בוקר טוב ישראל
הנה רעיון ליום כיף באמצע החיים: למה שלא תאכלו ארוחת בוקר מפנקת בבית מלון ותרגישו בנופש לכמה שעות. אספנו בשבילכם כמה המלצות טעימות
כולם יודעים שהדבר המוצלח ביותר במלונות בישראל הוא ארוחת הבוקר המפנקת. מספיק להיתקל בפרוסות העגבנייה העבשות ובמיץ הדליל שמגישים לנו בבתי מלון בחו"ל כדי להבין שלפחות באגף הזה - אין על המלונות בישראל.
ומה עושים כשממש מתגעגעים לארוחת בוקר של מלון, אבל אין שום נופש באופק? בלא מעט מלונות ברחבי הארץ אפשר להגיע לחדר האוכל בבוקר, לשלם וליהנות מכל השפע, שמחזיק את האדם הסביר שבע עד הערב. בדקנו כמה ארוחות כאלה, והנה המומלצות שבהן. אז קדימה, תתחילו להעמיס.
עוד בערוץ האוכל:
רויאל ביץ' אילת
אפילו החום האילתי הנודע לשמצה הופך לקצת יותר נסבל במרפסת הנעימה של מסעדת בובעס במלון רויאל ביץ', שם מתקינים משעת בוקר מוקדמת חתיכות פוטוגניות של פירות. מאבטיח ועד פסיפלורה, ייכנסו הנציגים הטרופיים הללו לתוך קעריות מתכת קטנות ויגיעו לאורחים כסלט פירות קטן וחמוד.
את ארוחת הבוקר השגרתית, ההמונית, בשיטת דחוף כפי יכולתך לצלחת, מגישים במלון בחדר האוכל הכללי. אבל בקומה מינוס אחת מוגש הדבר האמיתי: גרסת הווי-איי-פי של פינוק הבוקר, שכלל לא מזכירה את אחיותיה השגרתיות. כאן אין קערות ענק מפוצצות בסלטים וגבינות, אלא קעריות קטנות, אישיות, של סלט קפרזה מקסים, ודג הרינג על מצע עלים עם זילוף שמן זית למעלה, או מנת לבנה אישית.
בעמדות המאויישות מרכיבים השפים פיסות קטנות של אושר: יוגורט עם מוזלי ותוספות לבחירתכם, סלט הפירות המהולל, ואפילו פיסת פשטידה שתונח על הצלחת בסדר מופתי. רק בעמדת הלחם והמאפים המתוקים תצטרכו להסתדר בעצמכם: רק אתם הרי יודעים באיזה עובי אתם אוהבים את הפרוסה שלכם.
בין השולחנות מסתובבים מלצרים ומציעים קפה מכל סוג לצד מיצים סחוטים וטריים. הם גם אלה שיזמינו למענכם במטבח את חביתת החלומות שלכם, מכל ז'אנר ועם כל תוספת שרק תרצו. כן, פה לא עומדים בתור בשביל החביתה, וזה בהחלט חידוש מרענן.
הכי אהבתי: את המנות האישיות המוקפדות.
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 110 שקל לסועד. אפשר גם לאכול ב-90 שקל בחדר האוכל הרגיל.
הרודס תל אביב
תל אביב של שנות ה-30 נחשבה לעיר תרבותית ותוססת. לא פלא ששנותיה הראשונות של העיר העברית שימשו השראה לקברניטי רשת מלונות פתאל כשיצרו את מלון הקונספט הרודס. זהו מלון שכולו מחווה לתל אביב של פעם, מעיצוב הפנים ועד מדי העובדים.
גם בחדר האוכל של המלון, שהאטרקציה המרכזית בו היא קיר הזכוכית הענק הפונה לים, המשיכו את הקו. הוא עוצב כחצר בניין בן התקופה, כולל עצי פרי וריהוט גן עם מראה עתיק. דוכני המזון, לעומת זאת, המריאו במכונת הזמן אל שנות האלפיים, ומוגש בהם אוכל שהתל אביבים של פעם היו יכולים רק לחלום עליו.
כך למשל תנור הפיצות, הפולט מקרביו פיצה חמימה עם בצק מתפצח, שנאפה על גבי אבן שמוט ומעליו רוטב עגבניות שהגיעה מאיטליה, וגבינת מוצרלה מקומית שמרגישה גם היא כמו פרודוקט שעשה עלייה מארץ המגף. פיצות לארוחת בוקר
זה קונספט ששווה לאמץ, וכמה שיותר מהר.
המוצרלה, אגב, מגיעה מחוות הבופאלו בביצרון. שאר הגבינות ממשק יעקבס, ברקנית או גד. לצד הקוטג' יש גם גבינות רוקפור, סנט מור וקממבר, אם כי גולת הכותרת באגף הגבינות היא בכלל גוש חמאה צהובה עצום ממדים, עטוף נייר פרגמנט, שעומד בלי להתנצל ומוכן להצטרף במהירות אל אגף שומני הדם שלכם. בשביל המצפון אפשר למרוח את הפלא הזהוב על לחם מקמח מלא.
הכי אהבתי: את הפיצה!
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 129 שקל לסועד.
ממילא ירושלים
מלון ממילא הירושלמי כבר נבחר לא פעם לאחד ממאה בתי המלון היפים בעולם. אחרי שמסבים בחדר האוכל המרכזי, זה שהאווירה בו לא מזכירה בכלום את המתרחש בחדרי אוכל של מלונות גדולים אחרים, מתחשק להכניס את המלון הזה דווקא לרשימה אחרת. זו של ארוחות הבוקר היפות בעולם. וגם הטעימות, בטח. הכל פה אסתטי להפליא.
זה מתחיל מהכניסה לחדר האוכל, דרך פינת הסבה מעוצבת, שאיש לא חושב להתפרקד על אחת הכורסאות בה ולצרוח
לדוד בטלפון שיבוא כבר כי הוא שומר לו דג מלוח. וזה ממשיך בפנים, בהיכל הלבן והמעוצב בריסון, מצד אחד עם מדפים ועליהם שורת כלי קרמיקה לבנים, ומהצד האחר חלון ענק הצופה לפטיו שפשוט מזמין לצאת אליו עם הצלחות וליהנות קצת מאוויר ההרים המקומי.
וישנו גם האוכל, שאינו נערם בערימות אלא מסודר בכלים אישיים ונאים. אפילו הירקות - האורגניים, ודאי - נראים כאילו עברו מסדר בוקר לפני שהונחו בקערות, מבהיקים מרוב טריות. הסועדים המאושרים חוזרים לשולחנות עם צלוחיות אישיות של קרפ ממולא אספרגוס, למשל, וגם השקשוקה עברה דירה, מסיר ענק ומבעבע למחבתות אישיות ונאות.
ואם אתם לא בעניין של שקשוקה, איש החביתות ישמח להתקין לכם חביתה אסתטית להפליא. אחר כך יוצאים על קיבה מלאה לסיור בעיר העתיקה הסמוכה, ומוותרים על הכנאפה כי אין מקום לסיכה בבטן.
הכי אהבתי: את האווירה הירושלמית הקסומה.
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 140 שקל לסועד.
דן קיסריה
רוב האנשים נוסעים לקיסריה לשתי מטרות עיקריות: לראות את שלמה ארצי באמפי או לשחק גולף. והנה מתברר שדווקא במלון דן המקומי מתקיים שילוב ביזארי בין שתי הפעילויות. מצד אחד שלמה ברמקולים של חדר האוכל, ומצד שני מרבדי הדשא האינסופיים הנפרסים ממרפסת חדר האוכל מזכירים לנו שהירוק היום ירוק מאוד.
ומה בבופה? נתחיל בחידוש המרענן. בעמדת הדגים הכבושים מככב דג בלתי כבוש בעליל: סלמון שלם, ורדרד ומבויש, מבושל בתנור ומצונן לטמפרטורת החדר. הסלמון הנ"ל הולבש בחליפה חגיגית ונראה כמו חתן ביום חתונתו: מעליו שריון של תותים, לידו פרוסות אננס מצד אחד ושורת פלחי לימון מהצד השני.
בכלל, השפים של חדר האוכל הזה מגלים חיבה יתרה לקישוטים, וכך ניתן למצוא פה לא מעט ירקות מגולפים להנאת הקהל. חביב. ולא סתם הסלמון אפוי בתנור. אגף המאכלים החמים בארוחה הזו מפותח להפליא, מה שהופך אותה לבראנץ' של ממש.
יש מאזטים מבושלים קטנים כמו ברוקולי מוקרם ולצידו שזיף מיובש, עגבנייה אפויה ואפילו שתי פרוסות תפוחי אדמה מבושלות בצלוחיות קטנות. יש גם כמה סירים חמים, בעיקר של ירקות.
ויש עוד מאכלים שחורגים מהקו המסורתי של ארוחת הבוקר. לפעמים, כשרוחו של השף נחה עליו, מגישים גם סושי. מי שיבחר לצאת עם הצלחת שלו החוצה, יזכה לאכול ארוחת בוקר באחת הגינות היותר מטופחות שתמצאו בבתי מלון בארץ, עם עצים גזומים בקפידה וארובות חדרה ברקע.
הכי אהבתי: את המקוריות, למשל בנושא הסלמון.
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 100 שקל למבוגר, 75 שקל לילד.
המלון הסקוטי, טבריה
נתחיל מהסוף: זו ארוחת הבוקר הטובה ביותר שאכלתי במלון אי פעם, וכפי הנראה ארוחת הבוקר הטובה ביותר בארץ. יש כמה סיבות לשלמות שאופפת אותה.
ראשית, היא מוגשת במלון בוטיק, מה שמראש הופך אותה לקטנה ובלתי המונית. שנית, היא לא כשרה, עובדה שתשמח את כל מי שאוהב את החביתה שלו עם גבינה ובייקון, אבל נאלץ להדחיק את משאלות לבו הכמוסות בכל מלון אחר. נתחיל מהמיץ, שאותו סוחטים לבד. פשוט מכניסים תפוזים למכונה, לוחצים על כפתור, ונחלים של ויטמין סי נשפכים ישירות לכוס. כמה חביב. הלאה, לעמדת הסלטים, שמכילה הרבה יותר היצע מהמקובל, כולל מיני נבטים (נראה אתכם מבדילים בין נבטים סיניים לנבטוטים) וגם שלל ויניגרטים מפתים.
היעדר מגבלת הכשרות מאפרת לעמדת הגבינה המפוארת לדור בשכנות לעמדת הנקניקים. אז אתה אוכל ומרגיש איך העורקים נסתמים לך תוך כדי מהכולסטרול - אבל העיקר שביום ראשון בסופר נחזור לקנות רק גבינות 5%.
יש גם אגף קינוחים עשיר, שבו בולטות אטרקציות יוצאות דופן, בהן פודינג סקוטי. המלצרים לובשים סינר משובץ ופפיון, והכל
כל כך אלגנטי שאפילו הסוכר לקפה לא מגיע בשקיות כי אם בקוביות. לסעודת המלכים הזו מתווסף האפיל ההיסטורי של המקום, שזועק מכל פינה בו.
המלון הסקוטי, למי שאינו יודע, הוקם בבניין שבו שכן בעבר בית החולים של דוקטור דיוויד טוראנס, יליד סקוטלנד שהגיע לטבריה ב־1884 מטעם המיסיון הסקוטי. חדר האוכל למשל שימש עד 1949 כחדר ניתוח, ועד 1959 כחדר לידה. היום נולדים פה תענוגות קולינריים.
הכי אהבתי: אין דבר שלא אהבתי.
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 117 שקל לסועד.
דניאל הרצליה
נתחיל מהמחיר, היחסית באמת סביר לתמורה. כשמחיר ארוחת בוקר בבית קפה מגיע ל-60 שקל בקלות, נחמד לקבל בבית מלון הרצלייני סעודת מלכים, עם מיץ וקפה ללא הגבלה, וברקע הנוף הנאה של הים התיכון, מנוקד בסירות מפרש העושות דרכן לעבר האופק.
חדר האוכל במלון דניאל מעוצב כמו מטבח של מסעדה איטלקית כפרית, כולל זרי ירקות ועשבי תיבול על תקן הקישוט. השף, דודו כהן, מסביר שלסועד הישראלי הכי חשובה החביתה הטרייה עם תוספת. לפיכך, גורס השף, מרבית הסועדים ניגשים קודם כל לעמדת החביתה. רק לאחר שהם באים על סיפוקם בתחום זה, הם ממשיכים הלאה. אז מה מצפה להם כאן?
קודם כל מיני טאפאסים קטנים מושקעים, כמצוות הטרנד. יש גבינות בכוסות שוט קטנות עם ממרח ארטישוק או שמן עריסה בצבע כתום זרחני. יש עמדת אנטיפסטי משתנה, עם חציל, סלק, פטריות ושאר ירקות שבילו מעט בתנור וצוננו.
חובבי המזון הבריא יאהבו גם את סלטי הבורגול והקינואה שמככבים בעמדת הסלטים. גם עמדת הלחמים מרשימה במיוחד, עם ים של כיכרות, פיתות ולחמניות מכל הסוגים, הצבעים ורמות הבריאות. באגף הדגים בולט היעדרו של דג סלמון, בדרך כלל אורח של קבע בארוחות בוקר במלונות.
הכי אהבתי: את היחס בין המחיר לתמורה.
מחיר הארוחה למי שאינו אורח המלון: 90 שקל לסועד.
- הכתבה פורסמה במקור במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות