, גם הוא לא מכין בשנה המדוברת לבגרות וכל כללי החיסיון חלים עליו. המורה-בודק מנסה לענות על הבחינה, לוודא שהשאלות ברורות ותואמות לחומר שנלמד במהלך השנה. אחרי שגם הוא אישר, המפמ"ר ויו"ר הוועדה חותמים סופית על הבחינה.

לומדים לבגרות. מנסים לגוון בבחירת הנושאים(צילום: רועי עידן)

בהמשך מתורגמות חלק מהבחינות לערבית, במידת הצורך, ולאחר מכן עוברות למדפיס הממשלתי. בהמשך נשלחות החוברות לסניפי הדואר ומשם, רק ביום הגדול עצמו, הן מגיעות לבתי הספר במעטפות סגורות שנפתחות דקות ספורות לפני תחילת הבחינה.

מה קורה ביום הבחינה?

המשגיחים בכיתות אינם מורים אלא אנשים שנשכרים על-ידי חברת כוח אדם שזוכה במכרז. למשרד החינוך יש תנאי סף, מה שלא מנע בעבר מקרים מביכים של משגיחים שסייעו להעתקות או העלימו עין. בכל מקרה, הם לא אמורים לענות על שאלות מקצועיות אלא רק כאלה שקשורות לנהלי הבחינה - כמו אפשרות להשתמש בעזרים מסוימים. בכיתה יכולים להיבחן עד 20 תלמידים, כל אחד בשולחן לבד. בכיתה כזו יהיו שני משגיחים.

והמורים? ביום הבחינה בדרך כלל נמצאים בבית הספר, בחדר המורים, לא נכנסים לכיתות כמובן ולא עונים על שאלות. בבחינות גדולות כמו מתמטיקה ואנגלית, לעתים בית הספר כולו מושבת. בבגרויות קטנות, שלא מצריכות הרבה כיתות, מתקיימים לימודים ביתר הכיתות כרגיל.

לכל בחינת בגרות פותח משרד החינוך חדר מצב מתחילת הבחינה ועד לסיומה. שם מטפלים למשל במחסור בטפסים ועיכובים, מחסור במחברות, הארכת זמן לבית ספר מסוים, וענייני מחלה שמונעת מתלמיד לגשת לבחינה.

לעתים נדירות הבעיות רחבות יותר, למשל אם תרגיל במתמטיקה התגלה כלא הגיוני או נמצאה שאלה במקצוע שלא מנוסחת כראוי ועולות טענות מצד התלמידים שלא מבינים אותה. לשם כך קיים טלמסר - טלפון שבתי הספר אמורים לפתוח במשך הבחינה מספר פעמים ואם יש צורך לתקן משהו, נשמעת הודעה מוקלטת עם הנחיה לפעולה. במצב כזה ייתכן למשל שתינתן הוראה להחליף ספרה בתרגיל, לשנות נוסח של שאלה או להורות לנבחנים שלא לענות על סעיף מסוים. לעתים כתוצאה מכך תינתן תוספת זמן של כמה דקות.

מי בודק את הבחינה וכיצד?

את הבחינות בודקים מעריכים - מורים שכמובן לא יבדקו אף פעם בחינות של בית הספר שבו הם מלמדים. הם צריכים לעמוד בקריטריונים כמו ותק מסוים בהכנת תלמידים לבחינות בגרות; להיות בעלי תואר אקדמי במקצוע ותעודת הוראה במקצוע; להשתתף בהשתלמויות של המקצוע וללמדו בפועל.

מתכוננים לבחינה. לא יותר מ-20 תלמידים בכיתה בזמן הבגרות(צילום: צפריר אביוב )

ראשית, עם איסוף המחברות, דוגמים כמה מהן וקוראים בלי לתת ציון כדי לבדוק האם עולה בעיה שחוזרת על עצמה. במקרים נדירים, מעריכים בכירים מחליטים באיזה אופן לטפל בשאלה שהתברר שיש בה כשל (תיתכן חלוקה שונה של הניקוד).

עוד קודם לכן מכין צוות המקצוע "מחוון" לאותם מעריכים ובו הנחיות מדויקות כיצד לבדוק כל שאלה, כמה נקודות לתת על כל סעיף ומה צריכה להכיל תשובה שנחשבת לתשובה מלאה. המטרה היא שהבדיקה תהיה אחידה ככל שניתן. המעריכים לא כותבים על מחברת הבחינה, אלא ממלאים את ההערכה במחשב.

הבודק מקליד את מספר הבחינה בתוכנת מחשב מיוחדת ונותן ציון מתוך מאה אחוז על כל סעיף של שאלה. בסופו של דבר המחשב משקלל את ציוני כל שאלה וכך מתקבל הציון הסופי. הבחינות הממוחשבות נבדקות באופן ממוחשב.

תוך כמה זמן מקבלים התלמידים את הציון?

שלושה חודשים לכל המאוחר.

איך מערערים ומה קורה אז?

תלמיד שאיננו מרוצה מהציון שקיבל יכול לבקש לראות את הבחינה שלו. הוא יודע מה הציון הסופי, אך איננו יודע כמה נקודות קיבל עבור כל שאלה. אם הוחלט לערער, הבחינה מגיעה למעריך בכיר שמונה על-ידי המפמ"ר הרלוונטי. הוא בודק מחדש את מחברת הבחינה בלי לדעת מהו הציון שניתן, כך שייתכן שהערעור אפילו יוריד מהציון המקורי. נראה שתלמידים מעטים משתמשים באפשרות זו, שכן בשנה שעברה הוגשו רק כ-750 ערעורים מתוך 300 אלף בחינות.

מתי נפסלת בחינה ומה העונש?

ההודעה ממשרד החינוך על הפיקוח המוגבר באה מעט לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה השבוע, שקבע שמאז ביקורת קודמת ב-2006, לא הצליח המשרד לצמצם את שיעור הנבחנים שהפרו את כללי טוהר הבחינות; במרבית המועדים בשנים 2010-2011 שיעורם אף היה גדול יותר. המבקר קבע עוד כי המשרד לא פעל באופן מספק בסוגיית המעורבות של עובדי הוראה בבתי הספר בהפרות חמורות של טוהר הבחינות.