הטבח בב"ש: האם קל מדי לקבל נשק בישראל?
כ-290 אלף כלי נשק בישראל מוחזקים בידי אזרחים. מי שרוצה אקדח חייב להוכיח כשירות פסיכיאטרית, אבל מי מוודא שהוא לא הופך לבלתי כשיר בהמשך? מבקר המדינה בודק. יש מי שטוען: "המצב הביטחוני השתפר, לא צריך כל כך הרבה נשק ברחובות"
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, עורך זה זמן מה בדיקה באגף כלי הירי במשרד לביטחון פנים, בניסיון להבין אם רישיונות לכלי נשק בישראל ניתנים בקלות רבה מדי וללא בחינה מעמיקה מספיק של אופי מקבלי הרישיון ועברם. כעת, בתום השלב הראשון של הבדיקה וכשברקע הטבח בבנק הפועלים בבאר-שבע שבו רצח איתמר אלון ארבעה בני אדם, עומד המבקר להעמיק את הבדיקה ולהתמקד בנושאים שהתעורר חשד שבהם אכן יש בעיות בהתנהלות.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
עוד חדשות ב-ynet:
בישראלים מוחזקים כ-290 אלף כלי ירי בידיים פרטיות ובידי ארגונים שאינם כוחות הביטחון. במסגרת העמקת הבדיקה הושם דגש מרכזי על סוגיות של מתן רישיון הנשק, ונבדק אם בעלי הרישיונות אכן עומדים בתנאים הנדרשים בחוק ואם הם אכן מקבלים את כלי הירייה מסיבות מוצדקות המופיעות ברשימת הסיבות הקבועות בחוק ומצדיקות מתן נשק לאדם. המבקר מבקש לבדוק אם יש רפיון או זלזול בעמידה בתנאים אלה.
במסגרת הבדיקה המעמיקה נבדקת סוגיית איסוף הנשק - השאלה אם הרשויות אוספות את כלי הנשק ממי שפג תוקף רישיונו, ואם יש בכלל שליטה ובקרה סביב הנושא הזה לנוכח ריבוי בעלי הנשק. סוגיה נוספת הנבדקת לעומק, מחשש של חוסר שליטה אל מול המספר הגדול של כלי הנשק המסתובבים ברחובות, היא יחסן של חברות האבטחה לעובדיהן המחזיקים בכלי נשק מכורח עבודתם ואופן הנפקת אישורי הנשק בחברות אלה. זאת, על רקע ריבוי המקרים בשנים האחרונות שבהם מאבטחים השתמשו בכלי הנשק שלהם כדי לרצוח אחרי שעות העבודה. ברוב המקרים היו אלה גברים שרצחו את בנות זוגן. המבקר יבדוק גם את ההתנהלות של חנויות לממכר נשק ושל מפעילי מטווחים.
בישראל רשומים כאמור כ-290 אלף כלי נשק אזרחיים. מתוכם כ-160 אלף כלי נשק פרטיים מוחזקים בידי הציבור ועוד 130 אלף שייכים לארגונים כמו חברות שמירה, סוחרי נשק, מטווחים ויישובים. כ-43 אלף כלי נשק נמצאים בידי חברות השמירה המעסיקות 34 אלף מאבטחים. מ-1996 כל אדם הרוצה להוציא רישיון להחזקת נשק חייב לעמוד בעילה המוגדרת מראש על-ידי המשרד לבטחון פנים. מבקש הרישיון חייב גם בתצהיר על עברו הרפואי והפסיכיאטרי שאותו מאשר רופא משפחה. במקביל עורך המשרד לביטחון פנים בדיקת רקע על עברו של מבקש הרישיון, והיא מתבססת על נתוני משרד הבריאות ונתוני המשטרה, שכוללים רישום פלילי ונתוני מודיעין.
לפי החוק, אחת לשלוש שנים חייב מחזיק הנשק לחדש את רישיונו והבדיקות נערכות שוב. במקביל ולפי חוק על המשטרה לעדכן את האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים על כל מידע שיש בו כדי לבטל רישיון, כמו למשל מקרי אלימות או מידע מודיעיני אחר. גורמים במשרד לביטחון פנים הסבירו ל-ynet כי במקרה של הטבח בבאר-שבע המשטרה לא דיווחה על תפיסת הנשק בעקבות מקרה אלימות שבו היה מעורב איתמר אלון ב-2011, כנראה כיוון ששופט הורה להחזיר לאלון את הנשק באופן מהיר ומבלי שהתהליך מוצה.
ח"כ חסון: הנשק כאן מציל יותר מאשר פוגע
אחת הבעיות בתהליך לקיחת הנשק מבעליו היא שמקבל הרישיון אינו מחויב להצהיר על מצבו ועברו הפסיכיאטרי, והמשרד לביטחון פנים נשען על דיווחי משרד הבריאות בעניין זה. בעיה נוספת קיימת במצב שבו אחת העילות לקבלת הנשק התבטלה. במקרה כזה מחויב בעל הרישיון לדווח על כך, אולם אם לא עשה כן - מנגנון הבקרה של המשרד לביטחון פנים לא יגלה זאת בכל המקרים.
אבי נעים, יו"ר ועדת הביטחון בשלטון המקומי ויו"ר מועצת בית אריה, סבור שיש לצמצם באופן דרסטי את מספר כלי הנשק שנמצאים בידי הציבור. "דין מאבטח במוסד חינוך ברעננה אינו כדין מאבטח או תושב ביישוב בשומרון", הוא מסביר, "לאור המצב הביטחוני המשתפר יש צורך לצמצם את מספר כלי הנשק ולצמצם את העילות שמאפשרות לקבל נשק". לדבריו, גם לא נעשית בדיקה פסיכיאטרית מספקת למקבלי הרישיונות: "צריך להקשיח את הקריטריונים לקבלה ולוודא שהנשק נשלל מבעל הרישיון כשהעילה מתבטלת".
ח"כ ישראל חסון, סגן ראש השב"כ לשעבר שעסק בנושא של רישוי כלי הנשק ותפוצתם גם בשנים האחרונות כחבר ועדת הפנים של הכנסת, מבקש דווקא להיזהר בקביעות כאלה: "אם תמדוד כמה פעמים בשנה האחרונה כלי נשק ברישיון הצילו חיים וכמה פעמים הם גרמו לפגיעות, תגלה שלא היו יותר מעשרה מקרים שבהם כלי נשק גרמו למוות, בעוד מספר המקרים שבהם כלי הנשק מנעו פגיעות והצילו חיים היה גבוה בהרבה".
ח"כ חסון מדגיש שצריך לזכור שהדיון מתנהל בעיקר בגלל הטבח בבאר-שבע, אבל כשעושים את החשבון של עלות-מול-תועלת בכל הקשור מסירת נשק לידי אזרחים, צריך לזכור גם את המצב הביטחוני במדינה כמו שלנו. אנחנו לא ארה"ב
שקמים בה כל יום מטורפים שיוצאים למסעות הרג. במבחן העלות מול תועלת, ברור שבמדינת ישראל, עם הצרכים הביטחוניים שלה, נשק ברישיון מציל פעמים רבות חיים".
למרות זאת, חסון מסכים כי יש מקום לבחון את העילות שבגינן ניתן הרישיון לכלי נשק עבור אזרחים, ואת מנגנון הבדיקה הקבוע שמופעל כדי לבדוק את הרקע של בעלי הרישיונות. גם לדבריו, "אין שגרה קבועה שבה המשרד לביטחון הפנים בוחן את העילות המאפשרות לקבל נשק".
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' קבע בתום דיון שנערך במשרדו כי החל מפתיחת שנת הלימודים הבאה מאבטחים לא יורשו לקחת את נשקם לביתם מחוץ לשעות העבודה ויחויבו להפקידו. אהרונוביץ' הנחה כך בעבר, אך בשל לחץ של איגוד חברות האבטחה נדחה ביצוע ההחלטה.
בנוסף נקבע בדיון כי על מחדשי רישיון נשק להוכיח שוב עילה תקפה במעמד חידוש הרישיון. אהרונוביץ' אמר בתום הדיון: "נפעל לצמצם ככל הניתן הימצאות כלי ירייה בידי אזרחים שלא לצורך, כדי שחלילה לא יחזור על עצמו אירוע טרגי וקשה כמו זה שאירע בבאר שבע".
לפנייה לכתב/ת 
