לרכב נכה מותר לחנות גם במפרץ פריקה וטעינה

נכים יכולים לחנות למשך 25 דקות במקום המיועד לפריקה וטעינה בלבד. כך קבע ב-9.5 בית המשפט העליון, בפסק דין שבו קיבל את ערעורם של שני נכים שנקנסו בגין חניה אסורה במקום המסומן בתמרור, ומיועד לפריקה וטעינה של סחורות. בכך הפך בית המשפט את החלטותיהם של בית משפט לעניינים מקומיים ובית משפט מחוזי, שדחו בעבר את בקשות הנכים לביטול הדו"חות שקיבלו.

"על הפקחים להפעיל שיקול דעת בהתחשב בנסיבות העניין"(צילום: אמיר פאר)

"כדי להשיג איזון (בין) חוק חניה לנכים מזה וחוק העזר העירוני מזה, ראוי להעמיד את זמן חנייתו של נכה שלא ייחשב הפרת החוק על משך של עד 25 דקות", קבע השופט אליקים רובינשטיין. ומדוע 25 דקות? השופט מסביר - "המשמעות היא מתן האפשרות לחנות, למשל, לשם 'קניה קטנה'. מתוך הנחה שניידותו של הנכה מיציאתו מן הרכב עד לחנות קשה יחסית, ומתוך הנחה שקניה קטנה היא עניין של כ-15-10 דקות, יש מקום לאפשר עד 25 דקות לשם ה'סיבוב' כולו".

"פוטנציאל להפרעה ממשית"

בפרקליטות טענו כי חניית כלי רכב בעל תג נכה במקום המיועד לפריקה וטעינה בלבד למשך יותר מ-10 דקות, תהווה הפרעה ממשית לתנועה. "לצורך קביעה זו די בהצבעה על פוטנציאל להפרעה ממשית", הבהירו שם, "(ו)יש לפרש את המונח 'תנועה' באופן רחב כך שיכלול כל שימוש במרחב הציבורי". עוד הסבירו בפרקליטות כי את ההפרעה לתנועה יש לבחון על-פי שלושה מדדים - מיקום, שעת חניה ומשך החניה.

השופט רובינשטיין ומגישי הערעור הסכימו כי חניה במקום המיועד לפריקה וטעינה מהווה הפרעה. "אין מחלוקת כי כלי רכב החונה במקום המוקצה לפריקה ולטעינה מפריע לרכב המבקש לפרוק או לטעון", מבהיר השופט. והפרעה זו, כך הסביר, אינה פוגעת רק במי שנזקק למקום החניה. "בהפרעה זו יש כדי לפגוע גם באינטרס הציבורי ב'תגובת שרשרת'".

על איזו תגובת שרשרת מדבר השופט רובינשטיין? "נסיון החיים מלמד כי קיים חשש שנהג כלי הרכב המבקש לפרוק או לטעון, יעשה כן - משלא מצא מקום 'חוקי' - במקום המפריע לנסיעתם של כלי רכב או לתנועתם של הולכי רגל". ומכאן קצרה הדרך, כך נקבע בפסק הדין של השופט רובינשטיין, עד "פגיעה בהתנהלותם התקינה ובסדרם של חיי המסחר והעסקים".

"לשכל הישר תפקיד מרכזי"

אלא שמול הצורך לאפשר את המשך החיים הסדירים והשמירה על האינטרס הציבורי, מבהיר השופט רובינשטיין כי חובת המדינה לדאוג לבעלי מוגבלויות. ובניגוד לעמדת בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי בתל אביב, קובע השופט כי האיזון בין האינטרס הציבורי והדאגה לניידותם של בעלי המוגבלויות מוביל לכך שחניית נכים תתאפשר במקום המיועד לפריקה וטעינה, למשך 25 דקות.

"אין משמעות הדברים שכל חניה של כלי רכב נושא תג נכה למשך פרק זמן העולה על עשרים וחמש דקות משמעה מתן דו"ח", מסייג השופט את החלטתו. "כפי שצוין בתגובת המשיבה (המדינה), על הפקחים להפעיל שיקול דעת בהתחשב בנסיבות העניין - אופי האזור (וצפיפותו), שעת ואופן החניה ומשכה, וכמובן שגם לשכל הישר תפקיד מרכזי".  

את פסק הדין מסכם השופט רובינשטיין עם ביקורת המופנית לממשלה, ובעיקר משרד התחבורה. לדבריו, בהחלטה של בג"ץ ממאי 2012 נקבע כי "יש לקדם חקיקה שתסדיר את נושא החנייה של נכים באופן ברור ומדויק ובדרך טובה יותר מאשר הדבר נעשה עד היום". אלא שבמהלך הדיון התברר כי לנציגי המדינה "לא ידוע על התקדמות הליכי חקיקה או תקינה, ועל כך יש להצר. לא בשמיים היא".