מצלמות מהירות אוטומטיות - עד כמה הן יעילות?
הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים בדקה באיזו דרך ניתן להפחית את מהירות הנסיעה ולהקטין את מספר תאונות הדרכים. המסקנה הראשונית מחמיאה למובילי תכנית האכיפה האוטומטית בישראל, אך בהמשך עולות שאלות מטרידות
מדריך שמפרסמת הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA), קובע כי הדרך היעילה ביותר להפחתת מהירויות נסיעה וצמצום מספר התאונות הנגרמות בגלל מהירות מופרזת, היא מערכות אכיפה אוטומטיות. "מצלמות מהירות (אוטומטיות) יכולות להפחית משמעותית את מספר התאונות", אומרים ברשות האמריקאית. "המחקרים המבוססים ביותר מעלים שהירידה יכולה להגיע לטווח של 20% עד 25%, באיזורים של מצלמות קבועות וגלויות". נשמע משכנע? רק אם לא קוראים הלאה.
על-פי המדריך של הרשות האמריקאית, אכיפה אוטומטית יעילה משמעותית מאמצעי אכיפה אחרים. בין השאר, ממצאי מחקרים מעלים כי אכיפה באמצעות מצלמות אוטומטיות מניבה שיפור גדול משמעותית בבטיחות לעומת אכיפה "אנושית" בהיקף נרחב. עוד עולה מהמדריך כי היעילות העדיפה של מצלמות ניכרת גם בהשוואה לאמצעים כמו "אקדח לייזר", מצלמות וידאו בניידות, ומערכות מבוססות רדאר שמציגות לנהג את מהירות נסיעתו.
גם תאונות דרכים נודדות?
אלא שבהמשך אותו מדריך, עולה טענה העשויה להעמיד כמה מהמחקרים המרשימים באור מעט בעייתי. "מחקרים מצאו 'נדידת תאונות' המיוחסת לאכיפה קבועה וגלויה", מבהיר המדריך הרשמי של רשות הבטיחות האמריקאית. מחקרים שכאלה עשויים לחזק טענה שהועלתה לראשונה כבר לפני שנים רבות, ולפיה ההשפעה החיובית של מצלמות המהירות בקטעי הכביש שבהם הוצבו, עלולה להישלל כתוצאה מהרעה בבטיחות בקטעים אחרים.
למשל, באנגליה - שבה הוצבו אלפי מצלמות מהירות מאז סוף שנות ה-90 - נטען כבר שנים ארוכות כי נהגים רבים בולמים בפתאומיות לפני מצלמות מהירות, ובכך מסכנים את מי שנוסע מאחור. טענה נוספת, שגם עלתה במחקרים, היא שנהגים אמנם מפחיתים את מהירות הנסיעה בקטעי כביש שבהם מותקנות מצלמות, אך מיד לאחר מכן הם מאיצים למהירויות גבוהות מהמותר בחוק.
ראוי לציין כי חלק מהמחקרים שבדקו את השפעת מצלמות המהירות נערכו בסוף שנות ה-90, ובתחילת שנות ה-2000. בתקופה זו, השימוש בטלפונים ניידים היה פחות נפוץ מאשר כיום, ולכן יתכן כי ממצאי המחקרים יתבררו כלא רלוונטיים, לפחות חלקית. הסיבה לכך פשוטה: באמצעות טלפון נייד ואפליקציה מתאימה, כל נהג יכול כיום "להתגונן" בקלות מפני המצלמות. ועל השפעת הטכנולוגיה החדשה על יעילות האכיפה האוטומטית, עוד לא פורסמו מחקרים משמעותיים.
ומה אצלנו?
המדריך גם מטיל ספק בטענה שמעלים גורמי אכיפה לעתים קרובות, ולפיה למצלמות מהירות יש "אפקט הילה" - השפעה ממתנת על מהירות ותאונות בקטעים מרוחקים ממקום התקנת המצלמות. "נדרש עוד מחקר כדי לשפוך אור על השפעות 'גולשות' (לקטעי כביש אחרים, ש.ה) של תוכניות אכיפה אוטומטיות", מסביר המדריך. "מצלמות יכולות להשיג ירידה משמעותית יותר במספר התאונות מאשר אכיפה ניידת, (אך) יש מעט סיבות לצפות לכך שתהיה השפעה 'גולשת' חיובית".
ראוי להזכיר כי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענים כי למצלמות האכיפה החדשות בישראל, שהופעלו לפני כשנה בלבד, כבר נמצאה השפעה חיובית בקטעי כביש סמוכים לאלו שבהם הוצבו המצלמות. בישיבת ועדת הכלכלה ביולי 2012 הסביר המדען הראשי של הרשות, ד"ר שי סופר, כי "(יש) אפקט הילה, זאת אומרת אפקט של המצלמות גם למקומות אחרים עד קילומטר אחד מהמצלמה, גם לפני וגם אחרי".
יש גם לציין כי על-פי נתונים שפרסם לאחרונה אגף התנועה של המשטרה, מתוך כ-77 אלף דו"חות מהירות שהפיקו מצלמות האכיפה החדשות בין מרץ 2012 ומרץ 2013, יותר מ-45 אלף נאכפו על-ידי מצלמות רמזור, וכ-32 אלף הופקו על-ידי מצלמות המהירות הייעודיות. על-פי הערכות, אכיפת מהירות באמצעות מצלמות רמזור, שהחלה באפריל 2012, אינה מוכרת לנהגים רבים - ובכך טמונה "הצלחתה".