לא מפחדים מלברון
אינדיאנה מיררה העונה לג'יימס ומיאמי את החיים. לאלופה יש הרבה סיבות לדאגה לקראת גמר המזרח שייפתח הלילה. האם אנחנו בדרך לסדרה שתיכנס לפנתיאון?
עוד ב-ynet ספורט:
- אוסקר גרסיה עוזב את מכבי ת"א
- מכתב הפרידה של המאמן הספרדי
- מכה לדורטמונד: גצה ייעדר מגמר הצ'מפיונס
- ואכזבה לאוהדי מסי: ברצלונה לא תשחק בישראל
הפייסרס ניצחו בשניים מבין שלושת המשחקים בין הקבוצות העונה, אבל זה יותר מזה. היכולת של הפייסרס להתמודד עם ההיט לא נמדדת רק בתוצאה, אלא בדרך בה היא הושגה. המשחק הראשון הסתיים ב-77:87 לפייסרס - במשחק בו מיאמי קלעה את כמות הנקודות הנמוכה ביותר שלה העונה, עם 28 סלי שדה בלבד. לא רק זה, אלא שמיאמי הייתה משותקת לחלוטין באותו משחק, ושלושת הסופרסטארים, לברון, דוויין ווייד וכריס בוש, קלעו יחד 66 מ-77 הנקודות ונותרו לבד במערכה.
במשחק השני, 89:102, מיאמי לא הצליחה למצוא את עצמה ורדפה אחרי אינדיאנה לאורך כל הדרך. רק במפגש השלישי, והיחיד שנערך במיאמי
, ההיט יצאו עם ניצחון, 91:105. שימו לב להבדלים בתפוקה של מיאמי בין הניצחונות וההפסדים - זו, ללא ספק, נקודת המפתח של גמר המזרח. גם בשנה שעברה, כשהשתיים נפגשו בסיבוב השני של הפלייאוף, שני המשחקים שלקחה אינדיאנה היו אלה בהם חנקה את מיאמי, והחזיקה אותה פעמיים ברציפות על 75 נקודות. כי למרות הכלים שיש לה, אינדיאנה לא תוכל לנצח בדו-קרב התקפי.
אי אפשר לומר שההגעה של אינדיאנה לגמר המזרח, לראשונה מאז 2004, מפתיעה כמו ההשתתפות של ממפיס בגמר המערב. אבל אף אחד לא היה מתפלא אם ההישגים שלה היו נמוכים יותר השנה. הידית של הקבוצה והשחקן המוביל שלה, דני גריינג'ר, הופיע העונה רק בחמישה משחקים. ביתר הזמן הוא התמודד עם פציעה קשה בברך, שחייבה אותו לעבור ניתוח.
הדבר המדהים שקרה הוא שהחלל הריק שהותיר גריינג'ר התמלא על ידי השחקנים הקיימים, שעשו קפיצת מדרגה. רוי היברט המשיך במסע
לטופ של הסנטרים בליגה. טיילר הנסברו הוכיח שהוא לא רק כוכב קולג'ים מבוזבז. דייויד ווסט נתן מספרים נפלאים. ג'ורג' היל תרם את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו. ומעל כולם, היה פול ג'ורג'.
הפציעה של גריינג'ר חייבה את אחד השחקנים לקחת עליו את ההובלה, והפורוורד עשה את זה. בשנתו השלישית בליגה, ג'ורג' זינק למעמד של סופרסטאר. הנתונים שלו השתפרו בצורה דרמטית בכל פרמטר, במיוחד בקליעה - מ־12.1 ל-17.4 נקודות למשחק. היכולת שלו סידרה לו מקום במשחק האולסטאר, ואחרי אחד הניצחונות על מיאמי, אפילו לברון הפליג במחמאות.
אבל לברון אמר לפני סיום העונה עוד דבר חשוב, שרק התחדד בפלייאוף: "אינדיאנה מאוד מזכירה אותנו. חזקים בבית, קצת פחות בחוץ". מה שעלול להרוס לפייסרס את הסיכוי להפתיע בסדרה הזו היא הנדנדה ביכולת, שבולטת כשהם יוצאים מהאולם שלהם. בסיבוב הראשון מול אטלנטה, ההבדל בין שני המשחקים הראשונים, למשחקים 3־4 שנערכו באטלנטה, היה עצום. בפתיחת הסדרה אינדיאנה שיחקה כדורסל מבריק, כשהתארחה אצל ההוקס נעלמה. זה קרה גם בשני ההפסדים בסיבוב השני, שניהם במדיסון סקוור גארדן. גם אם מוציאים את עניין הבית־חוץ מהמשוואה, הפייסרס לא יכולים להרשות לעצמם תנודות קיצוניות כל כך בכדורסל שלהם.
ומעבר לכך, הם צריכים להתעסק בעצמם ולא במיאמי. המאמן פרנק ווגל, שקודם זמנית לתפקיד ב־2011 אחרי ששימש כעוזר והוכיח את עצמו, עשה יותר מדי רעש לפני הסדרה של השנה שעברה. הוא דיבר על כך שמיאמי היא הקבוצה שעושה הכי הרבה הצגות בליגה, והצליח לחמם את שחקני היריבה. השנה הוא מיהר להתחמק מהצרה הזו, ואחרי שצוטט באומרו כי בעיניו מיאמי היא "רק עוד קבוצה" (מה שעורר תגובה נזעמת מלברון), מיהר להכחיש ולהגיד: "יש לי כבוד אדיר ללברון ולאלופה. אני מצפה לסדרה גדולה".
מה ווגל כן צריך לעשות? להיעזר בהבדלים בין הקבוצות, ולשפר איפה שצריך. מיאמי סיימה עם המאזן הטוב בליגה ונראית כמו הקבוצה הטובה מכולן, אבל בריבאונדים היא דורגה במקום האחרון מבין 30 הקבוצות. במקום הראשון נמצאת אינדיאנה, נתון עליו היא שומרת גם בפלייאוף בזכות ווסט והיברט. למרות שברוב המקרים מיאמי מצליחה להעלים את החסרון שלה בגבוהים איכותיים, אינדיאנה חייבת ללחוץ על הנקודה הזו. לא מדובר רק בריבאונדים עצמם, אלא בסגירת הצבע מפני החדירות של ווייד ולברון.
הצד השני של המטבע הוא האסיסטים. דווקא קבוצה אמיתית כמו אינדיאנה, שמשחקת כיחידה אחת, רושמת נתונים לא טובים בקטגוריה הזו. 28 מתוך 30 בעונה הסדירה, תחתית הטבלה גם בפלייאוף. למיאמי יש הגנה מצוינת, וכדי לשבור אותה ולא להיקלע שוב לנפילה ביכולת, תנועת הכדור של הפייסרס צריכה להשתפר. ההיט עצמם נמצאים בצמרת האסיסטים, בזכות הכמות הניכרת של השחקנים הרבגוניים שמסוגלים להוביל כדור ולמסור אותו. זה חלק מרכזי בהתקפה של מיאמי, אחד המכריעים שבהצלחה שלה.
זו הייתה העונה בה אינדיאנה הבהירה רשמית שהיא לא אפיזודה חולפת בצמרת המזרח והליגה, לא קבוצת מבוססת סופרסטאר, אלא כוח שנמצא כאן כדי להישאר. מה שפועל לטובתה בגמר המזרח הוא שאיש לא מצפה ממנה לנצח בו. זה יכול לדרבן את השחקנים הצעירים של הקבוצה לתת את המקסימום בלי לחץ – ואפילו לנצל חשש מסוים שבוודאי קיים במיאמי לאור המשחקים שכבר נערכו השנה.
לפנייה לכתב/ת 
