מד מן 6, פרק 7: אדם לאדם זאב
זרעי ההתנגשות בין האופל והקור של דון לבין הגישה החיובית והאופטימית של טד, מרמזים על המאבק ביניהם שעוד עתיד לבוא. למרות ששתי סוכנויות הפרסום מתאחדות, בעלילת "מד מן" יש מלחמת הישרדות אחת, בה כל אחד דואג רק לעצמו
איש איש לעצמו. זה המסר שזועק מ"האיש עם התוכנית", הפרק השביעי בעונה השישית של "מד מן". אירוני משהו, מכיוון שזה הפרק שבו מתאחדות בפועל "סטרלינג, קופר, דרייפס ופרייס" ו"קאטלר, גליסון וצ'ו".
לכל העדכונים החמים: היכנסו לפייסבוק של ynet
דון זונח את חובותיו למשרד דווקא בתקופה הרגישה של האיחוד לטובת משחק השליטה שלו עם סילביה, פיטר ננטש על ידי עמיתיו לעבודה ומוצא את עצמו מטפל באמו בניגוד לרצונו, טד נאלץ להילחם על מעמדו במשרד, רוג'ר מפטר בהנאה מרובה את ברט פיטרסון (זוכרים אותו?) וגם סילביה וארנולד רוזן מסרבים להתפשר אחד בשביל השני.
צפו: הפרומו לפרק השביעי בעונה הנוכחית של "מד מן"
נתחיל, כמובן, בדון. בתחילת הפרק הוא שומע במקרה את הריב של סילביה וארנולד ומגלה על נסיעתו של מנתח הלב למינסוטה. כשסילביה מתקשרת אליו למשרד ומשדלת אותו להיפגש, הוא מחליט לבחון את הגבולות ו"כולא" אותה בחדר מלון: "את בשבילי. את קיימת בחדר הזה למען העונג שלי. אל תשאלי שאלות", הוא אומר לסילביה שמצפה ממנו לקחת אותה לארוחת ערב. זה דון וככה הוא אוהב את הנשים שלו. יפות ושותקות בשמלה צמודה ועדיף בלעדיה.
נפרדנו כך
בהתחלה סילביה אמנם משתפת פעולה, אבל בסופו של הפרק היא מחליטה לוותר על הרומן. היא רואה את דון כפי שהוא באמת והיא לא אוהבת את מה שהיא רואה. בזמן שהיא נפרדת ממנו היא מלטפת אותו על הלחי. לא מאהבה. מחמלה. "אני מתפללת בשבילך", היא אמרה לו באחד בפרקים הקודמים, "כדי שתמצא שלווה".
במשרד, בינתיים, דון צריך להתמודד עם טד. אחרי שאיחר ב-40 דקות לישיבת הקריאייטיב הראשונה אחרי האיחוד (ועוד נוזף בטד על כך שקיים את הפגישה בלעדיו), הוא מנסה לכאורה לפייס אותו. אבל גם איתו דון בוחן את הגבולות. הוא משקה אותו ביותר מדי וויסקי, וגורם לו להשפיל את עצמו מול העובדים. אבל טד זכה לנקמה מתוקה כשהטיס את דון לפגישה עם מוהוק במטוס הפרטי שלו. המראה של החרדה על פניו של דון היה רגע קומי נהדר ונדיר, בסדרה הכל כך רצינית הזאת.
טד כמובן הופך לאט לאט לאחת הדמויות החשובות בסדרה. הוא מייצג בדיוק את ההפך של דון, והניגוד הזה, בין האופטימיות והגישה החיובית שלו, לבין האופל והקור של דרייפר יוביל את הפרקים הבאים. ברור שההתנגשות ביניהם הפעם היא כלום לעומת מה שעתיד לבוא.
אגב, לא ראינו את דון כל כך שבור לב אחרי אף אחת מהפרידות שלו, וזה חלק מהתהליך הרגשי שהוא עובר העונה. בסוף הפרק הוא מתיישב על המיטה ליד מייגן, שצופה בדיווחים על רצח רוברט קנדי בטלוויזיה ובוכה. שניהם מתאבלים, אבל כל אחד על משהו אחר.
אמא יקרה לי
פיטר, אם היה לנו ספק בפרקים האחרונים, מוכיח שוב שהוא הנבל שתמיד היה. איך אמא שלו מעזה ליפול עליו בימים האלה של מלחמת ההישרדות במשרד? איך דון וטד יכלו לנסוע לפגישה עם מוהוק בלעדיו? פיטר מטפל באמו רק בגלל שהוא חייב, והאמת שנראה שהוא נהנה לרדות בה מעט. "אמא שלי יכולה ללכת לעזאזל, טד צ'ו יכול להטיס אותה לשם", הוא אומר למזכירה שמנסה לנחם אותו. זה פיטר שאנחנו מכירים (ואוהבים).
המפגש של פיטר עם אחיו מרמז שככה זה במשפחת קמפבל. האח כועס עליו שלא פנו
לחברה שלו כדי לטפל בהנפקת הסוכנות בבורסה. "חטפתי בגלל זה פיט", הוא אומר, "הייתי צריך לשכנע את השותפים שלי שאתה לא מאמין בנפוטיזם". כל אח לעצמו.
יש אולי שני יוצאי דופן בפרק הזה. פגי (כמובן) שמתייצבת לצד טד ונוזפת בדון על השפלתו. "הוא לא מסוגל לשתות כמוך ואתה בטח יודע את זה, כי אף אחד לא יכול", היא אומרת לו. כל הכבוד על הסולידריות, פגי. ויש את ג'ואן ובוב בנסון. לה כואבת הבטן, הוא עוזר לה לצאת מהמשרד בלי שאיש ישים לב. היא, בתמורה, מצילה אותו מפיטורים בדרכה המתוחכמת והאלגנטית. אבל יכול להיות שהכל משחק ושהוא בכלל ניסה לנצל את הבוסית כדי להתקדם. המשך בטח יבוא, אבל נראה שבפרק הזה סוף סוף נמצא הצידוק לדמות של בוב שהצטרפה בעונה האחרונה.
ועוד משהו קטן. הדמות של מייקל גינסברג מתגלה פרק אחר פרק כהברקה תסריטאית. "ראיתי אותך עושה פה סיור בשבוע שעבר ונראית לי די גבוה", הוא אומר לבוס החדש טד בפעם הראשונה שהם נפגשים, "עכשיו אני רואה שאתה בערך בגובה שלי". פשוט מעולה.
