"מתוך השונוּת אפשר לייצר שלם יותר נכון"
ארגון שתיל, מייסודה של "הקרן החדשה לישראל", המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל, חוגג בימים אלו 30 שנים להיווסדו בכנס שכותרתו "אנשים משנים מציאות". לרגל המאורע ראיין עמיר פריימן את רונית הד, שעובדת בארגון כבר 12 שנים, ומנהלת אותו בשלוש שנים האחרונות
איך את רואה את המטרה של שתיל - להביא לשינוי חברתי ארוך-טווח- משתקפת בתרבות הפנימית, הערכית-חברתית, שלכם בארגון?
באופן טבעי, בארגון שפועל לקידום ערכים ותפיסת עולם של צדק חברתי, דמוקרטיה, פלורליזם וחברה משותפת, אנחנו שואפים שערכים אלו יקבלו ביטוי גם בהתנהלות שלנו כארגון - ויש הרבה ביטויים לכך. עם זאת החיים, גם הארגוניים, הם הרבה יותר עשירים והרבה פחות אלגנטיים מהעקרונות לפיהם אנחנו שואפים להתנהג.
היכרות עם רונית הד וארגון "שתיל":
זהו ללא ספק אתגר לנסות, כמעשה שביום יום, ליצור הלימה בין החיים הארגוניים לבין העקרונות שאנו מקדמים. וזהו האתגר: לקבל ולהבין את המורכבות, לעיתים את הסתירות, ולפתח, לצד העקרונות, תהליכים שיכולים להביא אותנו למימושם. זהו ניסיון בלתי פוסק, יום יומי, והאתגר הוא גם לדעת, מצד אחד, לא להלקות את עצמך ולהתייסר, ומצד שני לא להפוך את הצורך בפשרות לקונפורמיזם.
את מוכנה להרחיב מעט? איך את רואה את האתגר הזה, ואיך אתם מתמודדים אתו?
אנחנו התברכנו בקבוצה מגוונת מאוד - אנשים שמייצגים מגוון רחב מאוד של קבוצות ואוכלוסיות בחברה, וברור שכשאת עובדת בארגון אידאולוגי, שיש לו אג'נדה ערכית, האג'נדה הזו לא תמיד נמצאת במאה אחוז הלימה עם התפיסות האישיות של כל אחד ואחת מהאנשים.
האתגר שלנו הוא להחזיק, מצד אחד, בתפיסה הארגונית ובמטרות הארגוניות, ומצד שני לאפשר, גם למי שלא מסכים לגמרי עם כל אחד מהנושאים שאנו מטפלים בהם באותה גישה, לחיות עם זה בשלום. אני מאמינה מאוד שמתוך השונוּת הזו אפשר לייצר שלם שהוא יותר נכון.
זו אחת הסיבות שאנחנו ארגון שמאמין בדיאלוג ובשיתוף, וזה מחייב אותנו כהנהלה וכעובדים, לקיים לא מעט שיחות בצוות, שמבטיחות שכלל הדעות ישמעו בתהליכי קבלת ההחלטות. לא תמיד ההחלטות שמתקבלות מקובלות או משמחות את כולם באותה המידה, אבל זה מעשיר את ההחלטות הללו, מאפשר לנו להתמודד באופן הרבה יותר עמוק עם המורכבויות שהמציאות מזמנת לנו, והופך אותנו ליותר רגישים למכלול הסוגיות שעומדות על סדר היום שלנו כחברה. השונות הפנימית הזאת מאפשרת לנו לפתח תובנות וכלים, שאחר-כך אנחנו יכולים להקנות לארגונים ולשותפים שאיתם אנחנו עובדים.
את יכולה לתת דוגמאות ספציפיות לתהליכים כאלו שעברתם בתוך הארגון, אולי לתהליך שאת עצמך עברת, מול אתגרים כאלו?
כשהתחלתי לעבוד בשתיל, לפני כ-12 שנים, זה היה שנה אחרי אירועי אוקטובר 2000, ובשתיל, ביחד עם הקרן החדשה לישראל, החלטנו לעבור תהליך מעמיק של דיאלוג פנים-ארגוני. בארגון עובדים גם יהודים וגם ערבים, ואירועי אוקטובר היו רגע של משבר מאוד עמוק מבחינת החברה האזרחית ויחסי יהודים-ערבים בחברה הישראלית בכלל.
נכנסנו לתהליך בו קבוצה גדולה מהארגון נפגשה פעם בחודש כדי לעסוק בסוגיות שקשורות ביחסי יהודים וערבים. מתוך העבודה הזו, שנמשכה לאורך שנה, הפקנו ופיתחנו מודל של קידום דיאלוג במקומות עבודה. זה היה תהליך מאוד לא פשוט, מרגש, אבל בעיקר מלמד ומפתח.
דוגמה נוספת שלי אישית מאותה התקופה קשורה בכך שאני עסקתי הרבה בנושאים שקשורים בזכויות של נשים דתיות. עבורי, כאישה חילונית, זו היתה חוויה עוצמתית ועמוקה ביותר. למדתי להכיר בחשיבות של קבלת הסמכות הדתית וההלכתית מצד אחד, ומצד שני לקדם את השינוי החברתי דרך פרשנויות מתקדמות ופמיניסטיות של הדת.
תפסתי שהמהפכה הפמיניסטית בחברה הדתית בעשור האחרון היא ביטוי מובהק ליכולת של נשים להוביל שינוי גם בתוך חברות שמרניות יחסית. זה פותח את הראש לכל כך הרבה כיוונים. פתאום הבנתי באיזו בועה אני חייתי כל השנים, ועד כמה החברה שלנו מגוונת, עשירה, ובעיקר יכולה להרוויח כל כך הרבה מהשונות הזאת.
האם את רואה אתכם תורמים גם לשינויים אישיים באנשים שעובדים איתכם, שאינם בצוות של שתיל?
מעצם העבודה המשותפת עם אנשים שמחזיקים בערכים שונים משלך, אתה מוצא את עצמך שואל באופן תמידי שאלות יסוד לגבי תפיסות העולם שלך. לא אחת אנחנו רואים שינויים שחלים בתפיסות של אנשים שפועלים במסגרת מאבקים או בפורומים וקואליציות בין-ארגוניים שאנחנו מרכזים או מלווים.
למשל, אדם שהיה בעל עמדות ימניות מובהקות, שבמסגרת הסיוע שהוא והארגון שלו קיבלו משתיל נחשף לעבודה שלנו עם הקהילה הבדוואית והאוכלוסייה הערבית בכלל, והפך להיות הרבה יותר מתון בדעותיו, וכיום מאמין בצורך בקידום חברה משותפת ליהודים וערבים בנגב.
יצירת הסכמות ושיתופי פעולה אינה דבר פשוט, גם בעולם השינוי החברתי. ויותר מכך, מחויבות לאג'נדה אידיאולוגית יכולה ליצור גם נוקשות ופסילה מראש של כל מה שאינו בהלימה לערכים או לתפיסה שלך. אחד הכלים המרכזיים שאנחנו עובדים איתו בשתיל, כמנחים וכיועצים, הוא של "המנהיגות המאפשרת". במודל המנהיגות הזה, התוצאות שמנהיג או מנהיגה משיגים הן חשובות, אך לא פחות חשובים הם גם התהליכים שהובילו להשגת התוצאות הללו, ומה שקרה ליחסים - בין המנהיגים והמונהגים, ובכלל בתוך הקבוצה, תוך כדי התהליכים הללו.
משמעות הדבר היא שאנחנו עובדים עם אנשים שעוסקים בשינוי חברתי לא רק במימוש המטרות והיעדים שלהם, אלא גם על תהליכים ארגוניים שישקפו את הערכים שהם מאמינים בהם, ועל צמצום הפער שיש, לא אחת, בין הערכים המוצהרים לבין מה שמיושם בפועל.
מהו האתגר הבא שעומד בפני שתיל?
אנחנו רואים שככל שהחברה האזרחית מתפתחת, ויש ארגונים מקצועיים שעושים עבודה נהדרת ומשתמשים בכלים משפטיים וחברתיים כדי להוביל שינוי חברתי, עולה השאלה - איך אפשר לתרגם את כל זה להשפעה על הנושאים הגדולים שמאתגרים כיום את החברה בישראל? מול הזליגה המדאיגה לכיוון של הקצנה דתית, הקצנה לאומנית, הדרדרות בכל ההיבטים של גזענות והיחס לאחר, חוסר סובלנות כלפי מיעוטים, כלפי עובדים זרים, כלפי פליטים - איך נתרגם את כל העבודה שמתנהלת כיום בחברה האזרחית כדי להשפיע על הנושאים שיקבעו את גורלה של ישראל כמדינה דמוקרטית?
זה אומר לא רק לעבוד עם ארגונים - מזה כבר כמה שנים אנחנו פועלים עם מי שאנחנו מזהים כמחוללי שינוי, ולא רק בתוך ארגוני החברה האזרחית. הרבה פעמים אלו אנשים מהרשויות המקומיות, מתוך האקדמיה, מהעולם העסקי, שיכולים להשפיע, לקדם עקרונות של צדק חברתי, של חברה משותפת, ולקדם פרויקטים שבסופו-של-דבר לוקחים את ישראל למקום טוב יותר דמוקרטי יותר, שיוויוני יותר.
בתחילת שיחתנו דיברת על יצירה של "שלם מתוך שונות" בהקשר הפנים-ארגוני. איך את רואה אתכם פועלים למטרה זו בחברה הישראלית כולה?
שתיל מייעץ למאות ארגונים וקואלציות בשנה, ומכשיר אנשים ונשים שהם מחוללי שינוי חברתי על מנת שיוכלו לקדם את הערכים הללו באופן אפקטיבי ורחב יותר. אנחנו מפתחים ומקדמים פרויקטים ליצירת חיים משותפים בערים המשותפות, היהודיות והערביות, מכשירים מנהיגים ומנהיגות במגוון רחב של קהילות שישפיעו על הפוליטיקה המקומית והארצית, מרכזים קמפיינים למען תקציב חברתי ונגד הדרת נשים, מסייעים לארגונים ולפעילים לפתח מנגנונים של מוניטורינג על תקציב המדינה ותקציבים עירוניים ולהנגשת ידע ומידע על מה שקורה בכנסת וברשויות המקומיות לציבור הרחב, ועוד ועוד.
אני מאמינה שהמפתח הוא ביכולת שלנו להחזיק את האידיאולוגיה יחד עם הפרגמטיות: לא לשכוח את הערכים שאנחנו מקדמים, אבל גם לא לחיות באשליות שנצליח להפוך את העולם להיות האידיאה שבה אנחנו מאמינים. לזהות את ההזדמנויות הפוליטיות והציבוריות ולסייע לכמה שיותר אנשים ששותפים לערכים שלנו, מקהילות כמה שיותר מגוונות, להיכנס לצמתים שבהם יוכלו להשפיע על המדיניות שמעצבת את החיים שלנו, ברמת הקהילה, העיר או המדינה. ובעיקר, לפתח את היכולת לחבר בין אנשים, קבוצות ומאבקים ולבנות כוח שלנו כאזרחים, כדי שנוכל לשנות את המציאות.
- הכנס "אנשים משנים מציאות- בונים כוח אזרחי" יתקיים היום ומחר- 20-21
במאי 2013 במשכנות שאננים- ירושלים. בין המשתתפים: גארבה דיאבלו - מנכ"ל ארגון "Crossing Borders" , הת'ר בות' - פעילה פוליטית ואקטיביסטית, פמלה קסטרו - פעילה חברתית ואמנית גרפיטי מברזיל, ורבים אחרים. לפרטים נוספים לחצו כאן .
- "איך עושה שינוי?
" - האם יכול האדם להשתנות במהותו? האם יכולים היחסים בין בני אדם להשתנות באופן יסודי ועמוק? האם יכולה החברה להשתנות באמת? ואם כן, אז איך? ואיך אוכל אני "להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם"? ראיונות, מאמרים ורבי-שיח שנוגעים בשאלות היסוד של כל תנועת שינוי.
- עמיר פריימן
, עורך המדור, הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית, כותב ועורך ספרים, יו"ר מועצת התנועה להעצמת הרוח בחינוך. הצעות לקישור עם אנשים או קבוצות שהייתם רוצים לפגוש במדור שלחו ל- amirfreimann@gmail.com
.
- לראיונות נוספים במדור לחצו כאן
.
לפנייה לכתב/ת 
