בענף הדיור מזהירים: גם ב-2014 הדירות לא יוזלו

תגובות על הנתונים שפרסם הבוקר (א') משרד השיכון והבינוי, לפיהם הדירות המשיכו להתייקר ברבעון הראשון של 2013, לא איחרו לבוא. "אם המדיניות לא תשתנה, גם שנת 2014 לא תביא בשורה למעמד הביניים ולזוגות הצעירים", מזהיר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס.

שוק הדיור - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

• 100 דירות, חצי שעה מת"א, פחות ממיליון שקל
• מתגבשת תוכנית נרחבת להורדת מחירי הדירות
• המשבר בשוק הדיור: הממשלה נכשלה
• הצעה: לפתור את בעיית הדיור כמו שעשו בסלולר
• הסיפורים החמים לפני כולם בפייסבוק של ynet
  

דנוס מתייחס לעובדה שהרבעון הראשון של השנה התאפיין בעונת בחירות והרכבת ממשלה חדשה. "חלף עוד רבעון של חוסר מעש, והעובדה המפתיעה בנתונים שפורסמו היום היא שלמרות שמדובר ברבעון של בחירות, שלכאורה אמור להתאפיין בחוסר ודאות שצריכה להשפיע על השוק ולגרום להתמתנות במחירים, הרי שניתן להבחין שהציבור הישראלי כבר לא שוהה להבטחות הפוליטיקאים, משרדי הממשלה ובנק ישראל - וממשיך לצרוך את המוצר הבסיסי הזה שנקרא דירה", הוא אומר.

על פי הנתונים, ערי המעגל השני התחזקו מבחינת המחירים, לצד תל-אביב וירושלים שממשיכות להפגין עוצמה בשנה האחרונה. המשמעות של הנתונים הללו, אומר דנוס, היא "שמשקיעי הנדל"ן, עליהם הכריז בנק ישראל מלחמה, הפנו את כספם ליישובים זולים יותר, כפועל יוצא מההגבלות שיצר הבנק, וכפי שחזינו כאשר הוטלו". לדבריו, "2013 היא שנה מבוזבזת, ואם לא יתחילו לטפל ברצינות בסוגיית ההיצע, ויתמקדו בפעולות מעודדות שוק ולא מדכאות שוק, הרי שנמצא גם את 2014 כשנה שאינה מביאה בשורה".

לדברי נחמה בוגין, שמאית מקרקעין, נתוני משרד השיכון "מראים עלייה גדולה במחירי הדירות בערי הפריפריה ובערים המאופיינות בקהל מקומי שלרוב אין אליהן הגירה חיובית - כגון בת ים, עכו, אשדוד, נתיבות ואפילו גבעתיים. עם זאת, היא אומרת כי במקביל לנתונים אלה נרשמה התייקרות גם בפריפריה הרחוקה. "הזינוק שנרשם במחירי הנדל"ן אינו אמור לבוא כהפתעה - לא עבור פקידי משרד השיכון שפרסמו הנתונים, לא עבור היזמים וכמובן לא עבור הרוכשים המתמודדים ביומיום עם העלייה הגורפת במחירים", היא אומרת.

בוגין מביעה תקווה כי "הרפורמה בתכנון ובנייה, שהחלו בהליך התקנתה, תתמקד קודם כל בהליכי רישוי ורק לאחר מכן בפרקים הכלכליים - ובכך היא תביא לפתיחת צוואר הבקבוק שקיים היום וגורם לכך שהליכי קבלת היתרי בנייה לוקחים חודשים ארוכים. פתרון להליך מייגע זה יכול להריץ בנייה במהירות גבוהה, וככל שיגדל ההיצע ויתמתנו הביקושים, יבוא איזון ברמת המחירים", היא אומרת.

"הציבור כבר לא מאמין"

גם הקבלנים התייחסו היום לנתונים על מחירי הדירות. אמיר ברמלי, מבעלי קבוצת בראל נכסים, סבור כי "בעקבות המחאה החברתית, רבים חשבו שנפל דבר והמחירים יירדו - אך גם היא ככל הנראה לא עזרה. עד שהממשלה לא תגדיל את ההיצע מול הביקוש, שום דבר אחר לא יעזור להורדת מחירי הדיור במשק. הממשלה צריכה להכריז מעורבות בבנייה יזומה ובהוצאת קרקעות למכרזים באזורי ביקוש".

ברמלי יוצא נגד מינהל מקרקעי ישראל: "כיום המינהל אינו עושה דבר בנידון, ומוציא קרקעות במכרזים לכל המרבה במחיר - ללא פיקוח או רגלוציה של המדינה", הוא אומר, "מצב זה משליך על תנודות בשטח ברמות הביקושים וסגירת העסקאות בפועל. לא ניתן לעבוד בסביבה של חוסר ודאות, ולכן הן היזמים והקבלנים והן הרוכשים לא יודעים לתכנן לטווח הרחוק, והדבר גורם לחוסר יציבות בשוק".

לדבריו, "הציבור היום כבר לא מאמין שמחירי הדיור יירדו כי מבטיחים הבטחות כאלו כבר 5 שנים, אבל המחירים רק ממשיכים לעלות. לכן כאשר הממשלה מדברת שוב על תוכניות להורדת מחירי הדיור, הציבור כבר לא מאמין".

נסים בריח, מנכ"ל ובעלי חברת השיווק נווה העיר, המתמחה בשיווק פרויקטים למגורים, מנסה לצנן את הרוחות הסוערות סביב עליית המחירים. להערכתו, הנתונים לפיהם ברבעון הראשון של 2013 נרשמה עלייה של 6% במחירי הדירות החדשות הם מטעים, "שכן אין זה נכון להציג ממוצע ארצי, כאשר כפי שמציג הדו"ח - ישנם הבדלים משמעותיים בין האזורים השונים".

לדבריו, "העלייה במחירי הנדל"ן בשנה האחרונה הדרגתית ואינה דרסטית, כפי שמתואר. נתוני הדו"ח מתייחסים להשוואה עם הרבעון הראשון של 2012, שלהי המחאה החברתית, במהלכו מחירי הדירות היו נמוכים כתוצאה מהמחאה והישיבה על הגדר - ולא שיקפו את ממוצע המחירים השנתי ב-2012".

לעומת זאת, אומר בריח, "הטענה שגם ברבעון המקביל ב-2013 רוכשי הדירות המתינו על הגדר, בציפייה לרפורמה ממשלתית על רקע הבחירות, אינה מדויקת - שכן הציבור מבין שגם אם תהיה רפורמה, יישומה יהיה הדרגתי ואת תוצאות התהליך נרגיש רק בעוד כשנה, לא מחר ולא בחודש הבא".

"הבעיה נעוצה בנוסחת שיווק הקרקעות"

לדברי עליזה כהן, מנכ"לית רשף נכסים, "נתוני משרד השיכון מעידים שעד כה כל הפתרונות שהציעה הממשלה לא הוכיחו את עצמם הלכה למעשה". לדבריה, "כדי להוריד את מחירי הדיור, יש ליישם פתרונות של דיור בר-השגה בכל רחבי הארץ - ולא רק לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, ולאזן בין גזירות תקציביות לבין הקצאת קרקעות במחירים זולים. לא רק שמחירי הדיור מוסיפים לנסוק, בתוספת הכבדה כלכלית על האזרח, יהפוך חלום הדירה לפנטזיה לא ממומשת".

אייל צאבס, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של פרויקט הפינוי-בינוי "ME" בשכונת נווה שרת בצפון תל-אביב, התייחס למחירי הדירות המאמירים בתל-אביב. לדבריו, "עליית המחירים בתל-אביב היא תוצאה של פערי היצע וביקוש גבוהים, הקיימים בעיר ומכתיבים את חוקי השוק".

צאבס סבור כי "גם הסחבת בקידום תוכניות במסגרת התחדשות עירונית, אשר יכולות לשחרר תוך זמן קצר יחסית מלאי לא מבוטל של דירות במחירים נגישים, מהווה את אחד הגורמים לעליית המחירים בעיר. דווקא היום ישנה הזדמנות בלתי חוזרת עם התיקון לתמ"א 38 לייצר מלאי דירות בתוך העיר, שימתן את העליות הדרמטיות במחירים".

גל קסטל, מנהל השיווק של חברת הנדל"ן ארזים (ג.י.א), טוען שהודעת משרד השיכון על העלייה במחירי הדיור אינה מפתיעה. לדבריו, היצע הדירות לא נותן מענה מספק לביקושים, ולהערכתו, הנוסחה של הגדלת שיווק הקרקעות על ידי מינהל מקרקעי ישראל ליזמים אינה מהווה פתרון הולם. "מרבית הקרקעות ששווקו לא בהכרח היו באזורי ביקוש, ולא תמיד היו זמינות לבנייה מהירה", הוא אומר, "מאחר שהקרקעות נרכשו במחיר יקר על ידי היזמים, יחד עם עלויות הבנייה שזינקו בחודשים האחרונים ועלויות הפיתוח הכבדות - מחירי הדירות עלו".

הפתרון, לדעתו, הוא "הגדלת מכרזי המינהל באזורי הביקוש והקצאת קרקעות לבנייה מיידית, הגדלת מכסת העובדים הזרים לענף הבנייה ועידוד עובדים ישראלים להצטרף לענף, הורדת מחירי הקרקעות והפיתוח במכרזי המינהל, קיצור הליכי הביוקרטיה בכל הקשור לקבלת היתרי בנייה ומתן אפשרות ליזמים לצאת בשיווק הפרויקטים בהליך מהיר וכן טיפול כירורגי בהליך המיסוי והקטנת העלויות ליזמים - ומשם לכיסם של הלקוחות".