סבינה לוי / ראשון לציון

סבינה לוי (29) עלתה לארץ מאוזבקיסטן בגיל תשע עם אמה וגדלה במצפה רמון עד גיל 17. בצבא היא שירתה בשח"מ בתחנת משטרת לוד. היום היא גרושה ואם לשלושה: אלינוי (בת 8), אילי (בת 6), יאל (בן 3), ועובדת במכירות בחברת אלקטרה בר זה שבע שנים במשרה מלאה.

• סבינה לוי מתחילה במשימה, בסיוע הבנקאי
• צימצמת? לא מספיק, צריך עוד הפחתה בהוצאות
• החלום של סבינה: להגיע לדירה משלה
  

(צילום: יונתן בלום)

זוגיות: "לפני שנה וחצי התגרשתי ופתחתי דף חדש", היא מספרת. היא התחתנה צעירה מאוד, בגיל 21, "בלי לחשוב על בניית עתיד כלכלי מבוסס, וטעיתי", היא אומרת. היא גרה בעפולה. "ילדנו ילדים והחובות שלנו רק גדלו מיום ליום. בעלי ואני פשוט התרסקנו כלכלית, וזו אחת הסיבות שגם הביאו לפרידה בינינו. היו אינסוף ויכוחים בעניינים כספיים".

בית וילדים: המשפחה מתגוררת בשכירות בראשון־לציון בדירת שלושה חדרים. "כשנתיים גרתי אצל אמא שלי עם הילדים, ורק לפני חודשיים שכרתי דירה ברמת אליהו ועברתי אליה עם הילדים - מהלך לא קל לאם חד־הורית שמרוויחה 6,000 שקל נטו בחודש בממוצע, ומזה צריכה לממן שכר דירה של 3,100 שקל. אמנם אני מקבלת מזונות בסכום של 2,800 שקל בחודש, אבל עדיין המצב הכלכלי שלי בעייתי.

נכון שלו הייתי ממשיכה לגור אצל אמי הייתי חוסכת את הוצאות שכר הדירה וכל מה שנלווה לזה, אבל הבנתי שלמען הילדים אני חייבת לפתוח דף חדש. לכן חשוב לי מאוד להצטרף לפרויקט כדי ללמוד להתנהל פיננסית יותר נכון, למען עתיד ילדי ולמען עצמי".

היא עובדת כל יום מ־08:00 עד 16:00, יש גם משמרות בשעות 10:00־18:00 או 11:00־19:00, ואחת לשבועיים היא עובדת גם ביום שישי. אין לה רכב, והיא בתהליך של הוצאת רישיון נהיגה. "גם כשיהיה לי כבר רישיון, אין סיכוי שאצליח לקנות אפילו רכב קטן", היא אומרת. "בינתיים אני עושה הכל ברגל ובאוטובוסים - פיזור הילד לגן, קניות במכולת. לא פשוט לעלות שלוש קומות עם כל השקיות. העדפתי להסתפק בדירה בלי מעלית כדי לחסוך בשכר הדירה, והיא הכי קרובה לבית ספר והגן של הילדים כדי שיוכלו ללכת ברגל".

כסף: היא מוטרדת מאוד מההוצאות שהולכות וגדלות למרות שהיא משתדלת לשמור על ניהול התקציב בצמצום. "אני חוששת לקחת הלוואות ולשקוע שוב בחובות, כפי שהיה כשהייתי נשואה". כרגע המינוס שלה עומד על 8,000 שקל, וברור לה שאם לא תפעל מיד הוא רק ילך ויגדל. "בחישוב שעשיתי יש לי הוצאות קבועות של 10,000 שקל בחודש. יש לי חוב של 1,500 שקל לעיריית ראשון־לציון שלא שילמתי עבור גן הילדים. אני משתמשת בכרטיס אשראי, אבל משתדלת לא לעשות תשלומים ויותר להשתמש במזומן. כשנכנסתי לדירה הסתפקתי ברכישת ציוד מיד שנייה - ספה ב־400 שקל, והסתפקתי במיטה הזוגית שהייתה בדירה. לילדים לא הייתה ברירה - רכשתי בתשלומים מיטות חדשות".

סבינה מרגישה שהיא צריכה סיוע כדי לכלכל את צעדיה נכון יותר. "אני לא נוסעת לחו"ל, לא מבזבזת על בגדים, משתדלת לקנות באאוטלט כדי להוזיל עלויות, על בילויים אני כמעט ולא מוציאה – פעם בחודש אולי אני לוקחת את הילדים לקולנוע או לפיצה, אין לי רכב. יש לי עבודה נוספת – אני מאפרת מקצועית (סיימתי לימודים באיל מקיאג') ואני מקווה שבעתיד הקרוב אצליח לשלב איפור כלות בנוסף לעבודה באלקטרה בר. אני משתדלת לשים בצד כל חודש סכום של 200 שקל, בתקווה שאצליח להגדיל אותו. ועדיין אני במינוס שרק הולך וגדל".

חלומות: "להגיע לדירה משלי, ואולי יום אחד לעסק משלי בתחום האיפור".

את סבינה לוי ילווה אלי שם-טוב, מנהל סניף בנק הפועלים בראשון לציון