יול"ב קאפ, גרסת הכדורגל / טור
אווירה מחשמלת, אלכוהול ללא הגבלה וקבוצה אחת מרגשת שסיימה עונה קשה עם טעם מתוק במיוחד. יעל שחרור חגגה עם אוהדי צ'לסי באמסטרדם ארנה
"אנחנו יודעים מה אנחנו, אנחנו יודעים מה אנחנו – האלופים". זו השירה האדירה של אוהדי צ'לסי ששמעתי מאז אתמול בבוקר, אז כבש הנחיל האנגלי את בירת הולנד. באמסטרדם ארנה זה אפילו נשמע יותר טוב, אחרי שבתוספת הזמן איבנוביץ' הבקיע את שער הניצחון. כמו תמיד, זה לא היה פשוט ובעיקר דרמטי. ככה אוהבים את זה בבלוז לאחרונה.
עוד ב-ynet ספורט:
בעונה שעברה, צ'לסי רשמה סיום מדהים כנגד כל הסיכויים עם זכייה בגביע האנגלי וכמובן בצ'מפיונס. העונה? היא בעיקר עמדה מנגד. מנגד כשעפה מהצ'מפיונס כבר בשלבים הראשונים, מנגד כשעפה מהגביע האנגלי, מגביע הליגה, ממגן הקהילה, מהגביע ביניבשתי, מהסופרקאפ האירופי וכמובן מהאליפות. שבעה מפעלים, אבל מי סופר?
אז נכון מדובר "רק" בגביע הליגה האירופית, משהו דומה למפעל מהכדורסל שזכה לשיר "מה זה יול"ב קאפ?", אבל כשהאצטדיון מלא כמעט לחלוטין, למי אכפת איך קוראים למפעל. בכלל,
האווירה ברחובות ובכיכר דאם אתמול, עם אנגלים שתידלקו אלכוהול משמונה בבוקר והחבר'ה מפורטוגל שלא הפסיקו לשיר, הייתה מחשמלת. חוויה מומלצת, רק לא למי שיש לו חוש ריח חזק. ריח האלכוהול והדברים האחרים שאמסטרדם מספקת חזק במיוחד.
46,163 איש עמדו בסיום וצפו בפרנק למפארד וג'ון טרי מניפים את הגביע. אני אחזור עם חיוך לארץ, עכשיו נותר לראות מה רומן אברמוביץ' יעולל לצעצוע שלו בעונה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
