לחבר את חיפה לים: כדאי לפתח את הנמל?

הנמל המערבי של חיפה, עם כל חשיבותו כתשתית לאומית, ניתק מאז הקמתו את העיר עצמה מקו החוף. בכך נמנע מתושבי חיפה משאב חשוב מאין כמותו לאיכות החיים העירוניים - חזית הים (Waterfront), כמקובל בכל עיר חוף בעולם.

כתבות נוספות על נמל חיפה בערוץ הנדל"ן :

• לפני ואחרי: כך תיראה חיפה אחרי השדרוג
• בקרוב: נמל חיפה יהיה השלישי בגודלו בים התיכון
• תוכנית: חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל
• עוד לא ברצלונה: אתגרים בפיתוח אורבני בחיפה
• הסיפורים החמים לפני כולם בפייסבוק של ynet
  

כיום זהו נמל מיושן, רציפיו צרים ביותר, ועם הקמת מסוף המכולות ממזרח לו עוברת מרבית הפעילות הנמלית לשם. על כן, לראשונה נפתחת ההזדמנות להסב את שטחו לייעודים חדשים לרווחת הציבור הרחב, ובמשפט אחד: לחבר את העיר חיפה עם הים.

מטרת התוכנית לפתיחת חלקו המערבי של נמל חיפה, שהוכנה ביוזמת משרד הפנים ואושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, היא יצירת מוקד עירוני ראשי לתיירות, בילוי ונופש על קו המים. אולם, הגם שהחלטה עקרונית לפינוי הנמל והפיכתו לחזית ים עירונית נקבעה כבר ב-2007, זהו עדיין מרחב פעיל של אינטרסים נוגדים קיצונית, ועל התוכנית היה לנווט ביניהן אל חוף מבטחים.

מברצלונה ועד סן פרנסיסקו

בין הלבטים שעלו בישיבות שערכנו: כיצד ליישם מוקד אזרחי בנמל שעודנו פעיל, שבין היתר פועלת בו ממגורת דגון הגדולה עד שיימצא לה מקום חלופי; כיצד להשתלב עם נמל צבאי, העתיד להתפנות אף הוא, אך בינתיים הולך ומתרחב; האם לבנות הרבה וגבוה על הרציף המתפנה, או אולי להשאיר אותו כמרחב ציבורי פתוח; ואילו פעילויות יהיו הנכונות ביותר ובאיזה מינון, כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת. בין הנמל לבין העיר חוצצת מסילת הברזל, אשר בדומה לערי חוף אחרות יש לשקע - אך הדבר כרוך בעלויות עתק אשר רק האוצר יכול לממן.

למדנו מקומות דומים בעולם. להפתעתנו גילינו כי ברבים מהם, עיקר השטח הושאר כמרחב פתוח לציבור, נגיש ופשוט, במפלס אחד; ראינו בנמלים רבים מחסני נמל ישנים שהושארו והוסבו בדרך כלל לפעילויות בילוי, נופש, תיירות ואף תרבות, וכך הפכו למוקדים עירוניים תוססים, עממיים ומושכי קהל רב. כך, מברצלונה ועד סן פרנסיסקו, מהמבורג ועד מונטריאול ואינספור ערי נמל בים התיכון, אלו הביאו לפריחת המרקם העירוני הגובל, שמחוץ לנמל, והכלכלה העירונית בכללותה.

כתוצאה מניסיון ערי נמל שונות בעולם, עקרונות התכנון שלנו היו לתת עדיפות להולך הרגל: הקצאת מרבית השטח לטיילת רחבה לאורך קו המים, משולבת בכיכרות; התחברות לרחובות העיר ויצירת רצף של פעילויות - בילוי, בידור, קניות, תרבות, מלונאות עממית, מקומות עבודה ועוד לאורך צירי ההליכה הארוכים; חידוש מחסני הנמל הקיימים לשימושים השונים; ועבודה עם מעט בנייה חדשה, נמוכה, בדומה למבני נמל, השומרת על המבט הפתוח מהעיר לים.

הדמיית חזית נמל חיפה המשודרגת(הדמיה: משרד אדריכלים עמי שנער – אמיר מן)

(הדמיה: משרד אדריכלים עמי שנער – אמיר מן)

יש חסמים, אך התוכנית פשוטה ליישום

אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית, כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? כך, בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על עצמנו התמודדות עם אתגר תכנוני מורכב לאין שיעור, מאשר אם היינו מניחים כאילו המטרדים הללו נעלמו באורח פלא.

התוכנית פשוטה וישימה: עיקרה של התוכנית (ששטחה בתחום הנמלי כ-350 דונם) היא טיילת רחבה לכל אורך קו המים (כ-2 ק"מ). הבינוי, הן הקיים והן חדש, לאורך הטיילת יהיה נמוך ויכסה 20% בלבד מהשטח.

הטיילת מתחברת לרחובות העיר בסדרת כיכרות. הראשית שבהם היא בהמשך שדרות בן גוריון והיא ציר הגן הבהאי המפורסם, אשר סוף סוף ייפתח ישירות אל המים. גם לכיוון מערב, טיילת הולכי רגל תחבר את הנמל עם שכונת בת גלים, לאחר שעיריית חיפה הגיעה להסכמה היסטורית עם מערכת הביטחון, אשר מתקניה חוצצים כיום ביניהם. בתחום הנמל עצמו לא יהיו מגורים.