5 אלבומי ג'אז: חדשניים, הרפתקניים ומיילס דיוויס

Miles Davis - Live In Europe 1969

סוף שנות ה 60 מוצאות את מיילס דייויס פורץ את עולם הג'אז ומתיך השפעות פסיכדליה ופאנק, בנסיון להביא את המוזיקה שלו למחוזות עדכניים יותר ולקהלים חדשים, צעירים יותר. "החמישייה האבודה" של מיילס, המתועדת כאן בשלוש הופעות שונות באירופה, הציגה את אחד ההרכבים ההרפתקניים בקריירה של החצוצרן-מהפכן. למרות זאת (ואולי בגלל זה) מעולם לא נכנסה לאולפן להקליט חומרים רשמיים, עובדה שהצמיחה מיתוסים מפה ועד לשם אודותיה.

הופעות חיות הן כידוע מרחב הפעולה האידיאלי לנסיוניות ומיילס נתן יד חופשית למוזיקאים לצידו לקחת את המוזיקה כל ערב למקום אחר. בגיבוי התיפוף האלים של ז'ק דז'ונט והזיות הפסנתר החשמלי של צ'יק קוריאה, החמישייה לוקחת את כישופי החצוצרה של מיילס ובוראת עולמות חדשים, היוצרים קשר ישיר בין סווינג לFאנק וכבולים רק לדמיונות הפרועים שלהם. עולמות שהציתו מהפכה מוזיקלית שלמה שהמשיכה לבעור לכל אורך שנות ה-70.

Joe Lovano / Us Five - Cross Culture

ג'ו לובאנו הוא אחד מאותם מוזיקאי הג'אז הנמצאים על קו התפר בין המסורת לחדשנות. יחד עם ההרכב הפועל איתו מספר שנים, Us Five, יוצר לובאנו מוזיקה מרתקת ומלאה באנרגיות. הבחירה של לובאנו לשלב שני מתופפים בהרכב, פרנסיסקו מלה ואוטיס בראון, מאפשרת לו לטייל בעולמות חדשים של סאונד וקצב, בין אם בבלדה ובין אם בקטע המושתת על מקצב קובני - כשלצידו מיטב מוזיקאי הג'אז מהדור החדש, ביניהם הבסיסטית אספרנזה ספאלדינג והגיטריסט האפריקאי ליונל לואקה.

באלבום הנוכחי אנו שומעים אמן ותיק הפועל גם במחוזות הג'אז החופשי וגם בזה המסורתי, מגיש לנו מוזיקה הנעה בין נקודות שונות על הקשת הרחבה הנקראת "ג'אז", ויוצק את כל האלמנטים יחדיו לכדי אמירה אישית בשלה וייחודית.

Long Story Short: Curated by Peter Brotzmann

קשה להסביר את הרנסאנס בשנים האחרונות סביב הסקסופוניסט פיטר ברוצמן מעבר לפעילות הענפה, העקבית, חוצת היבשות שהוא יוזם לאורך שנים. פעילות המביאה איתה שלל תיעודים שונים של עשייתו המוזיקלית. ברוצמן, שריאותיו ניפחו את אג'נדת הג'אז החופשי האירופאי ב-50 השנים האחרונות, חגג ב-2011 את יום הולדתו ה 70. מסתבר שימי הולדת אינם פוסחים על אנרכיסטים גרמניים ולכבוד המאורע אצר את פסטיבל "Music Unlimited" באוסטריה, שרגעי שיא ממנו גודשים את ההוצאה שלפנינו כמו מטילי זהב בתיבת אוצר.

העוצמה האדירה בנגינתו מרשימה ומהממת, אבל נדמה שהיא מכסה על סוד כוחו המוזיקלי האמיתי, שהוא היכולת למצוא שפה משותפת עם מוזיקאים מכל הסוגים והמינים כמתועד כאן. צעירים, וותיקים, יפנים, אמריקאים, Pאנק, ג'אז, אוונטגרד, לפיטר ברוצמן שפה משותפת עם כולם, כל עוד יתנו את כל מה שיש להם על הבמה. כמוהו. אחד המוזיקאים הטוטאליים במאה ה 21 ב 5 שעות של מוזיקה חסרת פשרות.

Donald Byrd / Gigi Gryce - The Complete Jazz Lab Sessions

בעולם הג'אז ישנם שיתופי פעולה פוריים בין מוזיקאים, וכזה הוא השילוב בין הסקסופוניסט ג'יג'י גרייס והחצוצרן דונלד בירד, אשר הוליד לא פחות משישה אלבומים, שקובצו להם יחדיו במארז שלפנינו. ההרכב, שנקרא "מעבדת הג'אז", ביצע קטעי ג'אז מקוריים פרי עטם של גרייס ובירד לצד עיבודים רעננים ל "Over the Rainbow, "Isn't It Romantic" ו – "I Remember Clifford".

הלחנים המופלאים של גרייס מחמיאים לנגינת החצוצרה הווירטואוזית של בירד, אשר מפלס את דרכו באלגנטיות דרך העיבודים המדוייקים, השואבים השראה מעולם המוזיקה הקלאסית. צמד הנשפנים רוקחים במעבדתם מנגינות צבעוניות המשלבות בתוכן איכויות קצביות של הארד-בופ, באחד מגופי העבודה החשובים בג'אז של שנות החמישים.

Otis Taylor - My World Is Gone

המשימה הלא פשוטה של למצות את הבלוז במילים מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר באוטיס טיילור, הבלוזיסט האמריקאי הנפלא. העולם של אוטיס טיילור כמו בנוי שכבות שכבות מכאב השחורים ומכאבו האישי כתוצאה מהרצח הברוטאלי של בני משפחתו אי שם בשנות השלושים.

"אפריקאי לבן" ו"כבדו את המתים" ,שני המאסטרפיסים שהוציא בתחילת המאה הנוכחית, שמו את החותמת הרשמית על היותו אחד מאמני הבלוז הישירים והחשובים כיום, אחד כזה שלא רק מייצג את התחלואות בשולי החברה, אלא גם לוקח את הבלוז כמה צעדים קדימה. האלבום החדש, My World Is Gone, שיצא השנה, מוצא את טיילור בן ה-65 באחד משיאי הקריירה שלו, כשהפעם סיפור העלילה מתמקד באינדיאנים ובהעלמות המסורת שכנראה לא תחזור. טיילור וההרכב המצוין והלא שגרתי שאיתו יחד עם החצוצרן רון מיילס, לוקחים את הבלוז והפולק האמריקאי אל מחוזות חדשים עם כמה שירים אדירים שעלולים להכניס אתכם לטראנס היפנוטי.

הכותבים עובדים בג'אז באוזן, חנות הג'אז של האוזן השלישית.