דו"ח נציב תלונות הציבור: מי הכי עיצבן אותנו?

עוד חדשות ועדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet

מהדו"ח של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס יוסף שפירא, עולה כי 27.3% מהתלונות נמצאו מוצדקות. מדובר באחוז גבוה יחסית. בנוגע לתלונות על רשות השידור עולה כי 52% מהן היו מוצדקות, אחוז גבוה יותר מזה של דואר ישראל שם 48.4% מהתלונות היו מוצדקות וממשטרת ישראל עם 38.4%.

לחברי כנסת יש מעמד מיוחד בנוגע להגשת תלונות, אבל לכל חברי הכנסת שכיהנו בשנת 2012 כנראה לא היה על מה להתלונן והם הגישו יחד 56 תלונות בלבד. שיאן המתלוננים היה ח"כ לשעבר זבולון אורלב שהגיש 28 תלונות, מחצית מכל התלונות שהגישו יחד חברי הכנסת. השר אורי אריאל הגיש שבע תלונות וח"כ איתן כבל שלוש. 12 חברי כנסת נוספים הגישו תלונה אחת או שתיים. ליותר מ-100 חברי כנסת לא היה על מה להתלונן.

ניצול הניצולים

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות בעניין זכויות ניצולי השואה. בין היתר התקבלו תלונות על כך שכשמתקיים הליך משפטי בעניינו של ניצול שואה, שהרשות לזכויות ניצולי שואה היא צד בעניין - הרשות לא מטפלת בשאר הבקשות שלו עד לסיום ההליך המשפטי. הסיבה: התיקים אינם ממוחשבים.

את אחת התלונות נגד הרשות הגישה ניצולת שואה, שביקשה להכיר במחלות שנגרמו לה עקב רדיפת הנאצים. ממסמכי התביעה שהגישה הושמטו בשוגג תביעתה להכרה במחלה מסוימת וכן אישור רפואי על כך. זמן קצר לאחר מכן היא שלחה את המסמכים הרלוונטיים המעידים על המחלה. אבל, הרשות דחתה את התביעה בנימוק שהיא אינה עומדת בתנאי להכרה במחלה. ניצולת השואה לא ויתרה והגישה מסמכים רפואיים שמהם עולה כי היא עומדת בקריטריונים. בעקבות התערבות הנציבות הוחלט לשלם לניצולת השואה קצבה על מחלתה.

ניצולת שואה אחרת קבלה על עיכוב בטיפולה של הרשות בבקשה להכיר בהחמרה שחלה במצבה הנפשי. הרשות לזכויות ניצולי שואה דחתה את הבקשה, אך בתשובה לקשישה לא צוין כי הבקשה נדחתה ולכן היא לא הגישה ערעור. הנציבות העירה לרשות על שנוסח ההודעה שנשלחה למתלוננת אינו ברור ובעקבות כך הודיעה הרשות כי החליטה לצרף להחלטות הוועדות הרפואיות העתקי פרוטוקולים. לגבי הקשישה, בזכות ההתערבות היא קיבלה אפשרות לערער על ההחלטה.

גם נגד קופת חולים לאומית התלוננו ניצולי שואה. מדובר בבני זוג בני 86 ו-83 שביקשו לקבל הנחה בשיעור של 60% על תרופות, כמתחייב בהסכם בין משרד האוצר לקופות החולים. השניים קבלו שאינם מקבלים את ההנחה. בקופת חולים לאומית אמרו כי המידע על בני הזוג הגיע אליהם באיחור של כמה חודשים, אך בבדיקה של הנציבות עלה כי המידע נמסר בזמן. בעקבות התערבות הנציבות הוחזר לזוג ניצולי השואה הכסף שנגבה מהם אף שהיו זכאים להנחה.

"הביקורים" שלא היו

רשות השידור מככבת גם היא בדו"ח והיא מדורגת במקום ה-10 ברשימת הגופים שנגדם התלוננו. בין היתר התלוננו כמה אזרחים כי קיבלו מרשות השידור "התראה לפני מסירת החוב לטיפול עורך דין" ולפיה הם נדרשים לשלם אגרת טלוויזיה למפרע עבור כמה שנים, אף שמעולם לא החזיקו בביתם מקלט טלוויזיה. ברשות השידור אמרו להם כי התקיים ביקור בביתם ונמצא שהם מחזיקים במקלט טלוויזיה, אולם המתלוננים טענו כי לא הגיע אף לא נציג אחד.

בעקבות התערבות הנציבות התקיימו ביקורים מטעם רשות השידור בבתי כל המתלוננים ונמצא שאיש מהם אינו מחזיק במקלט טלוויזיה. בבירור עלה עוד כי הפרטים על החזקה כביכול של מקלט טלוויזיה באותם בתים התקבלה ממשרד עורכי דין מסוים שפעל מטעם הרשות. עוד נמצא כי נציגי המשרד לא נכנסו לבתיהם של המתלוננים, אלא דיווחו על קיומו של מקלט טלוויזיה משום שראו חיבור של חברת הכבלים מחוץ לדירה או צלחת לוויין על גג הבית המשותף. בעקבות המקרה הופסק הקשר עם משרד עורכי הדין.

ועוד ברשות השידור. אדם התלונן כי אגף הגבייה ברשות השידור פתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין אי תשלום אגרת טלוויזיה, אף שלטענתו לא היה לו כל חוב לרשות. הוא פנה לאגף הגבייה וביקש שההליכים ייפסקו, אולם למרות בקשתו עוקל רכבו. האיש טען כי בגלל העיקול סירבה חברת הביטוח לשלם לו פיצוי על נזק שנגרם לרכב עקב תאונת דרכים.

בבירור עלה כי משרד עורכי דין חידש בשנת 2011 הליכי הוצאה לפועל נגד האיש, אף על פי שהחוב שלו שולם ב-2008. ברשות השידור אמרו כי מדובר בטעות הקלדה של מספר תעודת זהות. בסופו של דבר קבעה הנציבות כי על רשות השידור לשלם למתלונן פיצוי בגובה 1,000 שקלים בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

עשר שנים בעיצומים

שיאן התלונות הוא המוסד לביטוח לאומי. באחת התלונות הגישו שני עובדים שנפגעו בתאונת עבודה בקשה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיגדיל להם את קצבת הנכות עקב ירידה בהכנסותיהם. בתגובה הם קיבלו הודעה כי בשל עיצומים שנוקט ועד העובדים לא מטפלים בפניות כאלה. בירור התלונה העלה כי המוסד אינו מטפל בבקשות האמורות בשל עיצומים הנמשכים כבר יותר מעשר שנים ולא ניתן לדעת מתי הם יסתיימו.

הביטוח הלאומי, כך מתברר, עושה גם טעויות. אזרח התלונן כי אנשי הביטוח הלאומי הודיעו לו שהוא חייב לא פחות מ-266,144 שקלים בגין קצבת נכות

 כללית ששולמה לו בטעות במשך כמה שנים. בבדיקה נמצא כי משנת 1992 שולמה לו קצבת נכות כללית ורק במרס 2008 גילו בביטוח הלאומי כי הוא לא היה זכאי לקבל את הקצבה במשך רוב התקופה. בעקבות התערבות הנציבות ובשל החמרה במצבו של האיש הוחלט בסופו של דבר למחוק את החוב, שנוצר בשל טעות של הביטוח הלאומי.

שכחו אותי במקווה

עוד תלונה הגיעה מאישה מאשקלון, שבמשך ארבע שעות ניסתה לצאת ממקווה הטהרה שבשכונתה, לאחר שננעלה במקום בערב שבת על-ידי הבלנית. במהלך החיפושים, שבהם השתתפו רבים, נמצאה האישה במקום. בעקבות המקרה פוצתה האישה ב-2,000 שקלים על-ידי המועצה הדתית בעיר.

על-פי התלונה, האישה הגיעה למקווה באחד מערבי שבת בשנה שעברה. לאחר שטבלה והתארגנה ביקשה לצאת מהמקום ואז היא נחרדה לגלות שהבלנית כבר לא שם והדלת נעולה. בשלב ראשון היא קראה לעזרה, אך איש לא שמע את זעקותיה. למרות היותה שומרת שבת היא ניגשה למכשיר הטלפון במקווה, אך זה היה מנותק.

השעות עברו ובעלה, שחזר מבית כנסת, גילה שאשתו לא שבה לבית. הבעל המודאג חיפש אחריה בסיוע קרובים. כשחשש כי הנורא מכל קרה הוא איתר אותה במקווה הנעול. אך בכך לא נגמר הסיוט - כיוון שלא היה ניתן לפרוץ את הדלת הנעולה, הוזמנו למקום כבאים שסייעו לאישה לטפס על אחד החלונות במקווה ולהשתלשל ממנו החוצה.

המועצה הדתית אשקלון הודיעה לנציבות כי היא מצטערת על האירוע וכי טיפלה בו בחומרה.

 לבלנית שנעלה את האישה בתוך המקווה התקיים שימוע ומאז היא לא זומנה שוב לעבודה. במועצה הדתית התנצלו בפני האישה על האירוע, מסרו לה שי סמלי והודיעו לה כי היא תהיה זכאית להיכנס למקווה בעתיד ללא תשלום. בנוסף היא זכתה לפיצוי בגובה 2,000 שקלים.

ולסיום, הייתה גם תלונה בלתי שגרתית. תלמיד כיתה ג' בבית ספר בתל-אביב ביקש מהנציבות לסייע לו בקיצור שבוע הלימודים בבית ספרו לחמישה ימים. מאחר שרשות החינוך המקומית שבית ספרו של הילד נתון לאחריותה לא הגישה בקשה לקצר את שבוע הלימודים, לא מצאה הנציבות עילה להתערבות. הנציב העיר כי אף שלא היה בידיה לסייע לילד במקרה זה, הנציבות מקדמת בברכה פניות מכל חלקי הציבור, ובכלל זה של ילדים.