הדיפלומט דרס ונמלט, נתפס בחו"ל וילך לכלא

הצדק רדף את הדיפלומט השיכור עד האיים הקנאריים. בית המשפט לתעבורה בירושלים גזר עונש של 21 חודשי מאסר בפועל על דיפלומט מדנמרק, שהורשע בנהיגה בשכרות וגרימת חבלה חמורה להולך רגל. אלא שבמקרה זה מדובר ביותר מעבירה חמורה שנענשה כראוי. שכן בזמן שהמתין למשפטו נמלט הדיפלומט מהארץ, ונעצר רק לאחר כשלוש שנים במהלך חופשה באיים הקנאריים. בסוף הליך ארוך הוסגר לישראל, ואת עונשו ירצה באחד מבתי הסוהר בארץ.

הדיפלומט נמלט, ונעצר באיים הקנאריים(צילום: אורי הולצמן דוברות משטרת תל אביב)

על-פי גזר הדין, הולך הרגל שנפגע היה חולה בתסמונת דאון, ותפקד באורח עצמאי לפני התאונה. בעקבות התאונה, שבה נפגע באורח קשה, אושפז לתקופה ארוכה בבית החולים הדסה בירושלים, ולאחר מכן הועבר לשיקום בבית לוינשטיין. במהלך השיקום עבר אירוע מוחי והפך לצמח, ובפברואר האחרון נפטר. "מעוות לא יוכל להיתקן וכל עונש שיוטל לא יחזיר לחיים את המנוח", כותב השופט אברהם טננבוים. "אולם לא ניתן להתעלם מתוצאות אלו בזמן גזירת העונש".

בסיכומו של גזר הדין, משבח השופט טננבוים את אגף התנועה של המשטרה ומשרד המשפטים, שלעתים קרובות דווקא סופגים מכיוונו דברי ביקורת - ואף ביקורת חריפה. "העובדה שהרשויות התאמצו מאוד כדי להביאו (את הדיפלומט) לישראל, יכולה לשמש כתמרור אזהרה לעתיד לנאשמים אחרים לבל ינסו להתחמק ממשפט, ומהווה סימן לאופטימיות כי גם בעולם הגלובאלי והפתוח - על העבריין לשלם על חטאיו", דברי טננבוים.

"תפקידם ישחרר אותם מכל אחריות"

בטיעונים לעונש, ביקשו בתביעה המשטרתית להחמיר עם הדיפלומט ולגזור עליו מאסר בפועל לתקופה של שש שנים. לחובת בית המשפט להעניש בחומרה נהגים שיכורים, כך טען התובע רב-פקד אודי רונן, מתווספת חובה אחרת - "יש לנהוג יד קשה כנגד אותם דיפלומטים ונבחרי ציבור, העושים שימוש לרעה בתפקידם ומניחים שתפקידם ישחרר אותם מכל אחריות פלילית ומוסרית".

מנגד, סנגורו של הדיפלומט ביקש להסתפק בתקופת מאסרו בכלא בספרד ומעצרו בישראל לאחר ההסגרה. "לא יתכן להפוך את הנאשם לשעיר לעזאזל, ועל גבו לקבוע מדיניות ענישה חדשה", טען הסנגור יוני שניאור. על-פי פסיקות שהציג לשופט טננבוים, העונש הממוצע במקרים דומים נע בין שישה חודשי עבודות שירות ושבעה חודשי מאסר בפועל, ולכן יש להסתפק בתקופת המאסר שכבר רוצתה.

השופט טננבוים מבהיר בגזר הדין כי "יתכן והיה מקום ללכת לקראת הרף החמור ביותר, אולם בית המשפט אינו יכול בבת אחת להקפיץ את רף הענישה". גזרי הדין שהציג הסנגור אכן הוכיחו כי במקרים דומים, שבהם נהגים שיכורים גרמו לתאונות קשות, עונשי המאסר בפועל נעו בין שישה חודשים ועד שנה אחת בלבד. "דרישת התביעה לשש שנות מאסר, קיצונית מדי", סיכם השופט.

ראוי לציין כי פסיקת בית המשפט העליון תומכת בעמדת טננבוים בעניין החמרה חריגה בעונש. בהחלטת בית המשפט להקל בעונשם של שלום ימיני ושי סימון, שהורשעו בתאונת פגע-וברח שבה נהרגה מיטל אהרונסון, הבהיר השופט יצחק עמית כי "הגבהה כה חריגה של רף הענישה אינה יכולה להיעשות בבת אחת, והיא מבטאת סטייה מעקרון אחידות הענישה, אשר טוב לה שתיעשה באופן הדרגתי".