וויל סמית': "הנסיך המדליק - פסגת הבידור שלי"
גם אחרי שהפך לכוכב-על הוליוודי, וויל סמית' שומר חסד נעורים לצעיר החצוף שגילם בניינטיז. אבל כשהוא מדבר על ההווה ועל סרטו החדש "העולם אחרי", שתואר כשיר הלל לסיינטולוגיה, הוא נשמע שונה - ומשונה: "בשביל לבנות אימפריה נדרשתי לחסום רגשות, להיות הלוחם שמציב את הדגל בראש הגבעה". ראיון
יש מי שזוכר את וויל סמית' כראפר הכריזמטי מצוות ההיפ-הופ המצליח DJ Jazzy Jeff & The Fresh Prince מסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. יש מי שערך איתו הכרות ראשונית כטינאייג'ר החלקלק והשנון מסדרת הטלוויזיה המצליחה "הנסיך המדליק מבל אייר". ויש מי שהתוודע לקיומו מהמסך הגדול, עם סרטים מצליחים בכיכובו כמו "בחורים רעים", "היום השלישי", "גברים בשחור", "אני רובוט", "עלי", "המרדף לאושר" ועוד.
כך או כך, סמית' בן ה-44 הצליח לבנות לעצמו מעמד של כוכב-על בהוליווד, וביסס את עצמו כאחד השחקנים הבולטים, המבריקים, המשעשעים והאהובים של התרבות האמריקנית העכשווית. על הרקע הזה, כמו גם על רקע שמועות בנוגע לחייו הפרטיים, עולה בימים אלה השאלה: מה לעזאזל קרה לוויל סמית'?. בארצות הברית כבר מנבאים את נפילת האליל, בעוד שסרטו "העולם אחרי" התקבל בקרירות מצד הקהל, וגם מצד המבקרים. חלקם טוענים כי דרמת ההישרדות העתידנית הזו היא שיר הלל לכת הסיינטולוגיה, אחרים קובעים שמדובר פשוט בסרט רע.
ומה יש לסמית' עצמו להגיד על זה? אפשר לומר שלכל הפחות הוא לוקח אחריות על הסרט בו הוא מככב כגנרל נערץ לצד בנו על המסך ובמציאות, ג'יידן סמית'. הבמאי מ. נייט שמאלאן התגייס לפרויקט, שניצת במוחו הקודח של וויל סמית', אשר כתב את הגרסה הראשונית של התסריט. "זו הפעם הראשונה שרעיון שלי הגיע למסך ברמה של קונספט התחלתי", אומר השחקן בראיון ל-ynet, "נייט, ג'יידן ואני היינו בסך הכל הגרעין של הצוות שלקח את אותו זרע והביא אותו למסך".
אבל נראה שמשהו התפקשש בדרך, וכל ניסיון שלו להסביר את עצמו, או את המניעים שהביאו אותו להוביל את "העולם אחרי" רק מסבך אותו יותר ובעיקר מחשיד אותו באמונה סיינטולוגית. כך היה כשהצהיר בפני ה"ניו יורק מגזין" על חיפושיו אחרי דפוסים שונים בעולמנו, אותם המתמטיקה לא מצליחה להסביר, וכך גם בראיון ל-ynet, במהלכו מעלה סמית' מונחים מעולמות אחרים כמו "יישויות רגשיות", "רוח הלוחם" ועוד.
בעולם שלו
רגע הולדתו של הפרויקט היה לפי סמית' כמעט מקרי, ונוצר כמעין מתנת יום הולדת לשמאלאן. "זה היה מצחיק", נזכר השחקן, "התקשרתי לנייט כדי לברך אותו ליום הולדתו, והוא אמר לי: 'לא רוצה את הברכות שלך. שלח לי הצעה לסרט שנוכל לעשות ביחד'. אז התחלנו להריץ רעיונות של דברים שעבדנו עליהם והיו לי את נבטי הרעיונות של 'העולם אחרי', ואז שלחתי לו את זה ונפגשנו והוא אמר: 'אוקיי, זהו. אני אתקשר אליך'. והוא לא התבדח, הוא באמת היה בפנים".
אז מה גרם לשמאלאן ("החוש השישי") להיכנס לפרויקט? אולי סקרנותו לבחון יחסים של אב ובן בעולם פוסט-אפוקליפטי, שהוא כדור הארץ שננטש על ידי בני האדם, והפך עוין להם. העלילה מלווה את סייפר רייג' (וויל סמית') - המפקד הקשוח של צבא האנושות על כוכב המפלט שלה - ובנו קיטאי (ג'יידן סמית'), הצוער המוכשר אך הרגיש. כשהחללית שלהם מתרסקת על כדור הארץ והאב נפצע, נדרש הבן לצאת לבדו למסע הישרדות מסוכן שדורש ממנו תעצומות נפש גדולות, ובעיקר אומץ. האב שמנחה אותו ואותנו מרחוק נשמע לא פעם כמטיף להתמודדות עם פחד ורגשות - מוטיב מפתח בתורת הסיינטולוגיה.
"מבחינת היחסים, זה היה מעניין לראות את הדמויות", מנסה סמית' להסביר את העקרונות המנחים של המסע הזוגי שלו עם בנו, בסרט ובמציאות, "הדמות שלי היא של המצביא הגדול ביותר שהאנושות ראתה אי פעם, ויש לו בן שמנסה ללכת בדרכיו. כך שהרעיונות והעקרונות שהדמויות שלנו מתמודדות איתם דומים לאלו שקיימים בחיים האמיתיים של ג'יידן ושלי".
חלק ממסע ההישרדות של סמית' ובנו ג'יידן בן ה-14 נוגע בין השאר לסקרנות שמגלה התקשורת במשפחתם. נישואיהם בני 15 השנה של סמית' ואשתו ג'אדה פינקט סמית' עמדו להתפרק לא פעם - לפחות על פי הרכילאים - ויש שיודעים לספר שהשניים מנהלים יחסים פתוחים. בנוסף לכל זאת, סמית' האב נודע בתמיכתו במוסדות הסיינטולוגיה, ולמרות שהצהיר על עצמו כאדם לא דתי, הוא מראה עניין בתאוריות פסאודו-מדעיות שונות, וגם בתורתו של ל. רון הבארד.
וויל סמית' סוטר לעיתונאי שאוהב אותו יותר מדי
ואם זה לא מספיק, גם ג'יידן, אותו הכרנו לראשונה ב"המרדף לאושר" וב"קראטה קיד", הפך כבר בגילו הצעיר לאייטם. הוא כבר לא רק "הבן של" - היום הוא מוכר לנו גם כ"חבר של ג'סטין ביבר" ועל רקע זה כבר חווה את מטרד התקשורת. "בשבילנו, הסרט היה הזדמנות נהדרת להעלות כמה מהקונספטים של לחץ", חושף וויל, "יש פה רעיונות של חוסר רגישות של אבא בעמדת כוח אשר עומד מול בנו, שרק מנסה לפלס את דרכו בעולם תחת הצל הזה. עבורנו, זה היה נהדר".
ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודה המשותפת שלכם על הסט?
"אני חושב שחלק גדול מתהליך האבולוציוני שעובר על ג'יידן הוא לקחת יותר יוזמה, ובשבילי כהורה לאפשר לו לקחת על עצמו יותר אחריות, כפי יכולתו - לתת לו כמה שיותר חופש בהתאם לאחריות שהוא מוכן לקחת על עצמו. אני חושב שב'מרדף לאושר' (2006) די הכתבתי את הכללים, ועכשיו תהליך העבודה היה יותר מתוך שיתוף פעולה. כלומר פעלנו יותר כצמד כוכבים מאשר כאבא ובן".
כצמד כוכבים, שהם בכל זאת גם אב ובן, נדרשת באופן טבעי השוואה בין השניים - כשחקנים. וכשסמית' נדרש להשוואה זאת, הוא מעט מסתבך עם עצמו. למרות שניכר שניסה לשמור על הפה ועל מה שיוצא ממנו, נפלטו בין לבין תיאורים מוזרים על אנרגיות, רגשות ואימפריות. "אני חושב שאנחנו מאוד דומים בשאיפה שלנו לכך שהאנרגיות בחדר יהיו חיוביות", מודה סמית' האב, "לג'יידן יש תשוקה אמיתית לכך שהאנרגיות יהיו חיוביות וגם זכורות לטוב. וזה משהו שתמיד היה לי".
אילו תכונות היית מעדיף שג'יידן לא ייקח ממך?
"אני חושב שהוא עושה עבודה טובה מאוד בהימנעות מההיבטים השליליים באישיות שלי. אני חושב שהגדול ביותר מביניהם הוא האובססיה שלי. על מנת לאפשר את החיים, הקריירה והאימפריה שעלה בידי ליצור, הייתי חייב לחסום צדדים רגשיים מסוימים בתוכי - זאת כדי להיות הלוחם שכל מה שנדרש ממנו זה להציב את הדגל בראש הגבעה".
במידה רבה, סמית' מבטא פה את אותם קווי אישיות של הגנרל הנוקשה שהוא מגלם בסרט - אלא שב"העולם אחרי" בנו הולך בדרכיו. "אני חושב שג'יידן הוא יישות הרבה יותר רגשית באופן טבעי", בוחר סמית' האב להגדיר את בנו במינוח מוזר מעט, "אני חושב שהוא יהיה מסוגל לסלול את דרכו בעסק הזה, והוא יהיה מסוגל ליצור חיים לעצמו - מינוס החסימה הרגשית של הלוחם, שאני נדחפתי לסגל לעצמי ולחיות איתה".
מתי ארעה החסימה הרגשית הזאת? סביר להניח שזה לא קרה בשנות העשרים המוקדמות לחייו, שכן קשה להאמין שדמותו הכל כך קולית של הנסיך המדליק מבל אייר באה לחיים תחת "החסימה הרגשית של הלוחם", או מה שזה לא יהיה. למרות שנראה שסמית' מנסה להשאיר מאחור את דמותו של הנער החלקלק מהסיטקום המצליח ההוא, הוא מודה בראיון שמדובר בפרק משמעותי וחשוב בחייו.
וויל סמית' משחק ושר בפתיח של "הנסיך המדליק מבל אייר"
"זה הדבר הגדול ביותר שעשיתי בתחום הבידור - וזה קרה בכל מדינה בעולם, ובשפות שונות", הוא מצהיר. "בשבילי 'הנסיך המדליק מבל אייר' באמת עיצב וגיבש את הדרך שבה אני רוצה ליצור, והדרך שבה אני רוצה שהאמנות שלי תתחבר לאנשים. כשאתה רואה אנשים מדברים על 'הנסיך המדליק', בכל מקום בעולם, אתה רואה חיוך קטן שמשתלט על הפנים שלהם, וזו הסיבה שבשבילה אני יוצר - להיות מסוגל לרומם את רוחם של האנשים, להיות מסוגל להגיד משהו שהוא מצחיק או חד או שמשפיע על חיי האנשים".
משהו מזה נשאר גם ב"העולם אחרי"?
"זה הולך לפי אותו מתווה. זו הזדמנות עבורי לעבוד עם בני, ואנחנו מוסרים סיפור של אב ובן לעולם. כך שהורים וילדים ילכו ביחד לקולנוע ויצפו בו בצוותא והם הולכים לעבור תהליך של שינוי, ויש שם דברים לחשוב עליהם ודברים לחייך בגללם, ויש גם רגעים מפחידים, אבל הם סובבים את הרעיונות הנוגעים להורות ומשפחה וסביבה שאני מאוד מאמין בהם. כך שבשבילי הסרט הזה מאוד דומה מהבחינה הזאת".
כאמור, סמית' מזכיר את ערכי ההורות והמשפחה שנובעים מתוך הסרט, אך אפשר למצוא בו גם אמירות לגבי שימור הסביבה והפגיעה בו, בהשראת "עיקרון גאיה" ("The Gaia Principle") שטבע המדען ג'יימס לאבלוק, המדבר על הקשר בין אורגניזמים לכדור הארץ. בהקשר זה, סמית' מדווח שיש לו חלומות על חורבן. "חלמתי על מצבים פוסט-אפוקליפטיים. למשל יש חלום שחוזר על עצמו שאני לבד ביער ומכונית אדומה רודפת אחרי ברוורס", הוא מודה. סיינטולוג או לא, אין ספק שזה נשמע מוזר.
