הגיע הזמן לשנות את שיטת הממשל והבחירות
חיזוק היציבות, הייצוגיות והמשילות - כל אלו אינן רק סיסמאות. הן משימות לאומיות דחופות - בראש ובראשונה עבור הכלכלה הישראלית
את מחיר חוסר היציבות בישראל כולנו משלמים במדיניות כלכלית קצרת מועד, בשיקול דעת שפעמים רבות איננו ענייני, בסחבת בקבלת החלטות, ובעיכובים של שנים בפרויקטים לאומיים בנושאים כמו תחבורה, חינוך, בריאות ורווחה, שיכולים היו לצאת לדרך כבר מזמן, אך הם תקועים בצנרת.
הצעות החוק בנושא שינוי שיטת הממשל, שאושרו בשבוע שעבר את בוועדת השרים לענייני חקיקה
ובקריאה טרומית בכנסת, מבשרות את בוא השינוי שהביאו עימם עשרות חברי הכנסת החדשים, שפוקדים את המשכן מדי יום.
במחשבה ראשונה, לא קל להבין מדוע ומה האינטרס של האזרח להעלות את אחוז החסימה או לחזק את כוחה של הממשלה על-ידי הגברת הקושי להפילה. לשם כך, צריך לחזור אחורה בזמן ולנסות להבין מדוע החלטות הרות גורל, שיכלו בקלות לשפר את אורח חייו של האזרח הישראלי הממוצע, לא יצאו לפועל. את התשובה, ימצא המחפש בשיטת הממשל והבחירות הקיימת בישראל. כיום, לא ניתן לקדם החלטות לטווח הארוך בכנסת או בממשלה.
מדוע חברי כנסת או שרים בממשלה שדואגים למקומם יותר מאשר לציבור שהם משרתים, ישקיעו את מירב מרצם וזמנם בלהעביר רפורמות חדשות או ליישם החלטות של קודמיהם?
בשביל הנושאים "הבוערים"
השכילו הפוליטיקאים להביא את הצעות החוק לשינוי שיטת הממשל לאישור כבר בתחילת המושב הראשון של הכנסת ה-19. זאת מתוך ההבנה כי מירב הנושאים המכונים בפי הציבור הרחב "בוערים" ונוגעים לחיי היומיום של האזרח, מתחילים ומושפעים לכאן או לכאן משיטת הממשל והבחירות. כך למשל נושא הכלכלה, המטריד את מנוחתם של רבים לאור ההחלטות והשינויים הצפויים להתבצע בו בזמן הקרוב.
בעשור האחרון התקבלו לא פעם ולא פעמיים החלטות על מדיניות כלכלית, שלצערנו לא יצאה לפועל בשלמותה, ובשל כך לא כללה רפורמות מהותיות, התעכבה העברת כספים לפרוייקטים לאומיים וכן לא בוצעו שינויים מרחיקי לכת בעידוד התעשייה בפריפריה. כל אלו היו והינם תוצאה של תחלופה תכופה של לא פחות משישה שרי אוצר (בעשור האחרון) שתפקודם לא היה אידיאלי, בעיקר בשל החשש מחרב הבחירות שאיימה על צווארם.
סעיפים קריטיים כמו צמצום מספר השרים ל-18 ו-4 סגני שרים לכל היותר, האפשרות להפלת ממשלה ברוב של 65 חברי כנסת, כך שיתאפשר לה לעבוד במשך ארבע שנים רצופות והעלאת אחוז החסימה ל-4% יביאו להתייעלות בעבודת הממשלה ולחיסכון בכספי ציבור, לנטילת כספי מימון ממפלגות מחברי כנסת שיתפצלו ויקלו גם על הכיס של האזרחים. בין השאר יאפשרו לשינויים המתבקשים והעומדים על הפרק לצמוח ולבוא לידי ביטוי. לאור השינויים הקרבים בשיטת הממשל בכלל ונושא העלאת אחוז החסימה בפרט, עולה הצורך בהוספת מרכיב אזורי לשיטת הבחירות, שיחזק עוד יותר את הקשר בין הבוחר לנבחר ויבטיח מימד נוסף של ייצוגיות.
חיזוק היציבות, הייצוגיות והמשילות - כל אלו אינן רק סיסמאות. הן משימות לאומיות דחופות - בראש ובראשונה עבור הכלכלה הישראלית. זה הזמן להניח בצד את הביקורת ואת הציניות ולקוות כי כל המפלגות יתמכו במהלך. כולנו נרוויח מכך!
יובל ליפקין, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח
לפנייה לכתב/ת 
