סין: מבעד לזיהום האוויר יש הזדמנות כלכלית
רמות זיהום האוויר בסין כבר שברו את כל השיאים, והגורמים לכך רבים: הכלכלה משגשגת, המדינה מייצרת בכמויות גדולות ובתי החרושת פולטים יותר ויותר עשן. מאמצי השלטון להפחית את הזיהום מהווים דווקא הזדמנות עסקית לחברות ישראליות בתחומי הקלינטק, שהטכנולוגיה שלהן תוכל לעזור לו להשיג את המטרה
בראשית 2013 הגיע זיהום האוויר בבייג'ינג לשיא כל הזמנים, עם רמות זיהום הגבוהות פי 40 מהמותר. צלמים רבים מרחבי העולם לקחו את מצלמותיהם על מנת לתפוס את העמוד הראשון של העיתונים למחרת עם תמונות אמנותיות כמעט של הולכי רגל, מכוניות ושוטרי תנועה המיטשטשים באוויר הסמיך והאפרורי.
מאמרים נוספים של טל רשף בנושא סין :
- מתקפת סייבר סינית: גם ישראל על הכוונת
- רוצים להצליח בסין? ותרו על הגאווה הישראלית
- כך כובשת סין את אפריקה: מי מרוויח ומי מפסיד?
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הגדילו לעשות אלה שצילמו חובבי טאי-צ'י המתרגלים אמנויות תנועה עתיקות יומין בלב בעיית זיהום מודרנית. אך מעבר לפן האמנותי של העניין, עמדו כמה עובדות ההופכות את זיהום האוויר של בייג'ינג לתופעה פוליטית, כלכלית ואף עסקית מן המעלה הראשונה.
כבר בתחילת שנות ה-2000 זכתה סין לתואר מפוקפק כשפורסם כי 17 מתוך 20 הערים המזוהמות ביותר בעולם נמצאות בשטחה. בייג'ינג, אם תרצו, היא מעין ראש לשועלים המפוזרים ברחבי הממלכה. הגורמים לכך רבים: הכלכלה משגשגת, המדינה מייצרת בכמויות גדולות ובתי החרושת פולטים יותר ויותר עשן. מספר המכוניות מכפיל עצמו בכל כמה שנים ומוסיף עשן מפלטים, ובימים אלה גם החורף, מהקשים שידעה סין מעודה, מגביר שריפת פחם לחימום ביתי.
מדובר בעניין משמעותי המשפיע על איכות החיים, כמובן, אבל גם על יציבות המשטר. המדיה החברתית בסין עמוסה בביקורת על אוזלת היד של המשטר. בלוגים וציוצים מתחרים ביניהם באמירות מושחזות, הנמחקות כמובן בידי הצנזורים, אך לפני כן מספיקות לעורר תסיסה.
מיד ליד עוברים נתונים על השפעת זיהום אוויר על ילדים ועל נשים הרות, ובהם מככבת ההערכה כי עד שנת 2025 צפויה פליטת המזהמים בעיר הבירה לעלות בעוד 70%. זה מדאיג את שי ג'ין-פינג, הנשיא החדש. הוא נכנס לתפקידו רק לפני מספר חודשים והוא יודע היטב כי בתוכנית החומש הנוכחית של סין איכות הסביבה היא אחד מארבעת היעדים העיקריים. הוא צריך לעשות משהו לשם כך, להראות תוצאות.
המבנה הכלכלי הסיני, "מודל בייג’ינג" שמרכז את השליטה בכלכלה בידי המפלגה, מאפשר לו לגייס לשם כך חקיקה, עדיפויות לאומיות וגם תקציבים. הוא גם יודע כי לא מדובר רק במילוי אחר יעדים פורמליים שכן מתעוררות בצמוד לכך משמעויות פוליטיות, ותסיסה במדיה החברתית יכולה בקלות להפוך לתסיסה ברחוב.
הממשל פועל גם אם התוצאות עדיין לא נראות בשטח: מושל בייג’ינג מורה לסגור מפעלים בעלי פליטת מזהמים רבה שאינם חיוניים למשק, מושקע מאמץ לשכנע תושבים להחליף את מערכות החימום המבוססות פחם במערכות מבוססות גז, ומשרד החוץ לוחץ על שגרירות ארה"ב שתפסיק לפרסם את נתוני ניטור האוויר שעל הגג שלה, הסותרים את אלה המתפרסמים בידי הממשל.
התושבים לא ממתינים לפעולות הממשל, אולי בגלל ספקנות כלפי מידת הרצינות שלו. אלה שיכולים עוזבים בהמוניהם את העיר, חלקם למגורים בערי הלוויין בהן הזיהום נמוך יותר, חלקם מעתיקים את עסקיהם לאזורים אחרים בסין או אף מחוץ לה, ומי שלא יכול לעשות זאת מסתפק בחופשות סוף שבוע בפריפריה הירוקה.
המכירות של מתקנים לסינון אוויר בסלוני מכשירי החשמל מרקיעות שחקים. חברת IQ-Air למשל, מדווחת על זינוק של פי 3 במכירות שלה ברבעון הראשון של השנה. בני המעמד הבינוני הנמוך מסתפקים במערכת סינון המוצבת במרכז הסלון, היכן שהילד משחק ועושה שיעורי בית. העשירים יותר מתקינים מערכת מרכזית.
כך גם במוסדות. משפחות היוצאות לחגוג במסעדה נוהגות לברר בטלפון אם מותקנת בה מערכת סינון אוויר, ובני המעמד הגבוה שולחים את ילדיהם רק למוסדות בעלי מערכת סינון אוויר. בתי ספר וגני ילדים נמנעים מלהוציא את הילדים לטיולים בגני העיר ופעילות ספורטיבית באוויר הפתוח.
בייג'ינג משלמת מחיר כבד על הזיהום שהתפתח בה. עמירם הירדני, מנהל פיתוח ישראלי שחי ופעל בסין במשך שנים, יודע לספר כי הוא נתקל על בסיס יומי כמעט בזרים ובסינים כאחד השוקלים לעזוב את העיר. חברות השולחות לשם עובדים מתגמלות אותם בתוספות שכר של עד 15% לשם רכישת אמצעים להתמודדות עם הזיהום. בייג'ינג נהייתה עקב כך יקרה יותר, עוזבים אותה כשרונות המחפשים אוויר נקי במקומות אחרים, היא מוסיפה שמן לחוסר שביעות הרצון של האוכלוסיה מהמשטר וכן, זה אומנם יוצר אי נוחות לומר זאת, אבל היא מהווה בגלל כל זה הזדמנות עסקית לחברות ישראליות בתחומי הקלינטק.
לקוחות פרטיים וארגוניים כאחד מוכנים להשקיע סכומים גדולים במערכות סינון וניטור אוויר בכל היקף. רשתות סלוני החשמל של בייג'ינג וערים אחרות בסין נמצאות בתחרות עזה על נתח השוק האדיר והקניינים שלהן מחפשים חברות שיציעו
את הפתרון הביתי או הארגוני שאין על המדפים של המתחרות שלהן.
מעל לכולם נמצא הממשל. לנציגיו יש כאמור תקציבים, והם יהיו מוכנים, לאחר בדיקות מקיפות, להשקיע אותם בפתרונות שיצמצמו פליטת מזהמים של בתי חרושת וכלי רכב. הרבה כסף מונח כאן על השולחן וטכנולוגיות פורצות דרך יכולות להביא אותו אל חשבון הבנק הנכון. לשם כך יש להכיר את תוכנית החומש, ובמיוחד את החלקים בה המתייחסים לשמירת איכות הסביבה, לדעת למי להציע ומה להציע וכמובן כיצד להציע. כי בסין, הדרך אל ההצלחה הכלכלית עוברת דרך הבנה בין-תרבותית.
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין" ומרצה לתרבויות בחוגי בית
לפנייה לכתב/ת 
