מורן מזור: "באתי נטו בשביל לייצג את ישראל"
נציגת ישראל לתחרות האירוויזיון, מורן מזור, כותבת טור אישי לגולשי ynet ומספרת לכם על הלחצים הגדולים, הפוליטיקה, החזרות המוצלחות והמחשבות שעוברות לה בראש רגע לפני שהיא הולכת לישון בבית המלון במאלמו
צפו בחזרה השנייה של מורן מזור על במת האירוויזיון עם "רק בשבילו"
את ההבנה עד כמה היתה לנו חזרה טובה, קיבלתי כשירדתי מהבמה. ניגשו אלי אנשים ממדינות אחרות (ואתם מבינים שיש 39 מדינות שמתמודדות, כן?) ופתאום כולם שמו לב אלינו. שמו לב לשיר שלנו, ופירגנו בענק. אמרו לי שהיתה חזרה פשוט מבריקה ברמת הביצוע. באופן אישי אני ממש מרגישה שזה מתעצם מרגע לרגע, ואחרי כל הקוליות שהיתה עד עכשיו, זה סוף סוף מתחיל להפחיד אותי. אבל הלוואי שיהיה לנו ביצוע כמו שהיתה בחזרה הזאת.
כשסיימנו את החזרה ויצאנו מהאולם, דיברתי עם כמה מנציגי המשלחות האחרות, ועם כמה מהאנשים שמאחורי הקלעים. בלי לפרט יותר מדי, אני יכולה לומר שאלה אנשים מקסימים שטוב להכיר ובתקווה גם לשתף איתם פעולה בעתיד.
אני מוכרחה לציין את עניין הבימוי באירוויזיון. יש פה רמת בימוי פשוט בלתי רגילה. חשבתי על זה עם הצוות שלי היום. כל הערה או שינוי שאנחנו צריכים הם מבצעים, ולא תוך דקות, תוך שניות. בטייק הבא פשוט מתקנים וממשיכים הלאה, שזה מטורף. איך בכלל אפשר לחזור לארץ אחרי כזו רמת הפקה?
צפו במסיבת העיתונאים של המשלחת הישראלית לאירוויזיון
בנוסף לחזרות, בשבת היתה גם מסיבת העיתונאים שלנו, וגם עליה קיבלנו תגובות ממש טובות. היה לי חשוב להדגיש שם שאנחנו באים בשביל המוזיקה. אני לא מתעסקת בפוליטיקה. בכלל. אני האדם הכי פחות פוליטי שתפגשו בחיים שלכם.
באתי לכאן נטו בשביל לעשות מוזיקה, נטו בשביל התחרות, נטו בשביל לייצג את המדינה שלי. באנו בשביל התחרות, לייצג את ישראל בכבוד, לא להיכנס לכל מיני עימותים וספקולציות. זה פשוט לא מעניין. לא אותי לפחות. ניסו לעשות את זה, ואתם יודעים מה? שינסו. אגב, אם כבר אני מדברת על זה, אני לא מרגישה איזשהו איום כאן במאלמו. להיפך, אני מרגישה מאוד בטוחה ונוח לנו מאוד כאן.
הערב, יום שני, יש את המסיבה של המשלחת הישראלית. זה נחשב לאחד האירועים הגדולים ביותר והנחשבים ביותר במהלך שבוע האירוויזיון, לא רק עבור המשלחת שלנו, אלא עבור כל המתמודדים. בכלל כל האירועים פה הם אוסקריים כאלה, ממש גדולים ומתוזמנים. יורדים מהאוטו בשש, שבע עשרים ושמונה נכנסים לאולם... דברים כאלה.
זהו, בהמשך השבוע יש לנו עוד חזרות גנרליות שתקראו עליהן כאן ב-ynet, ואני אכתוב לכם גם פעם נוספת עוד לפני יום ההולדת שלי (ביום שישי).לסיום, אני רוצה לשתף אתכם באחד הרגעים האינטימיים ביותר שיש כאן. אני ישנה בחדר לבד. זה די באסה, בעיקר כשאתה בחו"ל. אבל אני הולכת לישון עם מחשבות חיוביות מאוד. אני לא רוצה להיכנס ללחצים, או לסתם מחשבות מיותרות ולהישמע לכל מיני רחשים מסביב. זה קשה, אבל החלטתי שאני לא נגררת לזה.
