שיא חדש של רמת הפחמן דו חמצני באטמוספירה
זיהום האוויר מתגבר: במשך שנים הזהירו מדענים כי יש לשמור על רף של 350 מולקולות של פחמן דו-חמצני על כל מיליון מולקולות. השבוע נמדדו בהוואי 400. ההשלכות האפשריות: התחממות, הצפות ובצורות שייקרו את המזון והמים
תמרור אזהרה: ממוצע רמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה הגיע בימים האחרונים לשיא של 400 חלקים למיליון - כך מדדו מדענים בתחנת המדידה מאונה לואה שבהוואי. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז שהחלו למדוד את דו תחמוצת הפחמן ב-1958, גם כן באותה תחנה שממוקמת על צלע הר. אז נרשמה רמה של 315 חלקים למיליון. עלייה ברמת הפחמן הדו חמצני גורמת להתחממות כדור הארץ. מדענים סבורים כי הפעם האחרונה שהייתה רמה כה גבוהה של פחמן דו חמצני באטמוספירה הייתה לפני שלושה עד חמישה מיליוני שנים.
זיהום בכותרות - כתבות נופסות
- התחממות גלובלית? הזיהום מהתעשייה מתגבר
- ארץ זבת גופרית וחנקן: האוויר בישראל יותר מזוהם
- "התקציב - מכת מוות להתייעלות אנרגטית בארץ"
משמעות הנתונים היא כי על כל מיליון מולקולות שבאוויר ישנן 400 מולקולות של פחמן דו חמצני. לדברי מדענים מדובר באבן דרך שמסמנת את הגדילה המתמשכת ברמה של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.
במשך שנים רבות הזהירו בקהילה המדעית כי הריכוז צריך להישאר מתחת ל-350 חלקים למיליון כדי שהמדינות ישמרו על היעדים הבינלאומיים של התחממות שלא תעלה על שתי מעלות במהלך המאה הנוכחית.
מקובל לייחס את רוב העלייה ברמת הפחמן הדו חמצני, אם לא את כולה, להבערת דלקים מאובנים ואחרים בידי אדם – פחם ומוצריו, נפט גולמי ומוצריו, גז טבעי, עץ, כבול וכו'.
פרופסור עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון הסביר בשיחה עם ynet כי "המשמעות של חציית רף 350 מולקולות היא המשך העלייה בטמפרטורה שעל פני כדור הארץ ועמה שינויים קיצוניים יותר של מזג האוויר, כגון הצפות או בצורות ועלייה במחירי המזון ומחירי המים".
"חציית רף ה-400 - אירוע תודעתי"
לדברי וולפסון, "למרות כל הדיבורים על הפחתת פליטות גזי חממה, אזרחי העולם ממשיכים לחיות כאילו אין מחר, זאת למרות ששינויים בהרגלים יומיומיים של צריכת אנרגיה, כגון שימוש בתחבורה ציבורית והפחתת צריכת חשמל, יכולים להוביל להפחתה משמעותית בפליטות ולחזרה לרף שפוי של פחמן דו חמצני באטמוספירה".
עם זאת, פרופסור וולפסון ציין כי "מעבר לאזרחים, גם למדינות העולם ובכללן למדינת ישראל, יש אחריות להוביל לצמצום של פליטות גזי חממה. כפי שזה נראה עתה מדינת ישראל, שהחליטה בימים אלו לקצץ את התקציב של התוכנית הלאומית להפחתת פליטות לצד תקציבים לטובת פיתוח תחבורה ציבורית ולהטמעת אנרגיה סולארית ואנרגית רוח בישראל, לא תעמוד ביעדי ההפחתה אליהם התחייבה בפסגת האקלים בקופנהגן בשנת 2009".
פרופסור דני רבינוביץ', מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובית ספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, אמר ל-ynet כי "מדובר באירוע תודעתי שהחשיבות שבו הוא בעצם הדיבור עליו". לדברי רבינוביץ', מחבר הספר "הנה זה בא: כיצד נשרוד את משבר האקלים", "הנתון משמעותי מפני שהמאבק על עתיד כדור הארץ הוא מאבק על התודעה. חשוב שכמה שיותר אנשים יבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים".
הוא הוסיף כי הדבר מעיד על כישלון בטיפול בבעיה. "כבר יותר מ-20 שנה ברור שיש בעיה ומה צריך לעשות כדי להתמודד איתה", אמר פרופסור רבינוביץ'. "היינו כבר צריכים להיות בנקודה שהגרף של ריכוזי הפחמות הדו חמצני מתיישר ולא עולה. מאוד מטריד שאנחנו במגמת עלייה. גם כשהגרף יתחיל לרדת, צריך לזכור שהפחמן הדו חמצני מתקיים באטמוספירה 100 שנה".
פרופסור רבינוביץ' הסביר עוד כי בדרך כלל בחודש מאי נרשמים שיאים של מדידות נקודתיות של פחמן דו חמצני בכל העולם, זאת בשל השימוש הרב באנרגיה לצורך חימום בחורף בחלק הצפוני של כדור הארץ. הוא העריך כי הממוצע השנתי של 2013 יעמוד על קצת פחות מ-400 חלקים למיליון.
לפנייה לכתב/ת 
