ה"סוטים" מול אנשי חמינאי. איראן בוחרת נשיא
בחודש הבא יילכו האיראנים לקלפי, הוועדה של המנהיג העליון תחליט עבורם במי מ-686 המתמודדים יוכלו לבחור. בצד אחד: המחותן של אחמדינג'אד. בצד השני: המחותן של חמינאי. באמצע: הרפורמיסט שאינו רפורמיסט. אלו המועמדים העיקריים
במשך שמונה שנים הוא היה הפנים השעירות של האויב הגדול. בעוד חודש הוא יהיה היסטוריה. מחמוד אחמדינג'אד, האיש שהוביל את איראן לסף פצצה גרעינית, לעימות מתמשך עם המערב וגם לסנקציות ולקריסת הכלכלה, יוחלף בעוד כחודש בנשיא חדש, לאחר הבחירות באיראן, שייערכו ב-14 ביוני.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
לא פחות מ-686 איראנים, מתוכם לפחות 24 נשים, נרשמו כמועמדים להחליף את אחמדינג'אד, אבל ועדת הבחירות, שנתונה לשליטת המנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי, צפויה לדחות את רובם ולהעמיד את מספר המתמודדים אולי על כמות חד-ספרתית זעומה.
הבחירות האיראנית ייערכו בצל של המהפכה הירוקה ב-2009, מהפכה שכשלה והובילה לכך שמנהיגי הרפורמיסטים מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי - השניים שהפסידו לאחמדינג'אד וטענו לשחיתויות - נשלחו למעצר בית ממושך ולמעשה הודרו מהפוליטיקה. אחד המועמדים הבולטים, הנשיא לשעבר בן ה-78 אכבר האשמי רפסנג'אני, בונה על הקולות של הרפורמיסטים - לא בגלל שהוא כזה, אלא עקב מעצר בתו במהומות לפני ארבע שנים.
למרות זאת, הפעם הדגש בבחירות לא צפוי כנראה להיות על מאבק רפורמיסטים-שמרנים, אלא על קרב אחמדינג'אד-חמינאי. האיראנים יילכו לקלפי כשהם מצולקים מהגזירות הכלכליות, שנבעו מהמדיניות של הנשיא המכהן, והפעם הצבעת המחאה יכולה להוביל לתוצאות אחרות.
איש אחד - והמדינה כולה שסרה למרותו - ידאג שהמחאה הזו לא תצא מפרופורציה. המנהיג העליון חמינאי קיווה שהבחירות הללו יובילו לאחדות איראן, אחרי שנים של מלחמות פנימיות, אבל החלטת רפסנג'אני ובעיקר משאאי להתמודד משנה את התמונה.
"מועצת ההגנה" - ועדת ה-12 שתנפה את המועמדים - היא אחת מדרכי ההשפעה העיקריות של חמינאי. בפעם הקודמת היא התירה לארבעה מועמדים בלבד להתמודד, וגם הפעם מתנגדי משטר פוטנציאליים צפויים להישאר מחוץ לרשימה הסופית. אז מי המועמדים העיקריים שיגיעו אל הוועדה הזו?
האיש שתמיד היה שם
אכבר האשמי רפסנג'אני: בגיל 78, הנשיא הרביעי של איראן ומי שהפך את קודמו חמינאי ליורש של אייתוללה חומייני כמנהיג העליון, עושה שוב קאמבק. רפסנג'אני נתן גיבוי לרפורמיסטים בבחירות לפני ארבע שנים וצפוי לזכות מהם לתמיכה משמעותית, גם לאור העובדה שבתו נשלחה לשישה חודשי מעצר בעקבות תמיכתה בירוקים. ארבע שנים לפני כן, הוא הפסיד לאחמדינג'אד בבחירות 2005.
להערכתה, הכניסה של רפסנג'אני למירוץ פותחת אותו לחלוטין: "עם כל כך הרבה אופציות, קשה מאוד להעריך מה יהיו תוצאות הבחירות". לאיש שהוביל את טהרן מ-1989 עד 1997 יש יתרון נוסף פרט לניסיון ולעובדה שהוא נחשב למתון יחסית - בעבר נטען שהוא העשיר ביותר במדינה.
המחותן
אספנדיאר רחים משאאי: כמו רפסנג'אני, גם משאאי נרשם להתמודדות בבחירות בשבת, היום האחרון האפשרי. הוא לא הגיע לבד. היועץ של אחמדינג'אד בא עם הנשיא - והמחותן שלו - והשניים אחזו ידיים ונראו מחויכים במיוחד. במחנה חמינאי לא חייכו. אנשיו של המנהיג הרוחני העליון רואים את משאאי כמנהיג "הזרם הסוטה", שמנסה להזיז את הדת ואנשיה מעמדות ההשפעה לטובת דוקטרינה לאומנית.
ב-2009 הצליח חמינאי, שלא אמור להתערב בפוליטיקה יומיומית, למנוע את מינויו של משאאי לסגן הנשיא. שבוע אחרי המינוי, הוא בוטל - ומשאאי נאלץ להסתפק בתפקיד ראש הצוות, או היועץ הבכיר של אחמדינג'אד. "אם יאפשרו למשאאי לרוץ לנשיאות זה יערער את אמינותו של חמינאי", אומרת עאלם. "אני חושבת שגם אחמדינג'אד וגם משאאי ערמומיים מספיק כדי לדעת את זה".
לכן, השאלה עכשיו אם משאאי בן ה-53, שבתו נשואה לבן הבכור של אחמדינג'אד, יעבור את מכשול ועדת ה-12. "אם יימנע ממנו לרוץ, זה עשוי לעורר את אחמדינג'אד לבצע פעולה שתוביל לחוסר יציבות", אומר מוחמד שבאני, מומחה איראני שמתגורר בלונדון.
"אני מכיר את משאאי 28 שנה. הוא מאמין, הוא קנאי והוא פרקטי", אמר אחמדינג'אד בשבת. "משאאי זה אחמדינג'אד, ואחמדינג'אד זה משאאי". ועדיין, לא בטוח שהשניים רואים עין בעין בנוגע ליחסי החוץ. בעבר צוטט משאאי כאומר כי "אף מדינה אינה אויבת שלנו, גם לא ישראל".
הגרעיני
סעיד ג'לילי: שעה קלה לפני הדרמות הגדולות וההודעות של רפסנג'אני ומשאאי על כניסה להתמודדות, הודיע גם ג'לילי כי הוא רוצה להיות נשיא. ג'לילי בן ה-47 מזוהה עם השמרנים ועם מחנה חמינאי, ועוד יותר מכך מזוהה עם פרויקט הגרעין האיראני, כאיש שמוביל את השיחות עם מעצמות המערב.
ג'לילי סובל מצליעה – תוצאה של פציעה במלחמת איראן-עיראק. לאחר 12 שנים כשר החוץ, הוא הצטרף ב-2001 למשרדו של המנהיג העליון וטיפח מערכת יחסים קרובה עם חמינאי, שהשתלמה כעבור שש שנים, כשמונה למנהל המועצה לביטחון לאומי. אחר כך היה לנציגו של חמינאי בגוף. בשנה האחרונה ביקר פעמיים בסוריה, ואף נפגש עם הנשיא בשאר אסד, בעל בריתה הקרוב של טהרן.
המועמדות שלו צפויה להוביל את נושא הגרעין אל מרכז סדר היום, ועשויה גם להשפיע על המשא ומתן עצמו עם המערב. "בכל מקרה, המועמדות של ג'לילי צפויה לעצור את הדיפלומטיה הגרעינית לזמן מה", סבור עלי ואייז, מומחה לנושאים איראניים. "הוא לא יכול להוביל את השיחות ואת הקמפיין האישי שלו באותו זמן".
השלישייה
מוחמד כליבאף: ב-2005 סיים כליבאף שירות צבאי מפואר במשמרות המהפכה כדי לרוץ לנשיאות וסיים רביעי. ב-2013, אם התמודדותו תאושר, הוא יעשה זאת אחרי שמונה שנים כראש עיר הבירה טהרן. כליבאף בן ה-51, שהביע בעבר את תמיכתו בדיאלוג עם האמריקנים, נחשב לראש עיר אהוד מאוד וביחד עם תמיכת חמינאי הדבר מעניק לו יתרון משמעותי על יריביו.
עלי אכבר ולאיתי: ב-1981 לא הצליח חמינאי למנות את ולאיתי לראש הממשלה שלו, ב-2013 הוא מקווה שהאיש שלו ייבחר לנשיאות. ולאיתי, בן 67, שימש כשר החוץ של איראן מ-1981 עד 1997 ומשמש כיום כיועצו של חמינאי ליחסים בינלאומיים. ב-2005 הוא שקל לרוץ לנשיאות, אבל בחר לא להתמודד מול רפסנג'אני. ולאיתי השלים דוקטורט ברפואה באוניברסיטת טהרן ואחר כך התמחה במחלות מידבקות באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב. הוא היה שר החוץ במשך 16 שנים, בזמן נשיאותו של חמינאי וזו של רפסנג'אני, והוא נחשב קרוב לשני האישים.
רולאם עלי חדאד-עאדל: לאחמדינג'אד יש את משאאי, לחמינאי את חדאד-עאדל. בתו של המועמד נשואה לבנו של חמינאי, וגם כאן הקשרים המשפחתיים מסייעים בפוליטיקה. מדובר בשחקן פוליטי חזק, שיש האומרים שחמינאי מטפח באופן אישי להפוך בעתיד ליורשו.
חדאד-עאדל, בן 67, כיהן במשך עשר שנים כחבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר, גוף שמוסמך ליישב מחלוקות בין הפרלמנט למועצת שומרי החוקה של אנשי הדת ומייעץ למנהיג העליון. הוא כיהן גם במשרד התרבות ובמשרד החינוך, ומשמש כחבר פרלמנט מאז 2000, כולל ארבע שנים כיו"ר הפרלמנט. עם זאת, כלל לא ברור אם חדאד-עאדל יתמודד בסופו של דבר בבחירות.
ביחד עם וליאתי וכליבאף, הגיעו שלושת השמרנים - אנשיו של חמינאי - להסכם שלפיו רק אחד מהם יתמודד על תפקיד הנשיא. ההחלטה מי יהיה המועמד השמרני המוביל תיפול במועד מאוחר יותר.
הדיפלומט
מנושהר מותקי: אחד מהמועמדים המוכרים ביותר מבין ה-686 הוא מותקי, בעבר שר החוץ האיראני. הוא מונה לתפקיד ב-2005 על ידי אחמדינג'אד, אבל חמש שנים לאחר מכן הודח כחלק ממאבקי הכוח בטהרן. אין לו בסיס תמיכה משמעותי, ולכן סיכוייו בבחירות - אם בכלל יעבור את הוועדה - נראים קלושים. גם הוא נחשב שמרן, ובבחירות 2005 שימש כמנהל הקמפיין של מועמד השמרנים עלי לריג'אני.
המבוקש
מוחסן רזאי: השמרן היחיד פרט לאחמדינג'אד שהתמודד בבחירות 2009 זכה אז בפחות מ-2% מהקולות. לפני אותן בחירות מתח רזאי בן ה-58 ביקורת על הנשיא ואמר כי הכחשת השואה "אינה מועילה" לאיראן בזירה הבינלאומית.
נגד רזאי, שהיה מפקד משמרות המהפכה במשך 16 שנה, הוצא בעבר צו מעצר על ידי ארגנטינה בעקבות מעורבותו בפיגוע בבניין הקהילה היהודית, שבו נהרגו 85 איש. גם האינטרפול הציב אותו ברשימת המבוקשים.
הדמוקרט
מוסטפה קבקביאן: תאמינו או לא, אבל מבין 686 המתמודדים גם למפלגה הדמוקרטית האיראנית יש נציג. קבקביאן, בן 50, מוביל את המפלגה ששייכת כמובן לזרם הרפורמיסטי מאז הקמתה בשנת 2000. לאחרונה הודיע כי יסיר את מועמדותו אם חתאמי יבצע קאמבק, אבל הנשיא לשעבר ויתר על כך. בכל מקרה, את הוועדה של חמינאי קבקביאן לא צפוי לצלוח.
לפנייה לכתב/ת 
