מורים למתמטיקה: "מיואשים, הבגרות לא הוגנת"
בכיינות של תיכוניסטים? מורים מנוסים מדברים על רמות תחכום חריגות, ניסוחים עמומים וסעיפים מפותלים, שהותירו גם תלמידים טובים בבעיה. אז מה בדיוק יכול משרד החינוך לעשות?
משרד החינוך תחת מתקפה, והאחראים עומדים לשלוף את המחשבונים. תלמידים רבים מבין 200 אלף התיכוניסטים שניגשו אתמול לבחינת הבגרות במתמטיקה יצאו ממנה בתחושות קשות. גם מורים שאיתם שוחחנו הבוקר (יום ד') ציינו שהבחינה, בעיקר ברמת 4 ו-5 יחידות, הייתה קשה במיוחד. אמנון הרפז, רכז מתמטיקה בבית ספר לחמן לבגרות ופסיכומטרי, אף טען שהיא הייתה "לא הוגנת".
לדברי הרפז, "בבחינות קודמות התלמידים גם למדו הרבה חומר, אבל מי שפתר תרגילים והתכונן היטב צלח את הבחינה. הפעם, תלמידים שלמדו היטב ונחשבים לטובים במתמטיקה לא צלחו אותה". הבעיה, הוא הדגיש, הייתה "שהשאלות היו מאוד מתוחכמות ובנוסף לזה המבחן היה עמוס. תלמידים שלנו פתרו את 12 השאלונים האחרונים והם לא היו באותה רמת קושי של הבחינה הזו. הדבר גרם לתלמידים מפח נפש, והשאלה היא - מי ייקח אחריות על זה?"
השאלונים והפתרונות:
שאלון 801 - 3 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 802 - 3 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 803 - 3 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 804 - 4 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 805 - 4 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 806 - 5 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
שאלון 807 - 5 יחידות לימוד. וזהו הפתרון
בשעות הערב נפתחה עצומה ברשת ובה מחו התלמידים על רמת הקושי של הבחינה בטענה ל"התעמרות". עמוד הפייסבוק של משרד החינוך הוצף באינספור פניות של תלמידים, וכמוהו גם העמוד של שר החינוך שי פירון. מהמשרד נמסר כי "אם במסגרת הבדיקה יימצא כי התעוררו קשיים, יינתן המענה הנדרש בכדי שהתלמידים לא ייפגעו".
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית יובל כחלון, שעשה את שאלון 807 ברמת 5 יחידות לתלמידי י"ב, העיד אף הוא כי הבחינה הייתה קשה והבהיר כי ידרשו פקטור ממשרד החינוך.
חצי שעה על סעיף אחד
פרופסור ענת זוהר, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הסבירה מהן האפשרויות שעומדות בפני המשרד: "מבחן אמור להתפלג בצורה נורמלית סביב ממוצע שמכוונים אליו. אם יוצא שהציון הממוצע של המבחן הרבה יותר נמוך ממה שציפו, אז ברור שמשהו בבחינה לא היה תקין. אז מחשבים את הפער בין הציון הממוצע שלו ציפינו לבין הציון הממוצע שהתקבל ומעלים את הציון באופן מלאכותי, למעשה נותנים בונוס וזה מה שנקרא פקטור".
זוהר הוסיפה כי לעתים מבינים ששאלה אחת או שתיים היו הבעייתיות, ואז "אפשר להחליט בדיעבד שמקטינים את הניקוד לשאלות הספציפיות האלה. יש לציין שהפקטור זה לא הפתרון המושלם, המשרד לא שואף לעשות בחינה ובסוף לתת פקטור. צריך להבין שיש תלמידים שיכולים להיות מאוד טובים ולמרות הפקטור ייפגעו. השאיפה היא לעשות בחינה שהממוצע שלה יהיה סביר".
אז מה בדיוק הייתה הבעיה? מורה למתמטיקה ממרכז הארץ, שביקש שלא להזדהות, התייחס לשאלון 806 בחמש יחידות לימוד שאליו ניגשו תלמידי י"א. "התלמידים היו צריכים לענות על שישה תרגילים מתוך תשעה וכל שאלה הייתה ברמת תחכום מאוד גבוהה. השאלה בהסתברות הייתה מסורבלת ובעלת ניסוח עמום, לא דומה בכלל לשאלות משנים קודמות".
הוא הוסיף כי הפתרונות שנדרשו היו קצרים, אך נדרש תחכום רב כדי להגיע אליהם. "תלמידים מצאו את עצמם אחרי שעתיים עם שני תרגילים פתורים ולא יותר, כי הם הקדישו זמן רב להבין מה נדרש מהם בכל סעיף. גם השאלות בטריגונומטריה וגיאומטריה היו מאוד ארוכות, רמת הקושי שלהן הייתה גבוהה והתלמידים נואשו מאורך השאלה".
מורה אחר ממרכז הארץ אמר: "אנחנו, המורים למתמטיקה, פשוט מיואשים. עבדנו קשה מאוד עם התלמידים שעמדו בפני מבחן ללא סיכוי להצליח. שני השאלונים של חמש יחידות היו קשים מנשוא, גם השאלון של 4 יחידות היה קשה מהרגיל, אבל בעיקר שאלה 9 בשאלון 804 שדרשה חשיבה רבה מאוד".
רן יחיאלי, רכז מתמטיקה ברשת אנקורי, אמר שלא ניתן להתייחס לשאלות ספציפיות וכי מדובר ב"רוח הבחינה".
"לא היה משהו שלא היה בתוכנית הלימודים", הדגיש, "אבל התלמידים התחילו לפתור שאלה אחת, שהסעיף הראשון שלה בהחלט היה פתיר ולא חרג ממה שלמדו, אבל פתאום בתוך הסעיף האלגברה למשל הייתה מורכבת וארוכה יותר, והם הגיעו למקומות שפשוט לא הצליחו לצאת מהם. במשך חצי שעה הם ישבו על הסעיף הספציפי הזה, וכשהם החליטו לעבור לשאלה הבאה כבר לא נותר להם זמן, וככה, לפחות רוב התלמידים ששוחחו איתי, מצאו את עצמם עונים על חצי בחינה". לדבריו הבחינה הייתה "קשה, מתוחכמת, ארוכה ובעלת יכולת אינטגרטיבית מאוד גבוהה".
מנכ״ל קרן טראמפ לחינוך, אלי הורביץ, אמר ש"משרד החינוך עושה נכון בהעברת משקל הכובד של הבחינות במתמטיקה משינון ותרגול לפיתוח של חשיבה והבנה עמוקה. זה הכיוון שאליו העולם פוסע וישראל לא יכולה להישאר מאחור. אבל, שינוי הכיוון לא יכול להגיע אל המורים והתלמידים רק דרך הבחינה. זהו תהליך שצריך להטמיע בהדרגה ולא להנחית בהפתעה, כלומר, להגדיר תכנית לימודים חדשה, לפתח חומרי לימוד ולהכשיר את המורים, שלב אחר שלב.
"נוצר כעת שמצב שמחייב את משרד החינוך להבהיר את המסר שלו כלפי המורים והתלמידים. עליו להשיב את האמון שלהם בחשיבות של לימוד המתמטיקה בכלל ובמסלולי המצוינות בפרט, כדי שחס וחלילה לא יפרשו את הדברים בשגגה ויסיקו שעליהם לפרוש מכיתת חמש היחידות ולבחור בנתיבי מילוט קלים יותר", הוסיף הורביץ.