מזל טוב, ועכשיו לעבודה! זכויות עובדים מתחתנים

הזמנתם את הבוס לחתונה שלכם? ייתכן שהצ'ק האישי שתקבלו ממנו, יהיה המתנה היחידה שתראו מצידו. מסתבר שמבחינת החוק, אף אין כל הוראה המחייבת את המעסיק לתת לכם שי לרגל החתונה, ואפילו לא יום חופשה אחד לרפואה.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לנושא "ימי שמחה", בכלל זה גם לא ליום החתונה. אז איזה זכויות בכל זאת מגיעות לעובדים לרגל חתונתם? לפניכם שאלות ותשובות.

כתבות נוספות בנושא חתונות:

• עושים חשבון: כמה תרשמו בצ'ק לחתונה?
  
• לא כל הנוצץ יקר: כך תקנו טבעות נישואין ואירוסין
  
• שמלת הכלה נשלחה לניקוי ונהרסה - מה הפיצוי?
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

החוק בישראל קובע כי לעובד יש זכות להעדר מהעבודה בחופשות חגים וסופי שבוע, אך אינו מתייחס לשמחות פרטיות. עם זאת, במקומות עבודה מסויימים קיימים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה להסכמים, שמעניקים לעובדים ימי חופשה בשמחות פרטיות.

משום כך, עובדים הבאים בברית הנישואים ושאינם מועסקים תחת הסכמים קיבוציים או שצווי הרחבה לא חלים עליהם - לא זכאים לקבל ימי חופשה מיוחדים לרגל חתונתם או יציאתם לירח דבש. 

עם זאת, זוגות נישאים יכולים כמובן לקחת מספר ימי חופש בתשלום לשם ירח הדבש, על חשבון ימי החופשה הצבורה, תוך קבלת אישור מהמעסיק מראש בדבר מועד החופשה. יש לציין כי עובד שלא ניצל את ימי חופשתו, אינו יכול לצבור אותו במניין ימי החופשה וגם אינו יכול לקחת אותו על חשבון ימי חופשה עתידיים.

האם חייבים לתאם את מועד החופשה לצורך חתונה?

החוק מאפשר לעובד לקבוע באופן עצמאי מועד של יום חופשה שנתי אחד בשנה על חשבון החופשה השנתית. ניתן לנצל יום זה לטובת שמחה משפחתית, לרבות יום הנישואים עצמו, ובתנאי שהעובד מודיע על כך למעביד 30 יום מראש.

אמנם המעסיק הוא זה ששולט במועד חופשתו של העובד ועליו לתאמו בהתאם לצרכי העבודה, אולם להבדיל מניצול יתר ימי החופשה - הוא אינו רשאי למנוע מהעובד לנצל את יום החופשה היחיד במועד שיבחר לשם כך.

בהסכם הקיבוצי יש התייחסות מפורשת לימי חופשה. האם המעביד יכול לקבל החלטה סותרת?

לא. ההסכם הקיבוצי שנחתם מחייב את המעביד. ביחס לעובדים העובדים במקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים, מומלץ לבחון את הוראות ההסכם הקיבוצי מכיוון שהסכמים קיבוציים רבים מקנים לנישאים זכות להיעדרות מהעבודה מספר ימים בתשלום, מעבר לימי החופשה הרגילים.

האם אפשר לקבל חופשה בעקבות חתונה של בן משפחה מקרבה ראשונה?

עובד המעוניין בחופשה ביום נישואי ילדיו למשל,  ייאלץ ליטול חופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים העומדים לרשותו תוך בתיאום עם מעסיקו.

עם זאת, עובד במקומות עבודה עם הסכמים הקיבוציים יש במקרים רבים זכות לחופשה ביום נישואי בן משפחה. כך למשל, עובד העובד ברשות מקומית או כנהג בענף ההובלה זכאי לחופשה ביום נישואי ילדיו ובלבד שהודיע על כך 14 ימים מראש למעסיקו.

המעסיק לא מאפשר לי לצאת לירח דבש, על אף שצורכי העבודה מאפשרים זאת. האם הוא רשאי לעשות כן?

המעסיק נדרש לקבוע את מועדי חופשתו של העובד בצורה סבירה ועניינית, בהתחשב הן בצרכי העבודה והן בצרכי העובד. בתי הדין לעבודה קבעו בשורה של פסקי דין כי על המעסיק לנהוג במקרים כאלה בסבירות ותוך התחשבות הדדית שלוקחת בחשבון גם את רצון העובד. סירוב מעסיק לאפשר לעובד לצאת לירח דבש לתקופה סבירה עשויה להיחשב כהחלטה שרירותית או בחוסר תום לב, אלא אם צרכי העבודה אינם מאפשרים בכל מקרה את יציאת העובד לחופשה.

אני מתכנן לנצל את ימי החופשה שנצברו לזכותי ולצאת לחופשת ירח דבש בלי לתאם עם המעסיק. מה המשמעות של פעולה זו?

במגזרים בהם לא חלים הסכמים קיבוציים או שההסכמים הקיבוציים אינם כוללים הטבה מיוחדת לעניין זה, אין לעובד ברירה אלא לתאם את חופשתו עם המעסיק. עובד שיוצא לחופשה ללא הסכמת מעסיק מבצע עבירת משמעת כלפי המעסיק, שעלולה להוביל לפיטורים.

לא. לרשות המעסיק עומדת הזכות לקבוע את הקריטריונים על פיהם תינתן המחאה לחתונה ובלבד שלא מדובר בקריטריונים מפלי, דוגמת מתן המחאה רק לנשים. קריטריון למתן המחאה שמתבסס על וותק בעבודה או על היקף משרה יכול להוות קריטריון לגיטימי.

דווקא השנה החליט המעסיק כי הוא אינו נותן המחאה לעובדיו בגין חתונתם, למרות שבעשר שנים האחרונות הוא היה עושה כן. האם זה תקין?

מתן המחאת מתנה לעובדים קבועים אינו נושא שמעוגן בהסכם קיבוצי או בהסכם העבודה האישי. כשם שהמענק הופעל חד צדדית כך יכול המעביד לחזור בו בהיבט היבש של משפט העבודה, ואם זה זכה לביטוי בכתובים הפסקתו אמורה להיעשות גם היא בכתובים.

ככל שנוהג זה מצא ביטוי בהסכם בכתב עם העובד, הרי שלכאורה מדובר בהפרת הסכם או בהרעת תנאים. עם זאת, הרעת התנאים עשויה להיחשב כשולית והנימוק להפסקת התשלום עשוי להימצא מוצדק.

האם המתנה לחתונה אותה קיבלתי מהמעביד נחשבת כרכיב שכר החייב במס?

מתנה לחתונה שמקבל העובד ממעבידו, מהווה "טובת הנאה" שחייבת במס ולכן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כתוספת שכר. שווי זה חייב במס הכנסה שישולם על פי גובה המס השולי אותו משלם העובד, בכפוף לגובה שכרו ולשאר נתוניו האישים.

כך למשל, אם המעביד נתן מתנה ששווייה עומד על סך שש מאות שקל - סכום זה צריך להתווסף לשכר הקבוע המשולם לצורך חישוב המס, כך שבפועל ישולם מס הכנסה על מכלול המרכיבים: השכר לרבות המתנה. דין זה חל גם כאשר מודבר על מזומן שניתן כמתנה.