החלטה ששווה אליפות? על הפלייאוף של ממפיס
רגע לפני משחק גמר המערב הראשון בהיסטוריה של הגריזליז, כדאי להיזכר במוסר ההשכל שמגיע מסיפור ההצלחה המדהים של הדובים: לפעמים כדאי ללכת נגד ההיגיון, נגד הפרשנים ואפילו נגד המאמן שלך, אבל לא נגד המספרים
עוד ב-ynet ספורט:
- מוריניו לא נרגע אחרי ההפסד בגמר הגביע
- צפו: אוהד הצליח לפצוע את דרוגבה באימון
- דודי סלע עלה לגמר ראשון בעונת 2013
בישראל אנו מזדעזעים מכל התערבות של הבעלים בנעשה על הפרקט או על המגרש, כי הרי המאמן הוא מי שמחליט על העניינים המקצועיים. גם באנגליה, המנג'ר הוא הכל יכול. תשאלו את אלכס פרגוסון. החל מהחלטות רכש, עד לענייני תקציב עתידיים. שהבוס יחליט מי משחק? חס וחלילה.
בארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות, למאמן ב-NBA יש מגבלה רצינית אחת - קוראים לה ג'נרל מנג'ר. הוא הקובע הכמעט בלעדי על השאלה אילו שחקנים יגיעו, אילו ישוחררו וכן מי יהיה המאמן. מקסימום המאמן יכול לשרטט כמה תרגילים על הלוח (קצת הגזמנו, אבל זה הכיוון). ואין דוגמה טובה יותר עבור ההגדרה הרחבה הזו, מאשר מה שהתרחש העונה בממפיס גריזליז.
נגד ההיגיון
בסוף חודש ינואר האחרון, החליטו הדובים להעביר בטרייד את רודי גיי, הסמול פורוורד המצוין שהיה הכלי ההתקפי היעיל ביותר של הקבוצה בשנים האחרונות, עם 19 נקודות למשחק ב-45 אחוז מהשדה, יחד עם 6.4 ריבאונדים. בהחלט אחת הסיבות העיקריות לעובדה שעד אז ממפיס דורגה במקום השלישי במערב הקשה והפסידה רק משחק אחד בבית.
אבל הג'נרל מנג'ר כריס וויליאמס וסגן הנשיא החדש לענייני כדורסל, ג'ון הולינג'ר (לשעבר אשף הסטטיסטיקה של ESPN ואחד העיתונאים החשובים
עיתונאים ופרשנים היו המומים. "איך קבוצת פלייאוף מוותרת על הקלע המוביל שלה?" הם שאלו. ממפיס נותרה ללא כלים התקפיים", הם חיממו את המאמן ליונל הולינס, שלא אהב את הטרייד בלשון המעטה: "כשאתה רגיל לטעום שמפניה, אי אפשר להיות עם תקציב לבירה". היה זה רק ציטוט אחד עוקצני מבין רבים שהראו את חוסר חיבתו על המהלך שביצעו לו מעל לראש.
מחר (א', 22:30) תתמודד ממפיס במשחקה הראשון בהיסטוריה, בגמר המערב מול סן אנטוניו ספרס אחרי שהדיחה בצורה מעוררת השתאות את פיינליסטית השנה שעברה, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, בתוצאה 1:4. אז מה ראו וויליאמס והולינג'ר שאף אחד אחר לא ראה, כולל המאמן ליונס?
בעד המספרים
הם ראו מספרים. מספרים שמתחברים לכדי מציאות טובה יותר על המגרש. עם טיישון פרינס על המגרש כמספר 3, ממפיס הצליחה להוריד את האפקטיביות ההתקפית של יריבותיה ב-2.2 אחוז. מספר קטן, אך כה אפקטיבי לזמן ארוך. מדד היעילות של שחקנים בעמדה 3 מול גיי עמד על ממוצע של 18.4, בעוד פרינס עצר אותם על 10.3 נק' מדד.
זה גם שיחרר את האחרים להפוך לכלים התקפיים יעילים יותר. בחודש מרץ למשל, רשם מארק גאסול את הממוצעים הטובים בקריירה שלו עם 17.2 נק' ב-57 אחוז מהשדה. מייק קונלי שהיה על 11.2 נק' בחודש דצמבר הפך לקלע המוביל לאחר הטרייד עם 16.4 נק', 6.4 אס' ו-52 אחוז מהשלוש.
אבל המעבר הפך את ממפיס קודם כל לקבוצת הגנה שלמה יותר. כזו ששולחת שלושה שחקנים לשתי חמישיות ההגנה הראשונות של השנה, וכן את שחקן ההגנה של העונה (גאסול). היא גם זו שהצליחה לנטרל עם טוני אלן המצוין (חמישייה ראשונה) את קווין דוראנט ואת הקו האחורי של אוקלהומה סיטי ת'אנדר. מקבוצת ההתקפה השלישית בליגה עם 103 נק' למשחק, לכזו שבחמישה משחקים לא עוברת פעם אחת את ה-100 ונתקעת על 89 נק' עלובות בממוצע.
אבל גם המזל שיחק להם - בינגו בדמותו של פרינס. מי ששיחק 11 שנים עם דטרויט פיסטונס ונותר לשריד האחרון של עונת האליפות ההירואית מ-2004, נראה בפלייאוף הזה לפרקים ממש כמו אז. ואם אתם לא מאמינים לי, תלחצו על הלינק הזה.
צפו בדאנק המדהים של טיישון פרינס מול אוקלהומה סיטי
נגד הכסף
מצד שני, לטרייד היו בכלל כוונות אחרות. ההשתחררות מחוזהו היקר של רודי גיי הובילה ל-12 מיליון דולר פנויים לקראת הקיץ הקרוב בכדי להתחזק.
היה כאן מהלך שנתון היה נטו למספרים שמושגים על המגרש, או מספרים שמרחפים במשרדים. ללא שום זיקה ל'טייטלים' מפוצצים או לקלישאות על אינסטיקטים של זהב. שום דבר לא מקרי כשמדובר במתמטיקה.
גם המאמן ליונס, לאחר שנרגע קצת והבין שעדיין יש לו קבוצה חזקה, נזכר היכן הוא נמצא: "אנחנו קבוצה של שוק קטן, ובשוק קטן עלינו להתנהל כמו קבוצה של שוק קטן", אמר בזמנו.
כעת נשאלת השאלה האם זה יספיק מול הספרס, הקבוצה שחרטה לעצמה את דגל המצוינות והחזון של כל שוק קטן באשר הוא להצלחה רבת שנים. התשובה הפשוטה היא - כן. בעיקר בגלל ההגנה שיכולה לעצור מאחור את ג'ינובילי ופארקר ומקדימה לתסכל את טים דאנקן. התשובה הקצת יותר מסובכת, נמצאת, כמו שכבר למדנו, במספרים. זה כל כך פשוט, אבל כל כך גאוני. תשאלו את הג'נרל מנג'ר שלכם.
