כך תזהו: מדריך לבעיות שמיעה אצל ילדים
דלקות אוזניים, מחלות של האם בהריון וכמובן רעש חזק הן רק חלק מהסיבות לירידה בשמיעה אצל ילדים. כיצד תזהו שיש בעיה ואיך ניתן לבדוק ילדים רכים? לרגל חודש השמיעה הארצי - מדריך לבעיות שמיעה בילדים
שמיעה תקינה חיונית לפיתוח כישורי תקשורת ושפה של התינוק והילד הצעיר ולכן חשוב להיות ערים לכל חשד לירידת שמיעה. ליקוי בשמיעה עשוי להשפיע על מספר תחומי התפתחות: תקשורתית (החל מהחיוך החברתי הראשון ועד יחסי חברות בגילאי הגן ובית הספר), רכישת שפה, מובנות הדיבור, מימוש הפוטנציאל הלימודי, פיתוח כישורים חברתיים, התפתחות רגשית, דימוי וביטחון עצמי, יכולת קשב וריכוז ועוד.
עוד כתבות ועידכונים פייסבוק של ynet
במרבית המקרים הראשונים להבחין בבעיה הם ההורים, קרובי משפחה, המטפלת או הגננת. אם מתעורר חשד כלשהו כי לילד יש ירידה בשמיעה, מומלץ לפנות לרופא ילדים, רופא משפחה או רופא אף אוזן גרון על מנת שיפנו לבדיקת שמיעה.
מהם הליקויים הקיימים?
ליקוי בשמיעה יכול להיות מולד או נרכש (במהלך החיים). ישנם מספר סוגים של ליקויים בשמיעה: ליקוי עצבי, הולכתי או מעורב.
ליקוי עצבי
זהו ליקוי בו הפגיעה בשמיעה מקורה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה. הגורמים השכיחים לליקוי עצבי הם גנטיקה, מחלות מסויימות של האם במהלך ההיריון (כגון אדמת), מחלות של הילד, חשיפה לגורמים סביבתיים שונים (כמו רעש חזק), פגיעות הדף וטיפולים כימותרפיים.
ליקוי הולכתי
זהו ליקוי בו הירידה בשמיעה נובעת מפגיעה בהולכת הצליל, כלומר, הפרעה באוזן החיצונית או התיכונה. ליקוי הולכתי יכול להיגרם כתוצאה ממומים מולדים באוזן החיצונית או התיכונה, פגיעה בעצמימי השמע (שלוש העצמות הזעירות בתוך האוזן התיכונה שתפקידן להעביר תנודות מכניות מעור התוף למבוך שבאוזן הפנימית), אוטו סקלרוזיס (הסתיידות עצמימי השמע), פקק שעווה בתעלת השמע, פגיעה בעור התוף, דלקות או נוזלים באוזן התיכונה (גורם נפוץ במיוחד לירידה בשמיעה בגיל הרך) וכדומה.
ליקוי מעורב
זהו ליקוי בו ישנה פגיעה עצבית מסויימת ובנוסף יש מרכיב הולכתי המחריף את חומרת לקות השמיעה, כך שיש פער בין ספי השמיעה של הנבדק בפועל לספי השמיעה בפוטנציאל של עצב השמיעה.
כיצד מתפתח חוש השמיעה?
חוש השמיעה מתפתח אצל העובר החל מהשליש הראשון של ההריון. עם התפתחות אברי האוזן ומערכת השמיעה העובר שומע ומגיב לצלילים שונים.
אחד לאלף תינוקות נולד עם ליקוי שמיעה בדרגות חומרה שונות ולכן בתי החולים בארץ מבצעים במחלקת היולדות בדיקות סינון שמיעה ליילודים (Otoacoustic Emission, הדים קוכליארים). המטרה היא לאתר את אותם תינוקות ולהתחיל את הטיפול בהם בשלב המוקדם ביותר האפשרי. לאחר מכן, אם מתעורר חשד לירידה בשמיעה, כל ילד יכול לעבור בדיקה במכון שמיעה.
לא מעט ילדים צעירים סובלים מליקוי שמיעה נרכש, בעיקר עקב נוזלים ודלקות באוזן התיכונה, שכאמור נפוצים מאוד בגילאים אלו, אך גם בגלל תעלות שמע צרות, המונעות אוורור תקין של האוזן. הטיפול במקרה של נוזלים ו/או דלקות באוזן התיכונה ניתן על ידי רופא אף אוזן גרון. במקביל, אם ירידת השמיעה מתמשכת וכרונית מומלץ לעבור אבחון אצל קלינאי תקשורת ולהמשיך את הטיפול לפי ההמלצות.
מתי על ההורה לחשוד כי חלה ירידה בשמיעה?
עד גיל חצי שנה: אם התינוק אינו נבהל וממצמץ כאשר מושמע גירוי חזק ופתאומי כטריקת דלת, נפילת חפץ כבד וכדומה.
גיל חצי שנה עד שנה: אם מורגשת ירידה פתאומית בכמות המלמול והפקת קולות של התינוק ו/או אם התינוק אינו מפנה את ראשו למקור הקול כאשר קוראים לו.
גיל שנה עד שנתיים: אם הילד אינו מפתח שפה ודבור כמצופה לגילו: אינו מתחיל באמירת מילים ראשונות ולקראת גיל שנתיים לא מתחיל לצרף מילים למשפטים בני שתי מילים.
גיל שנתיים ומעלה: אם הילד מדבר בקול רם/צועק ו/או מבקש מאחרים להגביר את הקול. אם הילד מגביר את הטלוויזיה ו/או מתקרב אליה באופן קיצוני. אם טווח הקשב והריכוז של הילד בגן או בבית הספר קצרים מאוד, בעיקר בעת הקשבה לסיפור/לגננת וכד'. אם הילד שואל הרבה פעמים "מה?” ומבקש מהדובר לחזור מספר פעמים על הנאמר. אם יש צורך לקרוא לו מספר פעמים בשמו עד שיגיב. אם הוא מתמקד באופן חריג בשפתיו של הדובר על מנת להבין דיבור.
היכן ניתן לבצע בדיקת שמיעה לילד?
בדיקות השמיעה לתינוקות ולילדים הינן התנהגותיות ומותאמות לגילאים השונים. הן נערכות בתא אקוסטי אטום ועד גיל שנה מבוצעות במכונים האודיולוגיים בבתי החולים. מגיל שנה מבוצעות הבדיקות גם במכוני שמיעה פרטיים.
בדיקות השמיעה עד גיל חמש מבוצעות על ידי שתי קלינאיות תקשורת. כאשר מדובר בתינוקות במהלך הבדיקה מושמעים צלילים וקולות ברמות עוצמה שונות דרך רמקולים הקבועים בצדדים שונים של התא האטום, במטרה לעקוב אחר תגובותיו של התינוק: הפסקת מציצה, הפסקת פעילות, הפניית ראש לכיוון מקור הקול וכו'.
בדיקת השמיעה של ילדים החל מגיל שנתיים מתבצעת בעזרת אוזניות (תלוי בשיתוף הפעולה של הילד הנבדק). הבדיקה מתחלקת לשניים: זיהוי מילים באמצעות הצבעה על צעצועים ותמונות או חזרה על מילים ותגובה לשמיעת צלילים בתדרים שונים, באמצעות משחק התניה, במסגרתו הילד לומד שכאשר הוא שומע צליל עליו לשים קובייה בתוך קופסה, למשל.
בבדיקת השמיעה לגיל הרך מנסים לאתר ולקבוע את סף השמיעה לדיבור ואת סף השמיעה לתדרים שונים וכך לאתר האם הילד סובל מליקוי שמיעה, וכן את רמת הליקוי, אופיו והדרכים לטפל בו.
לעתים, כאשר מעוניינים בסף שמיעה מדוייק או כאשר הילד אינו משתף פעולה בבדיקה ההתנהגותית, עושים שימוש
בבדיקות אובייקטיביות כגון רישום הפלט האקוסטי (OAE) ורישום פוטנציאלים מעוררים של מערכת השמע (ABR).
אפרת קרז היא MA בקלינאות תקשורת. דנה דויד היא MA בלימודים קוגניטיביים. שתיהן אודיולוגיות בכירות ב"אופטיקנה מכשירי שמיעה"
לפנייה לכתב/ת 
