מדליה לישראל? אולי באולימפיאדת המתמטיקה
שישה תלמידים ישראלים מעבירים את החודשים האחרונים במחנות אימונים אינטנסיביים במכון ויצמן ובפתרון אינספור תרגילים. המטרה: לחזור הביתה עם מדליה
כבר שבועות שתלמידי התיכונים בישראל משננים נוסחאות ופותרים תרגילים לקראת בחינת הבגרות המלחיצה במתמטיקה שתתקיים בשבוע הבא. אלא שישנם גם נערים שבחינת הבגרות במתמטיקה היא כמו משחק ילדים עבורם. את החודשים האחרונים הם העבירו בפתרון אינספור תרגילים לקראת אולימפיאדת המתמטיקה העולמית, שם ייצגו את ישראל ויעשו הכול על מנת לחזור הביתה עם מדליה.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
האולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה נערכת מדי שנה מאז 1968 והשנה תתקיים בחודש יולי בקולומביה. בשנים האחרונות הגיעה ישראל להישגים יפים - מקומות 31 ו-32 מתוך 101 מדינות. השנה מכוונת הנבחרת עוד יותר גבוה. מתוך עשרת אלפים תלמידים, שישה בלבד עברו את המיונים הקדחתניים של משרד החינוך ומכון ויצמן והם אלה שייצגו את ישראל בתחרות.
עד כה הם עברו שלושה מחנות אימונים, והרביעי יתקיים בחודש הבא. מחנות האימונים האינטנסיביים נמשכים שבוע במכון ויצמן. הנערים מתעוררים בשמונה בבוקר, הולכים לישון בעשר בלילה, ובין לבין עושים בעיקר דבר אחד – פותרים תרגילים. בנוסף, מדי שבוע מקבלים המתמטיקאים העתידיים משימות הביתה, ועליהן הם עמלים שעות ארוכות. ההכנות לתחרות מסתכמות ב-20 שעות אימון שבועיות.
עוד בערוץ החדשות:
נתוני הבושה: ישראל מובילה בעוני הילדים במערב
תיעד את התקיפה שלו בידי נער ונחקר כחשוד
"התרגשתי מאוד כשהודיעו לי שנבחרתי לייצג את ישראל בתחרות", אומר ניצן תור, אחד מששת נציגי המשלחת. "אנחנו עובדים מאוד קשה בחודשים האחרונים במטרה להגיע לתחרות מוכנים ולהתברג במקום גבוה. אנו פותרים תרגילים ובעיות מאולימפיאדות קודמות, לומדים נושאים חדשים ונחשפים לדרכי פיתרון חדשות".
תור, בן 16 תושב חיפה, לומד במקביל ללימודים בתיכון קורסים במתמטיקה בטכניון, ומקווה לסיים את התואר הראשון במתמטיקה תוך שנתיים-שלוש. והאם יש זמן לבילויים וחברים בין תרגיל לתרגיל? הוא דואג לחלק את הזמן בהתאם.
"אני גם מדריך בצופים, אז אני משתדל לחלק את הזמן בין ההכנות לאולימפיאדה לבין ההדרכה. אני משתדל לשמור על איזון ובעיקר לשמור על שפיות". לתור יש כלל אחד חשוב - יום שישי אף פעם לא מוקדש למתמטיקה. "ביום הזה אני משתדל לבלות עם המשפחה והחברים ולצבור כוחות לתרגולים בשבוע החדש".
"תרגיל מסובך? סיפוק אדיר"
יואב קראוז, בן 18 מחולון, מתרגש קצת פחות. זו תהיה השנה השלישית שבה ייצג את ישראל בתחרות. "ההתעסקות היא רבה", הוא מודה, "אני מדי יום פותר תרגילים ומשנן דפי נוסחאות. את כל הזמן שלי אני מקדיש לזה. הרגע הזה שבו אני מצליח לפתור בעיה כל כך קשה או תרגיל מסובך, זה סיפוק אדיר עבורי". בשלוש השנים האחרונות שבהן השתתף באולימפיאדה הביא קראוז לא מעט כבוד לישראל. "עם זאת אני משתדל להנמיך ציפיות", הוא מרגיע, "עדיף לצפות להישג קטן מאשר לחלום על הישג גדול ולהתאכזב".
קראוז ותור למדו במשך שלוש שנים בתוכנית "נוער מוכשר למתמטיקה", מיסודו של פרופסור צבי ארד ופרופסור ברנרד פינצ'וק, כיום הנשיא והמשנה לנשיא של המכללה האקדמית נתניה. התוכנית פועלת זה השנה ה-31 ולמדו בה עד כה יותר מ-35 אלף תלמידים.
"המתמטיקה היא הבסיס לכל מקצועות המדעים", אומר פרופ'
ארד, "מי שמצטיין במתמטיקה יכול להצטיין בכל המקצועות האחרים, וככל שהחומר נקלט בגיל צעיר יותר, כך הוא נטמע באופן עמוק יותר".
עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, הוסיף: "היעד שלנו הוא לחזק את המצוינות במדע וטכנולוגיה שנשענים על המתמטיקה. זו השפה, בין אם תרצה להיות מדען, זוכה פרס נובל, או לפתח מערכות רובוטיקה או את כיפת ברזל. התברגות בין 25 המקומות הראשונים תהיה הישג יפה מאוד, בין עשרים הראשונים הישג מדהים ובין 15 הראשונים זה יהיה לעשות את הבלתי ייאמן".
שר החינוך, הרב שי פירון, ציין כי משרד החינוך רואה חשיבות רבה בטיפוח הנבחרות האולימפיות למדעים. "חובתה של מערכת החינוך לפתח מצויינות שתסייע לישראל להתייצב בחזית הקידמה בעולם. המשרד ימשיך להשקיע בחינוך ובהצלחתו של דור העתיד", אמר השר פירון.
לפנייה לכתב/ת 
