עשייה חינוכית או החצנה חינוכית
בגלל המיצ"ב הפכנו את מגמת בית הספר ממקום של הקניית כלים ופיתוח יכולות וסקרנות, למקום של השוואה מתמדת באמצעות ציונים. זנחנו את החוויה ופינינו מקום לשינון
למראה הפרסום על תוצאות המיצ"ב נחמץ ליבי. שוב השקר מנצח והאמת נעדרת. אך הפעם לא מדובר בזירה פוליטית או בסקופ עיתונאי, אלא בעולם החינוך, במקום שבו אנו עמלים לטעת יושר והתבוננות פנימה והחוצה. ואני שואלת איך? למה? באיזו זכות?
איך פעם אחר פעם אנחנו מנכסים באופן מופקר ולא רלוונטי מושגים מעולם המסחר וההיי-טק לעולם החינוכי התהליכי? למה אנחנו מרשים לעצמנו למדוד את עבודת העומק של החינוך בכלים שטחיים ולא מהימנים? באיזו זכות אנחנו עורמים ומשווים יכולות של ילדים שונים ומדרגים אותם זה ליד זה,כאשר המוצלחים הם יודעי המדע והתלמידים המשננים והלא מוצלחים הם האחרים.
המדידה וההשוואה הבלתי פוסקת שלקחנו מעולם הכלכלה והמסחר אל העולם החינוכי היא אחת השגיאות הבוטות שלנו בעת הזו. את עבודת פיתוח
הנער או הנערה, את חיבורו למציאות הישראלית-היהודית, את העמל על חינוכו, את הניסיון להקנות ולטעת בו סקרנות לעולם וסובלנות לזולת - המרנו בחתירה היסטרית לציונים במבחנים ארציים.
בתי הספר אחוזים תזזית לקראת מבחני המיצ"ב. מקובל בבתי הספר כי לקראת המיצ"ב מקבלים ילדים חלשים בהישגיהם הוראה לצאת מהכיתה או לא להגיע מהבית כדי לא לפגוע בממוצע הבית ספרי. אני תוהה איזה מסר מקבלים ילדינו, אלה שעושים את בחינת המיצ"ב ואלה שלא ניגשים לבחינה מכל מיני טעמים וסיבות? הידעתם כי בשונה מבחינות הבגרות במבחני המיצ"ב אין כמעט התחשבות בתלמידים לקויי למידה? חשבו רגע, איזה תסכול חווים תלמידים אשר זקוקים למבחנים מותאמים או בעל פה.
הנתונים אינם משקפים
בבתי הספר לומדים למיצ"ב ומשקיעים בכך שעות ומשאבים, אך בגלל לחץ הזמן וגודל היריעה הופכת הלמידה להיות לא חוייתית ולא מסקרנת. ראו איך הפכנו את מגמת בית הספר ממקום של הקניית כלים ופיתוח יכולות וסקרנות, למקום של השוואה מתמדת באמצעות ציונים. זנחנו את החוויה ופינינו מקום לשינון.
כולנו יודעים שנתוני המיצ"ב אינם משקפים, אלא רק חלק מסוים מהתמונה הרחבה הבית ספרית.
ניתן ללמוד מהם על נקודות חולשה במערכת או לזהות בהם בעיות קיימות אך לקחת אותן כפשוטן ולפרסם לציבור בלי עומק של התבוננות ובלי כלים להבין את התמונה זו הטעיה.
הורים יקרים, אתם חכמים יותר מכולנו. ברור לי שאתם מחפשים מסגרת מתאימה לילדכם. ברור לי שאתם יודעים שכל ילד הוא שונה ואחר ביכולותיו ובכישוריו, ברור לי שאתם מחפשים לילד מסגרת שבה הוא יצליח לממש את חוזקותיו ולהתקדם ולשכלל את הנושאים בהם הוא חלש.
אל תבחרו לילדכם בית ספר לפי תוצאות המיצ"ב, אלא עשו ברור מעמיק לגבי דרכו של בית הספר, דגשיו, הדרך החינוכית ואנשי הצוות המלווים את הילד.
התחרות בין בתי הספר על תוצאות המיצ"ב משקפת מעט מאוד מעולם בתי הספר. אני סומכת על שיקול דעתכם המורכב ועל האנטנות והחושים שלכם כאשר אתם מחפשים מקום לילדכם.
מרב גולד, ראש אולפנת בני עקיבא נווה רוחמה