הפחד הרוסי: ארה"ב תתערב בסוריה
שינוי משמעותי נרשם השבוע בגישתה של מוסקבה כלפי דמשק ידידתה, כשהיא שילבה ידיים עם וושינגטון במאמץ להחיות את שיחות השלום ולהביא את אסד והמורדים לשולחן. אבל יש גם סימנים שהיא לא באמת רצינית: למשל הדיווח על מכירת הטילים לאסד, שישראל התריעה מפניה
אם רוסיה החליטה לעשות מאמץ דיפלומטי נוסף לגרור את הצדדים הנצים בסוריה לשיחות שלום, הרי זה כנראה בגלל הסימנים שארה"ב עלולה להישאב באיטיות לתוך המלחמה.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
הכרזתן המשותפת של שתי המעצמות השבוע שהן ינסו להביא לשולחן הדיונים נציגים של ממשלת בשאר אסד ושל כוחות המורדים הנלחמים להדיחו היא היוזמה הדיפלומטית הרצינית הראשונה שלהן זה כמעט שנה. לאחר שיחות ממושכות במוסקבה ביום שלישי, אמרו ארה"ב ורוסיה כי הן ינסו להקים לתחייה את ההסכם ששתיהן הכירו בו ביוני האחרון, שהותיר שאלה חשובה פתוחה – האם על אסד לרדת מכס השלטון?
התוכנית שלהן היא לדחוף את שני הצדדים לשולחן המו"מ, אולי אפילו עד סוף החודש בז'נבה,
כדי לשים סוף למלחמה, שגבתה כבר את חייהם של 70 אלף בני אדם, וליצור ממשלת מעבר שתזכה להסכמה הדדית.
המסגרת הזו לסיום הלחימה שורטטה בהצהרת ז'נבה ב-30 ביוני 2012. מוסקבה לא הראתה אז עניין רב ליישם את ההצהרה. ייתכן שהנכונות שלה להחיות את הרעיון כעת משקפת חשש מכך שהנשיא האמריקני ברק אובמה שוקל מחדש את התנגדותו להתערבות צבאית מסוימת בסוריה.
אחד הסימנים לכך היא ההכרה של הבית הלבן בסוף אפריל בכך שסוכנויות המודיעין האמריקניות מאמינות שדמשק השתמשה בנשק כימי נגד אזרחיה, דבר שאובמה הגדיר בעבר כ"קו אדום".
מכינים את העולם
יש גם אינדיקציות לכך שהסכסוך מתרחב – ההפצצה הישראלית בסוריה, החשש מהתחזקות אל-קאעידה וקבוצות איסלאמיסטיות אחרות בקרב המורדים והתפקיד שממלאות איראן וחיזבאללה. בנוסף, מתחזקים הקולות האמריקניים שקוראים לאובמה לחמש את המורדים.
"אני חושב שהפחד הרוסי הגדול ביותר הוא שארה"ב והמערב עומדים בפני סוג מסוים של התערבות צבאית בסוריה, וזה מה שהפעיל אותם", אמר דיפלומטי מערבי שביקש לשמור על עילום שם.
הצהרה של משרד החוץ הרוסי מיום שני רמזה לפחד כזה. בתגובה לתקיפות הישראליות, נכתב כי רוסיה "מודאגת מאוד מסימנים שמצביעים על הכנת דעת הקהל העולמית לאפשרות של התערבות חמושה" בסוריה.
אובמה מעולם לא הסתיר את חוסר רצונו להימנע מהבוץ הסורי, במיוחד על רקע הנסיגות מעיראק ומאפגניסטן. דיפלומטים סבורים שאם גישה זו תשתנה, הצעד הראשון ההגיוני יהיה חימוש קבוצות מורדים נבחרות. הדבר סביר יותר מאשר מבצע הפצצה נגד מערכת ההגנה האווירית של סוריה או אכיפת אזור אסור לטיסה, ובטח יותר מאשר שיגור חיילים אמריקנים למדינה.
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר לאחר שנועד עם עמיתו האמריקני ג'ון קרי ביום שלישי כי מוסקבה לא מקובעת על עתידו של אסד. "אנחנו לא מתעניינים בגורלם של אנשים ספציפיים. אכפת לנו מגורלו של העם הסורי. והגורל הזה, הגורל של סוריה ושל אנשים ספציפיים צריך להיקבע על ידי הסורים עצמם".
דילמת אסד
היו דיפלומטים שפקפקו בנכונות האמיתית של רוסיה להיפטר מאסד – העמדה שלה בנושא לא השתנתה רבות למעשה בשנתיים האחרונות. מוסקבה התעקשה שעזיבתו של אסד לא יכולה להיות תנאי מוקדם לשיחות, עמדה שנראה שוושינגטון הסכימה לה.
ארה"ב אמרה שאסד חייב ללכת אבל לא קבעה בבירור שזהו תנאי לשיחות, וייתכן שתהיה מוכנה לפתרון שבו אסד ייפרד מכיסאו בשלב מאוחר יותר – בהנחה שהוא בכלל מוכן לעשות זאת.
הצהרת ז'נבה לא תבעה את סילוקו של אסד והיא הייתה עמומה בקשר למי ייצור את ממשלת המעבר. היא רק ציינה שהדבר ייעשה "על בסיס הסכמה הדדית". ארה"ב טוענת כי משמעות הדבר היא שהאופוזיציה רשאית להטיל וטו על הישארות אסד בתפקיד כלשהו.
דיפלומטים אמרו שרוסיה אולי תצליח להביא את נציגי הממשלה לשולחן הדיונים, אך יהיה זה קשה הרבה יותר למערב ולמדינות ערב לשכנע את האופוזיציה לבלוע את הגלולה המרה של הליכה לשיחות בזמן שקיימת אפשרות שאסד ימשיך לשלוט.
אבל וושינגטון יכולה להגיד לאופוזיציה שתמיכה נוספת מצדה תלויה בהשתתפות במו"מ.
הבעיה הגדולה יותר היא שלגוף האופוזיציה המרכזי, המועצה הלאומית, שבירכה על היוזמה הרוסית-אמריקנית, אין כמעט שליטה בכוחות המורדים בשטח.
הפחדים המשותפים
ג'ון אלתרמן, מנהל התוכנית למזרח תיכון במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, אמר שלוושינגטון ולמוסקבה אינטרסים משותפים לגבי סוריה, בהם החשש מכך ש"פעילות רדיקלית" בסוריה תתפשט ברחבי המזרח התיכון ומרכז אסיה.
"חלק ניכר מהאוכלוסייה הסורית מפחד שהשלטון יופל", אמר לברוב ביום שלישי. "אין זה משום שהם אוהבים את המשטר. אין זה משום שהם אוהבים את הזוועה המתמשכת בסוריה, אלא משום שהם מפחדים שאם אלה שנלחמים במשטר ינצחו, אז סוריה תהפוך ממדינה שבה דתות וקבוצות אתניות רבות לארץ שבה שולטים קיצונים".
"ועל אף שלא מדברים על כך בפומבי היום, כל בני שיחי שותפים לדעה הזו. לכן ניסינו לקדם יוזמה שתאחד את כל הקבוצות, שמיוצגות הן על ידי המשטר והן על ידי האופוזיציה".
עדיין לא ברור אם מוסקבה באמת שינתה את עמדתה או רק מושכת זמן ומראה שהיא מנסה לשתף פעולה עם המערב בנושא הסורי. בה בעת, גם וושינגטון מעוניינת להראות לציבור שלה שהיא מחפשת פריצת דרך.
סימן אחד לכך שרוסיה לא חדלה מתמיכתה באסד, היה הדיווח היום ב"וול סטריט ג'ורנל" על כך שישראל אמרה לארה"ב שרוסיה עומדת למכור לסוריה טילי קרקע-אוויר מתקדמים מסוג S-300. מוסקבה לא הגיבה לכך בינתיים.
אלתרמן גם מציין את ההסתייגות של רוסיה מכך שהמערב עוזר להדיח עוד מנהיג ערבי, לאחר הסיוע שהעניק למורדים הלובים נגד מועמר קדאפי.
"החשש של רוסיה מחיזוק התקדים של התערבות חיצונית ומכך שארה"ב מחליפה את המנהיגים בעלי הברית של רוסיה בבעלי הברית שלה, גרמה לה להתנגד לשיתוף פעולה בינלאומי במאמץ להחליף את ממשלתו של אסד", הסביר אלתרמן.
לדבריו, יהיה קשה מאוד להגיע להסכם שלום בסוריה "אבל לא בלתי אפשרי. וזו כנראה תוצאה טובה יותר לרוסים מאשר אובדן שליטה מוחלט".
Read this article in English