"מקום שני? אני לא רואה בזה הישג"
הצוות הספרדי: "למכבי ת"א מגיעה האליפות, אבל הם לא המציאו דברים חדשים". היחסים עם עטר: "לא שמעתי מאף אחד שראובן אמר עליי מילה רעה. ההתאוששות הירוקה: "הקבוצה הייתה בדאון". תדמית הבליין: "גם כשאתה מאמן אתה לא צריך להפסיק לבלות". אריק בנאדו, שהתחיל את העונה כמאמן נוער וסיים אותה כמושיע של מכבי חיפה, מסכם שנה חלומית
אריק, מה הסיפור של ההליכה המוזרה הזאת, עם הראש למעלה?
"ככה זה, אני הולך עם הראש למעלה. אני מסתכל על המשחק כמו שאני מסתכל על הירח, ועדיין רואה הכל".
עוד ב-ynet ספורט:
- NBA: במערב יש קול חדש. במזרח כרגיל
- צ'לסי זכתה בליגה האירופית אחרי 1:2 דרמטי על בנפיקה
- אולימפיאדת נמוכי הקומה בפתח
- דיווח: שמעון אבוחצירה מועמד לראן
- אחרי 14 שנה: תומאס שאף התפטר מוורדר ברמן
הסמל המסחרי שלך.
"זה בסדר, יש הרבה סיפורים מצחיקים שקשורים לזה. בדרך למשחק האחרון בקריית־שמונה עצרנו באיזה מקום, וניגש אליי זוג שמאמץ חייל מארה"ב. הם אמרו לי שבצבא יש 'נוהל בנאדו', שאומרים לחיילים לעמוד ככה זקופים. המון חיילים באים ואומרים לי את זה".
קיבלת על זה הערות בילדות?
"אף פעם זה לא הפריע לי. בכל מיני תוכניות סטנד־אפ מחקים אותי, והיום אני כבר צוחק מזה".
עטר, אלישע, בן־שמעון ואני
כבר כמה חודשים שאריק בנאדו מסתובב בראש מורם, תרתי משמע. מכבי חיפה אמנם לא לקחה שום תואר העונה, אבל המהפך המדהים מאז פיטוריו של ראובן עטר, הפייט שנתנה למכבי ת"א כמעט עד הסוף, ובעיקר הקהל הירוק שחזר בהמוניו – הכל רשום על שמו.
המאמן שפתח את העונה בקבוצת הנוער, ומונה כברירת מחדל בעקבות כישלון המגעים עם רן בן־שמעון, קיבל אחרי המחזור התשיעי קבוצה מרוסקת מתחת לקו האדום. למכבי חיפה היו אז ניצחון אחד ו־7 נקודות מתוך 27 אפשריות, יניב קטן נשלח הביתה, גוסטבו בוקולי נחשב לפנסיונר, היציעים התרוקנו בקצב מעורר דאגה. חלפה רק חצי שנה, ולאף אחד לא היה ספק שהדבר האחרון שמכבי חיפה צריכה לחפש הקיץ זה מאמן.
"אני לא יודע אם החלום שלי היה להיות מאמן", גילה לנו השבוע בנאדו. "לפני שנתיים בערך פרשתי ונסעתי לטיול בארה"ב. באותה תקופה הציעו לי לפרשן בטלוויזיה, פנו אליי מכל ריאליטי אפשרי – רוקדים עם כוכבים, האח הגדול VIP, כל התוכניות שיש. ואז נסענו לניו־יורק לזמן בלתי מוגבל. חשבתי לעשות קצת ביזנס בנדל"ן, אבל התחלתי להשתעמם. טיילתי עם הילדים, ואז הגיע הטלפון מיענקל'ה שהציע לי להיות עוזר של אלישע לוי. הקבוצה לא הייתה במצב טוב ואמרתי לעצמי יאללה, נחזור לארץ, נעשה משהו. שחר אמר שאלישע הסכים ואחרי ארבעה ימים כבר התחלתי לעבוד".
הוצנחת על אלישע כעוזר. זה לא שהוא ביקש אותך, יענקל'ה החליט.
"לא יודע איך הייתה הדינמיקה. יכול להיות שיענקל'ה הציע ואלישע הסכים. זה היה באווירה טובה. אני ביחסים טובים עם אלישע גם היום".
ואז נגמרה העונה ושחר החתים את עטר.
"כשהבנתי שראובן בא עם הצוות שלו, חשבתי מה אני הולך לעשות. עוד לפני שיענקל'ה הציע לי לאמן את הנוער, היה נראה לי שזאת תהיה התחלה טובה. כבר אז אמרתי ליענקל'ה שאני רואה את עצמי בעתיד כמאמן הבוגרים. התחלתי בנוער, עשיתי עבודה יפה, היה לי דרייב וסיפוק. אני חושב שבלי חצי השנה בנוער לא הייתי יכול לאמן בבוגרים".
זה לא היה קורה בלי הכישלון של עטר, והעובדה שבן־שמעון לא הצליח להשתחרר מהחוזה בקפריסין.
"ידעתי שאני לא אופציה ראשונה. אני מאמן צעיר ולא היה תקדים לכך שמי שלא אימן אפילו שנה, יקבל קבוצה בסדר גודל של מכבי חיפה. כשראיתי שהדברים לא הסתדרו עם רן, שהוא מאמן מצוין, האמנתי בכל לבי שאם יציעו לי, אהיה מסוגל להוציא את הקבוצה מהמצב הקשה. כמובן שלא אני הצעתי את עצמי".
עם ראובן לא דיברת?
"לא, לא יצא לדבר".
היחסים ביניכם לא משהו.
"היינו ביחסים מצוינים. שיחקתי עם ראובן, וגם שיחקתי תחתיו בבית"ר".
כשהחלפת אותו לא היה מקום לדבר, לעשות חפיפה?
"לא יודע אם היה צורך".
כשעטר הגיע, הוא שלח אותך בחזרה לנוער.
"לא שמעתי מאף אחד שראובן אמר עליי מילה רעה. לא הוא שלח אותי לנוער, אלא יענקל'ה החליט".
נפגעת?
"שאלתי את עצמי אם אני בכלל רוצה להיות עוזר. אני לא חושב שהייתי יכול להיות עוזר הרבה זמן.
זה לא באופי שלי. ראובן רץ שבע שנים עם הצוות שלו, ולא נפגעתי. אפילו שלחתי לו הודעה שאני מאחל לו בהצלחה. הוא קיבל את התפקיד בזכות".
ואז נכנסת לתפקיד, צברת כמות מדהימה של נקודות. מה בדיוק עשית?
"קודם כל ניסיתי להביא לתפקיד מה שלמדתי בכל הקריירה כשחקן".
שיחות אישיות? שאלת את השחקנים מה הפריע להם אצל ראובן?
"עשיתי שיחות אישיות. פחות נכנסתי למה שהיה. הכרתי את השחקנים, האמנתי שהם מסוגלים לצאת לדרך חדשה".
למה בנדאו הצליח ועטר לא?
"שאלו אותי הרבה פעמים. לא רוצה להיכנס למה שהיה".
מה עוד עשית?
"ניסיתי לגרום לשחקנים להאמין בעצמם. הקבוצה הייתה בדאון. זה מצב שמכבי חיפה לא רגילה להיות בו. בסופו של דבר ראו קבוצה חזקה שמשחקת כדורגל חיובי ורוצה לנצח בכל מצב. אבל אני לא אגיד עשיתי, עשיתי ועשיתי".
שינית גם שיטה.
"שיניתי ל־4־3־3, עם קשר אחורי ושניים מלפנים, אבל בואו לא ניכנס לטקטיקות".
בתקופה של ראובן, כשישבת בבית וראית שהם מתחת לקו האדום, אמרת לעצמך שזה לא המקום שלהם?
"ברור. מכבי חיפה בונה סגל איכותי כל שנה למקומות 1־3, והשאיפות שלה תמיד לקחת אליפות. ידעתי שהסגל הזה מסוגל להרבה יותר, חד־משמעית".
עשית מהפך ענק בליגה, אבל בחצי גמר הגביע הפסדת לקריית־שמונה.
"פרשנים ניסו לגמד את ההישג הגדול שלנו בליגה אחרי ההפסד בחצי הגמר. זו זכותם. השחקנים עשו דרך מדהימה, גם מנטלית. הייתי מאוכזב מההדחה בחצי הגמר, למרות שלא הגיע לנו לנצח. גם ביום בינוני היינו מנצחים, אבל זה היה יום חלש. מהדקה ה־20 לא הצלחנו לעשות שלוש־ארבע מסירות ברצף. זו פשוט לא הייתה הקבוצה שהיינו כל העונה. ניסיתי לעשות שינויים, שלא עזרו".
אז נכשלת במאני טיים.
"לא חושב. הגענו למאני טיים בליגה וניצחנו את מכבי ת"א 0:1 בקריית־אליעזר. היינו עדיפים עליהם גם בבלומפילד. ניצחנו בטדי כשבית"ר הייתה בשיאה ובגביע נתנו להם 0:3. היו משחקי מאני טיים מוצלחים גם מול הפועל ת"א, כשהם היו בתקופה טובה".
יניב קטן האריך את החוזה בשלוש שנים. לא הגיע הזמן למנהיג חדש?
"בקבוצות החזקות של מכבי חיפה, שלקחו אליפויות, היו כמה מנהיגים. אני, חרזי, קייסי, רוסו, בניון, ז'וטאוטאס".
גולדהאר, שחר, אוסקר ואני
למכבי ת"א היה סגל יותר טוב משלך?
"יש להם סגל מצוין, הם עשו עונה מצוינת ומגיעה להם האליפות. אבל מאז שהגעתי עשינו יותר נקודות מהם, לפחות עד התיקו במשחק האחרון".
אם היית מתחיל את העונה, הייתם נאבקים איתם על האליפות?
"אי אפשר לדעת. גם כשהיה פער גדול לא הסתפקתי במקום שני".
אולי זה היה אפשרי אם היית עושה חיזוק כמו שהם עשו בינואר. הביאו את זהבי ופריצה.
"במצב שהייתי, לא היה מקום להביא עוד שחקנים. רציתי לתת צ'אנס שווה לשחקנים שבסגל. לראות מי מתאים, מי לא, ומי כדאי שימשיך בעונה הבאה. אם היינו מביאים חיזוק בינואר, היינו צריכים לשחרר שחקנים. אילו היינו בפער של שלוש או ארבע נקודות מהמקום הראשון, הייתי עושה את זה".
כולם אומרים שמכבי ת"א הולכת לשלוט פה בעשר השנים הבאות.
"לא חושב. אמרו את זה גם על מכבי חיפה ועל בית"ר. בכדורגל הרבה יותר קשה לשלוט כמו מכבי ת"א בכדורסל. גם אם יש לך תקציבים גבוהים יותר".
גולדהאר, בניגוד לגאידמק, בא כדי להישאר.
"גם היו תקופות שהם השקיעו בגלאקטיקוס וזה לא עבד".
אז מגזימים כשאומרים שבעשור הקרוב השליטה תהיה צהובה?
"כן. אמרו את זה על גאידמק, על יענקל'ה ועל רובי שפירא ז"ל. גם ברצלונה לא לקחה אליפות עם הסגל הכי טוב בעולם".
אז לא להיסחף?
"לא להיסחף. למכבי ת"א יהיה מאבק, ואנחנו – מכבי חיפה – תמיד ניתן להם מאבק".
לאוסקר יש צוות ספרדי רציני, עם עוד שמונה אנשי מקצוע.
"גם במכבי חיפה יש צוות טוב. הסדר והדרך של מכבי ת"א היו יפים מאוד, אבל צוות של שבעה־שמונה אנשים לא עושה את ההבדל. הם לקחו אליפויות גם כשהיו רק עוזר מאמן ומאמן כושר. גם מכבי חיפה מעסיקה פיזיולוג והיו כאן צוותים גדולים. הספרדים באו מבית הספר הכי גבוה שיש, בברצלונה, אבל לא המציאו דברים חדשים".
למאמן זר יש יתרון. מקורבים, סוכנים ועיתונאים לא מנסים להשפיע עליו.
"יש בזה משהו".
אילנה, הבוהמה, הפסילה והעונש
בוא נדבר על האישיות שלך. אתה מאמן שונה. טיפוס של בוהמה, בליין.
"כן, אבל במידה".
אתה ואילנה, רעייתך, תל־אביביים באופי, למרות שאתה חיפאי.
"אני מאוד אוהב את ת"א. נהנה ממה שהעיר מציעה. יהיה לי קשה לחזור לחיפה. למרות שאני מאוד אוהב אותה. גדלתי בה וכשאני נכנס אליה אני מתרגש. כל הילדות, ההתבגרות ומרבית הקריירה שלי היו שם. אבל גם כשגרתי בחיפה, היה לי חלום לעבור לת"א".
אילנה מעורבת בקריירה, מגיעה למשחקים?
"כשהייתי שחקן היא באה לכמה משחקים. היא מאוד מעורה במה שקורה".
היא לא נכנסת לדימוי המוכר של אשת כדורגלן.
"יכול להיות. היא לא הטייפ, זה בטוח. אוהבת להישאר בבית עם הילדים".
אתה מרגיש שונה בנוף המאמנים הישראלי?
"יכול להיות שאני קצת שונה מאחרים בהתנהלות שלי. גם כשחקן הייתי קצת שונה. טעמתי מכל מה שהחיים יכולים להציע, אבל תמיד במידה".
לא תמיד. היו לך כמה בעיות משמעת.
"יש לי הסבר לזה. הייתי מקצוען כשחקן והיום כמאמן. גם אם אני טועם מכל העולמות, אני יודע להיות ממוקד, לעשות את הדברים בצורה הכי מקצועית וללכת עד הסוף. הצלחתי לעשות קריירה לא רעה. מה שלמדתי וספגתי כשחקן, אני מנסה לעשות כמאמן. אם אתה רוצה להיות מאמן, אתה לא צריך להפסיק לבלות, לא לאכול במסעדות, או להתלבש מכוער".
כשאתה רואה מאמנים מגיעים למשחק בג'ינס ובטי־שירט, זה מפריע לך?
"לא מפריע. הופעה חיצונית היא דבר חשוב. אני אוהב אסתטיקה לאו דווקא בבגדים".
למאמן הישראלי יש דימוי שכונתי.
"לא יודע אם שכונתי זו המילה. זו מודעות אסתטית. אני לא בוחן אחרים".
עכשיו אתה אמור להקפיד על משמעת כמאמן, אבל כשחקן לא היית בדיוק מודל. כמו למשל בבילוי הלילי ההוא, ערב משחק במוקדמות הצ'מפיונס?
"היה לנו משחק נגד מאלמו ביום רביעי. ביום שני נקבע אימון בבלומפילד, וערב קודם היינו בת"א עם אדורם קייסי ומנור חסן, ביום הולדת לחבר. ב־12 וחצי בלילה הלכנו הביתה והיה שם צלם. התמונה פורסמה בשלישי בבוקר, ויצא כאילו בילינו בלילה שלפני המשחק. רוני לוי היה אז המאמן והוא הבין את ההסבר שלי. כשחקן אף פעם לא סיכנתי את הקריירה בבילוי מיותר או אלכוהול. לא הייתי לוקח שלוק יין גם חמישה ימים לפני משחק. הייתה לי משמעת עצמית, גם אם הייתי בסיטואציה שהייתי יכול להיגרר".
מקצוען לא צריך לבלות בלילה במועדון, יומיים לפני משחק במסגרת אירופית.
"נכון. הייתי יכול לוותר על זה, זה הצטייר לא טוב. אני שמח שהייתי טוב במשחק ההוא, למרות שהפסדנו".
כששיחקת בבית"ר גם נתפסת נוהג במהירות מופרזת, למרות שהיית בתקופת פסילה.
"נכון, אני מצטער על זה מאוד ושמח שתפסו אותי. נסעתי שנה בלי רישיון ושילמתי על כך מחיר מלא. עשיתי עבודות שירות, אימנתי ילדים בבית ספר ביפו. ההשלכות למה שהיה עלול לקרות מפחידות מאוד. זו הייתה קלות דעת".
ועכשיו, כמאמן, היית צריך להעניש את טאלב טואטחה, שנתפס על 140 קמ"ש.
"דיברתי עם טואטחה. אמרתי לו שלא יעז לנסוע בלי רישיון".
קשטן, גרנט, ביליץ' ולפיד
לא שיחקת באירופה.
"זה עמד על הפרק כמה פעמים אבל זה ה'וי' היחיד שלא סימנתי בקריירה. אני מאשים קצת את עצמי. בגיל 25 הייתי שבועיים בווסטהאם והארי רדנאפ אמר שהוא רוצה אותי, אבל איפשהו לא דחפתי מספיק. בנבחרת הוכחתי שאני מסוגל לשחק ברמות האלה".
אם היה לך ניסיון כשחקן באירופה, זה בטח היה עוזר לך כמאמן.
"בן־שמעון שיחק באירופה? גרנט שיחק באירופה? קלינגר שיחק באירופה?".
איפה תהיה בעוד חמש שנים?
"מקווה מאוד שאמקסם את הקריירה בחיפה כמה שיותר שנים, ואחרי זה אאמן את הנבחרת האולימפית או הנוער. אם יציעו לי את הבוגרת לא אתנגד".
בעונה הבאה לא תקבל הנחות. יגידו שהכנת את הקבוצה, ירצו תארים.
"אני לא מפחד מציפיות. יש שאומרים 'וואו, מקום שני, הישג'. אני לא רואה בזה הישג. במכבי חיפה חינכו אותי שאם לא לקחתי אליפות אני מאוכזב".
אם לא יילך שלושה־ארבעה משחקים, הקהל יתהפך. זה קרה אפילו ליקיר המועדון ראובן עטר.
"אני מודע להכל ולא אומר 'וואי, איזה מקצוע קשה'. אני יודע כמה הכדורגל נזיל, כמה הוא מפרגן וכמה הוא אכזרי, ומנסה לעשות הכי טוב שאני יודע".
ממי למדת?
"מאברם גרנט למדתי המון. הוא ורוני לוי השפיעו עליי הכי הרבה. אברם אלוף ולרוני יש המון ניסיון".
אתה המאמן היחיד בליגת העל עם קעקועים.
"גם לביליץ', מאמן נבחרת קרואטיה, יש קעקועים. הוא רוקיסט וגיטריסט. עגילים אין לי. אני אוהב שיש אווירה טובה. היום התרבות של הקעקועים קיימת בכל העולם. צריך שזה יהיה במינון. שלא יבוא שחקן שלא קרע זוג נעליים עם 17 עגילים. אם השחקן מקצוען, נהנה וטוב לו עם כרבולת, שיהיה לו לבריאות".
כלומר, אתה יותר גרנט מקשטן.
"אני משתדל. מהאימונים של גרנט יש לי דברים שחרותים בזיכרון. אני מנסה להיות פתוח עם השחקנים ויכול לדבר איתם על החברות שלהם. אנחנו בני אדם. כשאתה מכיר שחקן מבפנים אתה יכול להתחבר אליו, לגעת בו".
בית"ר טעו כשהביאו את הצ'צ'נים?
"זה פגע בהם. מצד שני, צריך להוקיע את מה שקרה בעקבות ההחתמה שלהם. אולי זה יוציא את בית"ר לדרך אחרת מתישהו".
כשהיית שם הרגשת את הגזענות?
"פחות".
זוכר את גמר הגביע, כשאתה ועוד שחקנים של בית"ר לא לחצתם יד לשר הספורט ראלב מג'אדלה?
"זוכר משהו כזה, הסיפור מצלצל לי מוכר. בטוח שזה לא היה בכוונה. אני לא כזה. אני נותן כבוד לכל אחד. אם זה קרה, זה לא היה במודע".
מה הצבעת בבחירות?
"כל החיים הייתי ליכוד, הפעם יאיר לפיד".
אתה מרוצה מהגזירות?
"אני חושב שאין ברירה. זה פוגע בכל המעמדות – בינוני, נמוך וגבוה. כנראה זה מה שצריך לעשות כדי שלא נהיה יוון או ספרד. יש פה שישה־שבעה אחוזי אבטלה, ובספרד 28 אחוז. יוון בתקופת צנע. המדינה מתפקדת בצורה טובה יחסית לעולם".
יש מצב שהבן שלך יהיה כדורגלן?
"הוא בן שנתיים וחודשיים, יש לו רגל שמאל טובה והוא אוהב את הכדור, אבל בזמן האחרון הוא יותר מתופף ומשחק באייפד. מגיל שנה הוא כבר התעסק באייפד. זה מטורף, לא אמיתי, הוא עושה עוגות באייפד".
לפנייה לכתב/ת 
