הקיצוץ: צמצום בחי"ר, התמקדות במודיעין

תקציב הביטחון יקוצץ בשלושה מיליארד שקלים במקום ארבעה, בדיוק כפי שהעריכו במערכת הביטחון, שם הביעו שביעות רצון מהמהלך וגם מכך שהמיליארד החסר לא יילקח מהציבור בצורת מסים אלא יבוא מרזרבות תקציביות שונות מצד האוצר. גורם ביטחוני בכיר אומר היום (ב') כי למרות הקיצוץ ישנה שביעות רצון במערכת הביטחון מכך שבמקביל אושרה תוכנית עבודה רב שנתית לצה"ל, שביצועה יימשך עד 2018. בנוסף, אמור תקציב הביטחון לטפס בתוך חמש שנים עד ל-59 מיליארד שקל.

• עוד חדשות ועדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet
  

על פי משרד הביטחון יעמוד התקציב לשנת 2013 על 52.5 בעוד האוצר רצה לקצץ ל-51.5. בשנת 2014 יירד התקציב ל-51 מיליארד (האוצר רצה 50), שנה לאחר מכן יעלה ל-52 מיליארד, בשנת 2016 יזנק התקציב בשלושה מיליארד שקלים ויעמוד על 55 מיליארד, שנה לאחר מכן יעמוד על 57 ובשנת 2018, כאמור, ינסוק ל-59 מיליארד שקל.

פחות לכוחות החי"ר. ארכיון (צילום: דובר צה"ל)

הקיצוץ בתקציב יאלץ את צה"ל להקטין את סדר הכוחות היבשתי שלו, אך מצד שני הוא יתגבר את הפרויקטים הנוגעים למודיעין, לכושר התקיפה באש באוויר וביבשה וכן בפרויקטים הנוגעים ללוחמת הסייבר על שלושת היבטיה – איסוף מודיעין, הגנה והתקפה. בצבא מודעים לכך שהתוכנית הרב שנתית המקורית תר"ש "עוז" תעבור התאמות למגבלות התקציב ולהנחיות של שר הביטחון, שהורה להקדים פרויקטים אחדים שהיו כלולים בה ולדחות את ביצועם של אחרים.

עוד בחדשות ynet:

• המפכ"ל הילל שוטר "גיבור", שהתברר כשקרן
• המותקפת משדרות ח"ן: הצלקות לא מרפות
  

הקיצוץ בתקציב הביטחון לשנים 2014-2013 וכנראה גם 2015 יתאפשר בעיקר הודות לפריסת תשלומים בהסכמה עם התעשיות הביטחוניות, כמו למשל תשלומים עבור סוללות כיפת ברזל ופרויקט "שרביט קסמים" ופרויקטים אחרים.

בסך הכול, שוררת שביעות רצון במערכת הביטחון מכך שלא ייפגעו גמלאות אנשי הקבע וכי הקיצוץ בכוח אדם ובמערכות לחימה יהיה נמוך מזה שתוכנן מלכתחילה. בצבא מתכוונים לסגור יחידות עם פלטפורמות ישנו מצבא היבשה אך גם מחיל האויר ומחיל הים. עוד סוכם כי לא תהיה פגיעה בפנסיות ובתנאים של אנשי הקבע, אך 4,000 מהם יפרשו בשנתיים הקרובות ואלף יגוייסו למערכי הסייבר וההגנה האווירית. 

כיפת ברזל. התשלום עבורה יתבצע בפריסת תשלומים(צילום: הרצל יוסף )

בתחילת הדיונים אתמול ביקשו שר הביטחון, משה יעלון, וצה"ל ואנשי מערכת הביטחון שהממשלה תמשיך את מתווה ברודט, לפיו מתחייב צה"ל לחסוך מאות מיליונים בשנה ובתמורה לקבל תוספת תקציבית של כשני מיליארד בשנה. בסיכום הדיון הוחלט שהמתווה לא יישמר בשנים 2014-2013. כתוצאה מהחלטות הממשלה, כאמור, יעלה התקציב בהתמדה עד שיגיע ל-59 מיליארד בשנת 2018.

הסכום המדובר אינו כולל תקציב מיוחד של מאות מיליונים, שצה"ל דרש עבור אבטחת קידוחי הגז בים

 ("המים הכלכליים").

לעניין זה יהיה תקציב מיוחד, שימומן ברובו על ידי היזמים הפרטיים. מערך אבטחת אסדות הגז יממון ב-2 מתוך 3 מיליארד שקלים על ידי משרד האוצר. היתר יגיע מהצבא.

יש לציין בהקשר הכלכלי כי מדי שנה בשנים האחרונות הועמד תקציב הביטחון על פי ספר התקציב על 54 מיליארד, אולם בפועל מקבלת מערכת הביטחון תוספות תקציביות במשך השנה שמעמידות את הסכום הריאלי העומד לראשותה על כ-60 מיליארד שקל לשנה. הסכום אינו לוקח בחשבון מבצעים מיוחדים, כפי היה בעופרת יצוקה ועמוד ענן.בצבא יחלו לבחון כבר בימים הקרובים כיצד ליישם את הקיצוץ, כאשר האפשרויות שנשקלות מבחינת פעילות שוטפת נוגעות לביטול של חלק מפעילות המילואים.