כיסוי הגירעון: לטפל בחשבונות לא מדווחים בחו"ל
עשרות מיליארדי שקלים נמצאים בחשבונות של ישראלים בחו"ל, שלא דווחו לרשויות המס. עו"ד אבי נוב: אם היתה מדיניות ברורה לגבי אופן גביית המס , אפשר היה להכניס לקופת המדינה יותר מ-4 מיליארד שקל
ברקע שלל הגזרות הכלכליות שגובשו בימים האחרונים, דובר לא מעט בצורך בהעמקת הגביה – והגדלת ההכנסות ממסים - בעיקר בקרב אלו שאינם מדווחים לרשויות המס, או מוצאים דרכים חוקיות למחצה בניסיון התחמקות מתשלום מס.
לכתבות נוספות הכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet
למרות החובה הקיימת לדווח על הון המוחזק על ידי ישראלים בחו"ל, אלפים רבים לא פנו לרשות המסים, והם עדיין מחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל סכומי עתק, המגיעים לעשרות מיליארדי שקלים.
"מדובר לרוב באנשים נורמטיביים, בדרך כלל מבוגרים, אשר קיבלו ירושות או מתנות בחו"ל. חלקם ניצולי שואה או ילדים של ניצולי שואה אשר לא הסדירו את עניינם", אומר ל ynet עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי. "כמו כן, הון רב הועבר מישראל לחו"ל במסגרת פתיחת הגבולות של שנות ה-90, (הליברליזציה במט"ח). במקרים רבים, מדובר באנשים שמקור הכספים היה חו"ל, וההכנסות היו פטורות ממס בישראל עד שנת 2003".
במכתב ששלח היום (ג') נוב לשר האוצר, הוא טוען כי ניתן לצמצם את הגזירות ולהקל על השכבות החלשות באמצעות הכרזה על תוכנית חדשה לגילוי מרצון של הון המוחזק על ידי ישראלים בבנקים בחו"ל.
"תוכנית כזאת, עשויה להניב לאוצר המדינה הכנסות של יותר מ-4 מיליארד שקל, וכך ניתן יהיה לבטל חלק מהגזירות הכלכליות, לדוגמא, ביטול העלאת המע"מ מ- 17% ל- 18%", כותב נוב.
"לא יודעים כמה מס ישלמו בפועל"
נכון להיום, קיים הסדר "גילוי מרצון" בישראל המאפשר לבעלי נכסים והכנסות בחו"ל לפנות בבקשת גילוי לרשות המיסם בישראל תוך ציון שמם המלא ופרטי הנכסים. כמו כן, בנובמבר 2011 הופעלה הוראת שעה לגילוי מרצון, אשר במסגרתה, פנו כ- 1,200 איש לרשות המסים וגילו את הנכסים שברשותם. בהתאם לנתוני רשות המסים, מדובר על רכוש בהיקף-עתק שנאמד בכ-12 מיליארד שקל.
עם זאת, כאמור, ישנם אלפי ישראלים המחזיקים בנכסים וחשבונות בנק בחו"ל אשר לא גילו את כספם במסגרת התוכנית לגילוי מרצון.
"הבעיה המרכזית עם התוכנית הקיימת וגם עם הוראת השעה שכבר אינה בתוקף, שהנישומים לא קבלו וודאות באשר לשיעור המס אותו ישלמו, ובעיקר, היו חשופים למיסוי הקרן וזאת להבדיל ממיסוי הרווחים" אומר נוב. "במקרים רבים, פקידי השומה ברחבי הארץ קבעו שיעורי מס לא אחידים ורשות המסים לא הצליחה לתאם בין פקידי המס השונים. בעקבות בעיות אלה ואחרות, אלפי נישומים לא פנו לרשות המסים".
"ארגון ה-OECD, שמדינת ישראל חברה בו, תומך בקידום אסטרטגיות ציות וולונטריות, אשר יעודדו נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות שלא הוצהרו. מדינות רבות, החברות בארגון ה-OECD, כמו איטליה, אירלנד, ארה"ב, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, יוון, מקסיקו, פורטוגל, קנדה ורוסיה יזמו תוכניות מגוונת לגילוי מרצון, והצליחו לגבות כסף רב מכך, וכמובן הכניסו נישומים רבים למעגל המדווחים".
לפנייה לכתב/ת 
